מראה יחזקאל על התורה, לערב יום כיפור ב׳Mareh Yechezkel on Torah, Erev Yom Kippur 2
א׳לדוד ה' אורי וישעי כו' אם תחנה כו' בזאת אני כו' (תהלים כז א), בגמ' (תענית טו.) לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק כו', הענין הוא כי צדיק נקרא מי שהוא דבוק בהשי"ת ועוסק רק בחפצי שמים ומעולם לא עסק בעניני עוה"ז רק באור פני מלך חיים זה זוכה לאורה, וישרים נקראים העוסקים גם במו"מ ואעפי"כ הולכים בדרך התורה ומצות הבאים במו"מ ועוסקים באמונה וצדקה וגמ"ח וקובעין עתים לתורה ונזהרין מדברים בטלים אלו זוכין לשמחה.
1
ב׳גם אנחנו בעונותינו היינו צריכין שהשי"ת ירחם עלינו ויוציאנו מיגון לשמחה ומאפילה לאורה להאיר פניו אתנו לזכנו ללמוד מתוך הרחבה ולעבדו בשמחה וטוב לבב אבל אין אנו צדיקים וישרים, זה מכמה שנים שנאבדו מאתנו אותן צדיקים וישרים שהיו בינינו אשר אמרנו בצילם נחיה כי לא היינו ראויים להם להסתופף בצלם גם בשנה זו נפטרו בעונינו כמה צדיקים וישרים כמ"ש וכשלו איש בעון אחיו כו'.
2
ג׳וזה"ש ה' אורי וישעי דהיינו כשיש אתנו צדיקים לאורה וישרים לשמחה הנק' ישועה כמ"ש ושמחנו בישועתך אז ממי אירא לא הייתי מתיירא, אבל נלכדו בעונינו כי בקרוב אלי מרעים כו' אז מפני הרעה נאסף הצדיק וע"כ המה כשלו ונפלו ר"ל הצדיקים והישרים נלכדו והניחו אותנו לחיי צער כמ"ש חכז"ל למה נסמכה מיתת בני אהרן לעבודת יוה"כ כשם שיוה"כ מכפר כך מיתה צדיקים כו'.
3
ד׳ועכשיו אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים היודע מחשבות לבנו כי רצונינו לעשות רצונו ללמוד תורתו ולעבוד עבודתו ולגדל את בנינו לת"ת נשפכה לפניו מר נפשינו וצרות לבבינו כי מאורך עול גליות וקושי השיעבוד מעכבים אותנו מעבודתו והוא רופא לשבורי לב ושוכן את דכא נברח לחסדיו כי על רחמיו אנו בטוחים הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו ופתח שערי תשובה בתת לנו את היום הגדול הנכבד והנורא הזה שהוא זמן שמחת לבבנו כמו כל יו"ט שהם לששון ושמחה מחמת שנעשה בהם ניסים, כמו כן ביוה"כ מובטחים שהקב"ה עושה לנו נס כמ"ש במדרש לכפר על כל עונותינו ונתוסף היום קדושה יתירה שחל בשבת שהוא יום אורה ונשמה יתירה נר ה' נשמת אדם שתי אלו יהיו לנו לאורה ושמחה וימליצו בעדנו כמו שהשבת התפלל בעבור אדה"ר.
4
ה׳וזהו ה' אורי וישעי שזיכנו והחיינו לזמן הזה שתי קדושות הללו שבת ויוה"כ בשבת אורה וביוה"כ ישמח נפשינו בישועתו, על כן ממי אירא כי יחפרו שוטנינו וכשלו ונפלו ובזאת אני בוטח כו' שיעשה למען תוה"ק הנק' זאת התורה אחות לנו בבית המלך וענתה השירה הזאת לפניו כי יראה כי אזלת יד כו', ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת כדאיתא בתיקונים כ"א דקאי על התורה דכתיב מימינו אש דת כו', וכי כך אני יכול לבוא אל המלך שנהגתי א"ע שלא כדת של תורה וכאשר אבדתי שני בתי מקדשינו שנאבדו ונתחייבו בעבור התורה כמה דכתיב על עזבם את תורתי כו', מי יודע אימתי ישוב וניחם לשמח לבנו ולהאיר עינינו בישועתו בביהמ"ק הג' אנא ה' שומר הברית והחסד אל ימעטו לפניך כל התלאות כו' אתה זוכר כל הנשכחות ואתה ידעת מר נפשינו שאין בנו כח להתפלל לפניך ואין לנו פנאי כי צמאה נפשינו לה' לעבדו באמת ויה"ר שיגולו רחמיך על מדותיך וחדש עלינו שנת גאולה וישועה ברכה והצלחה סוף וקץ לצרותינו וכמ"ש ולתתך עליון וכו'.
5
ו׳ונאמר משל למלך שהיו לו ג' בנות והשיאן לג' אנשים בראשונה עשה שידוך טוב מאוד והשיאה לשר גדול והיו דרים באהבה ושלום והיה לה כל טוב, והשניה השיאה לסוחר שלא היה מזרע המלוכה והיה עשיר והיה לה כל מחסורה רק שלא התנהג עמה כראוי לבת מלך וכ"פ היה מקנטרה ועשה לה עגמת נפש רק נגד זה כשבא מהדרך הביא לה מתנות ומלבושים נאים והיה מפייסה, והבת הג' השיאה לבן כפר עני ומלבד שלא התנהג עמה כראוי ותמיד התקוטט עמה ועבר על כל צווייה ועשה לה התנגדות גדול גם לא היה לה לחם לאכול ומלבושים וחיתה בחיי צער גדול, ויהי היום יום הולדת למלך עשה סעודה גדולה וזימן כל בניו והנה הזוג הראשון נסעו לאבותם בשמחה גדולה ובכבוד גדול ונתקבלו בסבר פנים יפות והזוג הב' היה מצער על שלא התנהג עם בתו של מלך כהוגן פן יענשנו המלך אעפי"כ השיב ללבו מחמת שאשתו תתקשט בתכשיטין ובבגדי צבעונין שעשה לה יחוס עליו המלך, אבל הג' הכפרי היה נבהל מאוד ודואג איך יבוא לראות פני המלך אחרי אשר ציער כ"כ לאשתו ותשורה אין להביא במה יתרצה אל אדוניו, ונתן עצות בנפשו לחנוף לאשתו בדברי ריצוי ופיוסים והתחיל להתנהג עמה בדברים רכים, אז גערה בו אשתו באמרה כל משך הזמן היית מתקוטט עמי ומצערני באין לחם ושמלה ולא הייתי כאחת השפחות ועכשיו אתה רוצה לגנוב את דעתי ודעת אבי, לא כן עמדי כי כוונתך אינה רצויה רק בערמה ואח"כ תחזור לקלקולך.
6
ז׳והנה הנמשל מובן כבודה בת מלך היא התורה הקדושה והיום הוא יום הולדת מלכותו בכל משלה שאנו ממליכים אותו בעולם, והנה השידוך הראשון המה גדולי הדור וצדיקים המחזיקים בתורה ומצות ומעש"ט ומעולם לא עברו על רצון התורה המה רצים היום בשמחה להתייצב על אדון כל העולמים, והשידוך הב' הם הבינונים שלפעמים עושים עבירות ומתרפים ממצות, רק מ"מ מחזיקים לומדי תורה ועוסקים קצת במצות וגמ"ח בממונם וע"כ יש להם קצת מליצה, אבל השידוך הג' הם אותן שאין בהם לא תורה ולא מצות אדרבה התורה ולומדיה בזויים בעיניהם ולא ישאו פני זקן רק הולכים אחרי שרירות לבם אך בהגיע ליל כל נדרי הם לוקחים התורה ומחבקים ומנשקים, נעתרות נשיקות שונא כזה, אוי לאותה בושה בשביל מה התורה תליץ והמה בועטים ומבזים כל השנה.
7
ח׳ומעתה נחפשה דרכינו מאיזה כת אנחנו היום כי לכת א' וודאי לא הגענו והלואי שנגיע לכת הב' אבל מכת הג' צר לי מאוד באיזה פנים נבוא לבקש שהתורה תמליץ שוב בעדינו בושנו במעשינו כו' לא נחפש אמתלאות כי דובר שקרים לא יכון ומודה ועוזב ירוחם בעוד שפתוחין שערי תשובה נקבל עלינו עול תורה ומצות ומעש"ט וכבוד התורה ובזה יזכינו השי"ת שיהיה חלקנו עם כל הצדיקים ונזכה לגדל בנינו לתורה בלי צער ודאגה ולהיות מאותן הנאמר עליהם אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה אוכי"ר.
8