מאור ושמש, סוכות ג׳Maor VaShemesh, Sukkot 3
א׳רמזי יום ג של סוכות
1
ב׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות וכו' הפסוק הזה הוא בלתי מובן ויראה בו כי הנה ידוע מכתבי האר"י ז"ל שהסוכה היא על שלשה בחי' הרמוזים בפסוק בסכות תשבו שבעת ימים ששנים נכתבו חסרים הא' הוא המקיף המלכות שמים לבדה והב' הוא המקיף הז"א לבד והשלישית שנכתב' מלא בוי"ו הוא המקיף של שניהם יחד כשמתיחדין הזו"נ והיא הסוכה עילאה והנה חז"ל אמרו על פסוק ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה מכאן שניתן באשה בינה יותר מן האיש וזה בלתי מובן על פשוטו. ויראה לרמוז בזה כי הנה ידוע שהיסוד נקרא כל מפני שכולל בו הה' חסדים שמקבל מהמדות שלמעלה ממנו והמלכות נקראת כלה מפני שהיא כוללת דכוללת מחמת שכוללת הה' חסדי' שקיבל היסוד מהמדות וגם היא מקבלת מה שנכלל בהיסוד עצמו שהוא ג"כ ה' חסדים ולכן נקראת כלה בתוספת ה' מחמת הה' חסדים שנכללו בהיסוד ונשפעו בה וזהו שניתן בה בינה יותר מן האיש רומז להמלכות שמקבלת השפעה יותר מהיסוד שהוא בחי' דכר והנה ידוע שיעקב אבינו ע"ה הוא בחי' הדעת שעל ידו נעשה עיקר היחוד. ולכן נמשכת עליו הסוכה עלאה שהיא המקיף של זו"נ כשמתיחדין והוא המקבל השפעה מספי' בינה להריק למדות מלכות. וזהו אמרו ויעקב נסע סכותה רומז להסוכה עלאה שהוא השיג בחי' הסוכה עלאה מפני שהיתה מדריגתו גדולה שהיה בחי' הדעת שעל ידו נעשה היחוד ולכן נמשכה עליו הסוכה עלאה שמקפת הזו"נ. ויבן לו בית ביתו זו אשתו רומז למדת מלכות נוקבא דז"א שהמשיך שפע בינה למדת מלכות. ומלת ויבן לשון בינה כמאמר חז"ל למעלה. ולמקנהו רומז לאנשים שנדבקו בו שהם קנינו ע"י שהדריכם בדרכי השם שהם עדיין לא הגיעו למדריגתו לעשות היחוד כמוהו ולהם עשה סכת חסר רומז להשני הסוכות שהם חסרים בפסוק בסכת תשבו שמרמזים על סוכת הז"א לבדו וסוכת המלכות לבדה בלי היחוד והבן.
2
ג׳א"י ויעקב נסע סכתה ויבן לי בית ולמקנהו עשה סכת הנה הראשי תיבות של "לו "בית "ולמקנהו עולים לולב ל' של "לו "וב' של "בית "ולמד וא"ו של "ולמקנהו וק"ל.
3
ד׳ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל וכו' ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שכם הנה רבו דקדוקי מאמר הזה א' אמרו הסירו את אלהי הנכר וחלילה לשבטי ישראל שיהיו בידם ע"א וגם מה שפרש"י אלהי הנכר שיש בידכם משלל של שכם אינו מספיק שהרי היו יכולין לבטלה ע"י עכ"ום (כמו שמצינו בעטרת מלכם שבטלם את הגיתי) עוד אמרו אשר בתוככם שהי' לו לומר אשר עמכם שלשון תוך אינו נופל רק על תוכיות הגוף ופנימיותו עוד אמרו והטהרו במה יטהרו כי אפר פרה עוד לא היה להם גם והחליפו שמלותיכם צריך ביאור מפני מה ההכרח להחליפם גם אמרו ויטמין וכו' תחת האלה אשר עם שכם יש להבין מה צורך להזכיר מקום ההטמנה אמנם נרמז בזה ענין פנימי כי הנה ידוע מאמרם ז"ל וכבר דברנו בו כי שבעים פרי החג היו קרבים לנגד השבעים אומות להגן עליהם ואמרו חז"ל ברעיא מהימנא שאלולי הקרבנות לא היו מתקיימים בעולם ועי"ז אין יכולת לשרי הע' אומות לשלוט ולבלבל עשית המצות וקיומם וע"כ מסכימים על עבודת ישראל (וניתנו הקרבנות להיקרב בסכות כי כל עניני סוכות מורין להכניע שרי האומות כאשר יבואר אי"ה לפנינו בס"ד) וכבר אמרני בפ האזינו על פסוק יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שכוונתם שהציב גבולות עמים ואומותם ושריהם כמנין ע' נפש יוצאי ירך יעקב למען ישלוט כל אחד על שר משריהם ובכל דור ישנם ע' צדיקים בחי' הע' נפש להכניע השרים ונוסיף בביאור הדבר באופן היכולת להכניעם כי כל אומה מהשבעים אומות היא שקועה במדה רעה משונה מאומה אחרת ולזה עינינו רואות בהאומות כי מהם אשר טבע העם ההוא לשפוך דם ומהם אשר טבע האומות להיות שטופים בזימה וגניבה ודומיהן זה יורה כי שר שלהם הוא המושך אותם לזה ואדם נברא כלול מכל העולמות עליונים ותחתונים ויש בו כללות הע' שרים ג"כ והוא כח המושך לתאוות הגשמיות שונות זו מזו והצדיק אשר ביער הרע מקרבו והפכו לטוב והכניס הדבר ההוא תחת הקדושה יש לאל ידו להכניע השר המושך אל התאווה ההיא שנכנסה להקדושה ע"י הצדיק (ד"מ אם הצדיק מלמד להחוסים בצילו לבל ילבשו מלבוש נכרי ומכניס הדבר הזה אל הקדושה מכניע בזה אומה ושר שלה המושך אותה לתאוות מלבושי פריצות) והנה ידוע לחכמי האמת אשר כוונת הלולב וההדס והאתרוג משתנים בכל יום מהז' ימים בצירופים ולבושי השמות שונים זה מזה וע"י ההקפות שעושים בכל יום מהז' ימי הסוכות יש יכולת להצדיקים להכניע בכל הקפה יו"ד שרים משרי האומות ובמשך ימי החג יכנעו כל הע' בכוונת הקדושות ושמות הידועים ליודעי חן וכוונת שם הוי' שההי"אן במילוי יו"דין והוא"ו במילוי אל"ף (שהיא שם ס"ג כזה "יוד "הי "ואו "הי) צריך לכוין בכל יום והג' יו"דין והא' הנמצא בשם זה הוא עולה שם אל. וזהו ויאמר יעקב וכו' הסירו את אלהי הנכר כלומר שיסירו כל התאוות הגשמיות הבאים מסט"א שנקראת אלהי נכר ר"ל ועי"ז תכניעו השרים והטהרו פירש שיטהרו לבם מכל התאוות והחליפו שמלותיכם ירמוז שיכוונו כוונת ההקפות שמקיפים עם הלולב שהם מתחלפים בכל יום בלבושי שמות וע"י זה יכניעו השרים לגמרי ונקומה ונעלה בית אל ירמוז אל הכוונה הכוללת כל הימים שהוא שם ס"ג אשר יש בו ג' יו"דין וא' שהוא שם "אל כנ"ל ויתנו וכו' ואת הנזמים אשר באזניהם הוא ע"פ מה שנאמר מסיר אזנו משמוע תורה שהפי' שאדם הנוטה לתאוות הגשמיות עושה לעצמו מסך המבדיל לאזנו ועי"ז לא יוכל לשמוע דברי תורה מצדיקי הדור שאף ששומע אינו נכנס לאזניו ואינו יורד למעמקי לבו וזהו ויתנו וכו' ואת הנזמים אשר באזניהם פי' שהסירו המסך המבדיל אשר היה באזניהם ע"י שהסירו אלהי הנכר וגברו על התאוות וזהו ויטמון אותם יעקב פי' שהכניע את אלהי הנכר הוא בחינת הרע של הע' שרים טמן אותן לבל יוכלו לשלוט תחת האל"ה נוטריקין "אתרוג "לולב "הדס אשר עם שכ"ם נוטריקין "שם "כבוד "מלכותו ופירש הדבר שע"י קבלת מלכות שמים וכוונת האתרוג לולב הדס הכניע הע' שרים תחת ידו כנ"ל
4