מראה יחזקאל על התורה, לערב יום כיפור ג׳Mareh Yechezkel on Torah, Erev Yom Kippur 3
א׳שבת שבתון כו' ועניתם את נפשותיכם וכו', מערב עד ערב וכו', אמרו חכז"ל (יומא פא:) וכי בתשיעי מתענין כו' אלא לומר לך כל האוכל בתשיעי כאלו התענה כו', עי' בספר נועם מגדים מ"ש על זה.
1
ב׳והנ"ל עפ"י דרכו עפימ"ש (משלי י ה) אוגר בקיץ בן משכיל כו' וכתיב במדרש דבן משכיל הוא מכין לו אפילו בקיץ קודם הזמן אבל מי שהוא בן מביש היא נרדם בקציר כלומר כשבא על שכרו והכל מאספין תבואות לביתם ואעפי"כ הוא נרדם, והמשל הזה שייך על ימי נוראים הקדושים הללו שע"כ תקנו לנו קדמונינו ז"ל לתקוע מר"ח אלול להיותינו כבן משכיל להתעורר תיכף לתשובה וכמ"ש לפני ה' תטהרו טרם בא יום ה' הגדול, אבל מי שהוא בן מביש אינו מתעורר אפילו בסוף הזמן.
2
ג׳והנה זה ערך ג' שבועות שהתחילו ימי הסליחות משכימין בבוקר וקצתם מתענין ועוסקין בסיגופים כל אחד לפי כחו, ובאמת אין זה העיקר שהכל הוא רק כדי להתיש כח היצה"ר לעשות הכנה לתשובה והעיקר היא התשובה כמ"ש באנשי ננוה וירא ה' את מעשיהם כו', וע"כ צריך כל אחד לפשפש במעשיו אם הטיב דרכיו ומעלליו לבל ישוב לכסלה, אמנם ידעתי שישנם הרבה בני אדם אשר מצפים מתי יעברו הימים האלה כדי שיוכלו לנוח ולישן כאות נפשם ולעשות מה שלבם חפץ ולא יהיה עליהם עוד פחד הדין וע"כ הם שמחים שהגיעו עד עכשיו כי הימים נוראים עליהם לעול ולמשא כבדה ובקרב יהיו חפשים לנפשם, אבל נחזי אנן וצא ולמד מתכסיסי מלחמה אשר הרבה שרי מלוכה דוכסים ואפרכסים שהמה מפונקים ומעונגים מנעוריהם ובביתם יש להם כל תענוגי עולם, אעפי"כ כשהולכין למלחמה אינן משגיחין כלל על אכילה ושתיה ושינה ועוד עומדים בראש הצבא במקום סכנה גדולה הכל רק כדי למצוא חן בעיני המלך ואין לוקחים להם פנאי כלל לאכול או לישן במנוחה רק חטוף ואכול מה שהוא מצד ההכרח להחיות את נפשם.
3
ד׳והנה על אחת כמה וכמה שאנחנו מחוייבים לעשות כן בענין עבודת המלך ממ"ה הקב"ה הפותח לנו שערי רחמים ביום הקדוש הזה שפתח לנו כל השערים שערי תשובה ויראה ועזיבת חטא לטהר אותנו מכל חטאתינו טהרת הנפש כמ"ש לפני ה' תטהרו שיש לנו לשמוח בחלקינו ויוצרינו ביום הקדוש הזה ולהשליך אחרי גיוונו כל תענוגי העוה"ז כמ"ש אוילים מדרך פשעם כו' כל אוכל תתעב נפשם, ר"ל שאין חפצים כלל באכילה, וע"כ האכילה תחשב לעינוי שהנשמה מואסת באכילה.
4
ה׳וזה"ש ועניתם את נפשותיכם דהיינו הנשמה שתתעסקו בתשובה עד שהאכילה של התשיעי יהיה כעינוי אבל התענית יהיה לכם לכם לתענוג ומנוחת מרגוע, וזה"ש מערב עד ערב תשבתו שבתכם יהיה נחשב לשביתה ומנוחה כי זה כל האדם להשגיח על התכלית ומכסה פשעיו לא יצליח, ושב"ת הוא אותיות תשוב"ה וזה"ש שבת שבתון הוא לכם דהיינו קץ מחילה וסליחה, ולכך מערב עד ערב תשבתו כו' שלא תסיחו דעתכם מן התשובה.
5
ו׳כי כל ימינו כו' ואין מקוה לכל יש תקוה כו', הידעתם את לבן על מה מרמזים הבגדים הלבנים באשר הוא סוף כל האדם, והחי יתן אל לבו כי עוד חזון למועד לישן כדאתי יומי אריכי וקטיני כו', והלואי שיניחוהו לישן כמ"ש אל תתן לזרים חילך ושנותיך לאכזרי מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, כי ע"י החטאים בעצמם נבראים המלאכי חבלה שנפרעין מן האדם באכזריות רח"ל מאחר שהאדם בעצמו אינו חס על עצמו והוא אכזרי על נשמתו הכל מתעסקין בעניני הגוף אבל על צורך הנשמה אין דורש ואין מבקש, הרבה יותר יש לנו להצטער על הימים שעברו בלא תשובה שלא ניגע לריק, אם יש עליו מלאך מליץ כו' להגיד לאדם ישרו ומי הוא אחד מני אלף, זהו התורה הנקראת אלף בינה, להגיד לאדם ישרו שהוא מתנהג ומתחזק בדת תוה"ק כמ"ש ולישרי לב שמחה על אדם ישר כזה התורה תמליץ, וע"כ אומרים פסוק זה אור זרוע לצדיק כו' ונבקש מהמליץ יושר שלנו מדת הרחמים עלינו התגלגלי כו'.
6