מראה יחזקאל על התורה, לערב יום כיפור א׳Mareh Yechezkel on Torah, Erev Yom Kippur 1
א׳במתניתין סוף תענית צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וכו' פירש"י דקאי על הקב"ה מלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו קאי על כנסת ישראל, ביום חתונתו זה מתן תורה ופירש"י שהיה ביום הכפורים שבו ניתנו לוחות אחרונות וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק שנתחנך ג"כ ביום הכפורים.
1
ב׳וצריך להבין למה כינה להקב"ה דוקא כאן במלך שהשלום שלו ולא בשאר שמות וכנויין, וגם מהו לשון חתונה למתן תורה ושמחה לבנין בית המקדש, ומה ענין עטרה, ולמה קרא לכנסת ישראל אמו, ובמדרש [שהש"ר פ"ג כה] שאל רשב"י את רבי אלעזר בר' יוסי אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה וכו' והשיב לו משל למלך שהיתה לו בת אהובה ביותר וקראה בתי לא זז משם עד שקראה אחותי לא זז מחבבה עד שקראה אמי, כמו כן הכנסת ישראל בתחילה נקראה בתי שמעי בת וראי וכו', ואח"כ אחותי פתחי לי אחותי וכו', ואח"כ אמי הקשיבו אלי עמי ולאומי ולאמי כתיב.
2
ג׳ולהבין כל זה נ"ל דדבר ידוע ומפורסם בספרים הקדושים וגם מצד חקירת השכל שתכלית כונת הבריאה היה מחמת שהי"ת רצה להיטיב מטובו וכדאיתא במדרש [מדרש תהלים פט] עולם חסד יבנה משל למלך שהיה לו אוצרות מלאים כל טובה ואמר על מה אלו מונחין אני לוקח בהן עבדים ומפרנסם והן מקלסין לפני כך וכו', ועלינו מה לעשות לקלס ולברך כמו"ש כל הנשמה תהלל וכו', אבל מצד הקב"ה לא הוצרך לשום בריאה כי הוא ית"ש שלם בכל מיני שלימות רק להיטיב מטובו שהוא מקור הטובות ושורש הרחמים ומעיין החסדים כל הטובות ממנו נובעין, כמו"ש על הטוב כי לא כלו רחמיך כמבואר אצלי במ"א, וע"כ ברא העולם לשלימות מין האדם, ולבא לשלימות זה נתן לנו התורה הקדושה שאין בה טורח ועמל הרבה כמ"ש כי קרוב אליך הדבר מאוד וכו', כי מי שאינו מסכסך רעיונותיו בהבלי העוה"ז ומשליך על ד' יהבו ועובד עבוה"ק זוכה לכל טוב עוה"ז ועוה"ב וע"י קיום התורה ישפיע טובו דהיינו תכלית כוונתו.
3
ד׳וע"כ אמרו בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית וכמו שפירש"י על יום הששי וכו' שכל מעשי בראשית תלויין ועומדין עד יום הששי בסיון, וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה וכו'. והנה התורה לא רצו שום אומה ולשון לקבלה רק ישראל, נמצא שהם היו הסיבה בבריאת העולם שע"י קבלתם התורה ניתנה התורה וע"י קיום התורה יוכל להשפיע טובות, וע"כ נקרא מתן תורה יום חתונתו כמו בנשואין שהחתן מתחייב להכלה אנא אפלח ואוקיר וכו', וכן להיפוך הכלה מתחייבת עצמה לשמשו ולעשות רצונו כדרך אשה לבעלה, אבל בנין ביהמ"ק שאז נגמר תכלית רצונו של הקב"ה להטיב לברואיו כי אז היו ישראל במעלה עליונה ולא היה שום צער בעולם והיו מולכין בכיפה כמ"ש (מ"א ח נו) לא נפל דבר מכל הטוב כו' הכל בא, וע"כ נקרא ביהמ"ק שמחת לבו שזהו עיקר השמחה לפניו להמשיך שפע לברואיו ולהשפיע להם מזיו ברכותיו.
4
ה׳והנה בענין התקבלות טובותיו נקראת בתי כדרך הבת המתקבלת מאביה פרנסתה, וע"כ המשיל למלך שהיה לו בת מחמת שזה היה עיקר כוונתו בבריאתו להטיב לברואיו, וכשמקיימין תורתו נקראת אחותי דהפסוק פתחי לי אחותי כו' קאי על מתן תורה וכמ"ש במדרש לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני דהיינו כמו שהיא התחייבה לעשות רצונו ולהשתעבד לו לעול תורה ויראה ועי"כ אין שום מסטין ומקטרג עלינו כי אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואוה"ע הם נקראים בני חורין שאינן צריכין שופר סוכה ולולב ולא להתענות ופטורין מכל המצות ועושין מה שלבם חפץ, לא כן אנחנו שאנחנו משועבדים לו לשמור כל מצותיו, וכמו כן הקב"ה קבל על עצמו להרים קרנינו למעלה וכמ"ש את ה' האמרת כו' וה' האמירך כו' וע"כ נקראת אחותי.
5
ו׳וע"י קבלתינו תורה ומצות והשי"ת מטיב עמנו מתקדש שמו ומתרומם מלכותו כמ"ש ואעש למען שמי כו' והים בקעת כו' ותעש לך שם נתפרסם שם כבוד מלכותו בעולמו, וזהו העטרה שעוטרין אותו שהכל מברכין ומשבחין לשמו כדאי' בגמ' גבי ששלח לחזקיה מלך יהודה כשנעשה לו הנס, וזהו בעטרה שעטרה לו אמו ע"י חתונה ושמחת לבו כנ"ל.
6
ז׳וזה"ש כל העושה מצוה אחת מכריע את כל העולם כלו לכף זכות ומקיים העולם ולהיפך ח"ו מחריב את העולם כמ"ש בעשרה מאמרות כו' ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא ביו"ד מאמרות ולהפרע מן הרשעים שמאבדין העולם, וזה"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית בשבילם נברא העולם שהכל חד הוא והא בהא תליא בשביל ישראל שיקיימו את התורה וישפיע להם טובות וחסדים.
7
ח׳אי לזאת אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה כשנתיישב בלבנו איך מחריבים העולם בעונינו ומה נעשה כי יפקוד ה' איך אדם שפל המצב וטפה סרוחה יקלקל עולם מלא ולא די לנו בעונינו הראשונים שהחרבנו ביהמ"ק וכל מי שלא נבנה בבית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו שהעולם סבורין שאין אנו חייבים בחורבן ביהמ"ק ואין הדבר כן כי אלו היה בנוי עכשיו ג"כ היה נחרב בעונינו כי מחמת ההרגל אין מרגישין איך העולם נחרב מידי יום ביום קללתו מרובה משל חבירו, כי נזכור ראשונות השנים שעברו עלינו לא היה לבני אדם דאגות ועצבון כל כך, ובכל יום מתחסר הפרנסה והכל בא בשביל ישראל כי אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל.
8
ט׳ומבואר בספרים כי כל אדם בעצמו הוא דוגמת ביהמ"ק וכל כליו דהיינו הלב נגד המזבח והראש כנגד המנורה כמ"ש הבעל עקידה ובעוללות אפרים שע"ז נאמר וכן תעשו לדורות שתעשו עצמיכם ביהמ"ק, וכמ"ש ושכנתי בתוכם, וכל אדם יכול לקדש את עצמו ויהיה מכון לשבתו ית"ש, וכמו כן להיפוך ח"ו הוא מחייב את עצמו והוא מתחייב בנפשו על שלא חס על עצמו, וכדמצינו שהנביא נתן לנו עצה קומי רוני בלילה כו' (איכה ב יט) וכמבואר אצלי במ"א דקאי על מחשבה דבור ומעשה שצריכין לתקן הקלקול בהם בתורה ועבודה וגמ"ח וזה הי' עון ע"ז וג"ע וש"ד שהיה בשעת חורבן ביהמ"ק, והם נגד הג' דברים שהעולם עומד עליהם דהיינו תורה ועבודה וגמ"ח שבזה נוכל לתקן לקיים העולם מה שהחרבנוהו בעונות הללו כמבואר במ"א [לעיל דרשה א' לש"ש], וזהו שסיים על נפש עולליך כי על עון בטול תורה לא ויתר הקב"ה והילדים הקטנים היו ערבים שלנו כמ"ש מפי עוללים ויונקים כו'.
9
י׳ובשנה הזאת היה לנו צער גדול מילדים קטנים ר"ל, וכתיב וירא ה' וינאץ כו' דור שאבות חוטאים כו', והנה העת והעונה שנוכל לתקן כל זה שנקדש את עצמינו מכאן ולהבא ונבנה מזבח בשברון לבנו וכמ"ש קרעו לבבכם ואל בגדיכם ר"ל שאין צריך לקרוע הבגדים. וזה"ש [סוף מסכת תענית לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים] שבנות ישראל יוצאין בכלי לבן דהיינו שמשליכין העונות אחרי גיוום ואם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והם היו שאולין לשון שאלה אשה משכנתה דהיינו ע"י ווידוים ותחינות ובקשות, שלא לבייש את מי שאין לו דהיינו שנשתתף כל אחד בצער חבירו ונתפלל בעד הכלל, כי יש אנשים שאין יודעין להתפלל גם אנחנו אינן כדאין להתפלל על עצמינו, אך המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה.
10
י״אוכמו שאמר יעקב אבינו ע"ה (בראשית לה ב) הסירו אלהי הנכר אשר בתככם דהיינו הע"ז והיצה"ר כמ"ש לא יהיה בך כו', איזהו ע"ז שבגופו זה יצה"ר, שתסירו מכם כל המדות רעות כעס וגאוה וחנופה ושקר ושנאה וכדומה בכדי שנתפלל כל אחד בעד חבירו בלב שלם, והטהרו להשליך העונות התלויים במעשה והחליפו שמלתיכם הם הבגדים הצואים המורים על העונות ולהלביש מחלצות שהם הכלי לבן ונקומה ונעלה בית אל שנקדש עצמינו לביהמ"ק, עשה למען תינוקות של בית רבן ואלה הצאן מה עשו חמול עלינו ועל עוללינו כו', וע"כ קראו להשי"ת ביום זה מלך שהשלום שלו כמו שהיה במתן תורה ויחן שם שם ישראל והיום הזה הוא חתונתו ושמחת לבו שהישראל מקרבין עצמם אליו ומתרצין ומתפייסין זה לזה.
11
י״בומעתה נקבל עלינו להיעשות בריה חדשה ולחדש המלוכה לקבל עול מלכות שמים ונאמר מחדש נעשה ונשמע ונקומה ונעלה בית אל שנשמות ישראל חצובין מתחת כסא הכבוד ונתרחקו מחמת עונותינו ומעתה נחפוץ קרבתם לשרשם וחיי החיים בה', וזהו שמחת לבו שרוצה בתשובת רשעים, ואעשה שם מזבח כו', בשברון לבנו לה' העונה אותי ביום צרתי וע"י יום צרתי יבוא לנו ישועה, וכמ"ש במדרש בכל שעה שהם פונים אלי כו' דהיינו כשיפנו את עצמם מדרכם הרעים תיכף ומיד אני עונה אותם, ואל ימעטו לפניו כל התלאות כו', ויהיה עמדי בדרך אשר הלכתי להוליך תפלתינו אל מקום קדשו, ויהיו דברי אשר התחננתי כו' קרובים אל ה' להיות אזניו פתוחות ועיניו פקוחות אל תפלת עמו ישראל כל איש נגע לבבו אשר ישפוך את נפשו בשברון לבו ולא יבושו קוויו אור זרוע לצדיק כו'.
12