מראה יחזקאל על התורה, לערב יום כיפור ה׳Mareh Yechezkel on Torah, Erev Yom Kippur 5
א׳שיר המעלות ממעמקים קראתיך כו' אם עונות תשמר כו' כי עמך כו' (תהלים קל א), אחר הדקדוקים נ"ל לפרש עפימ"ש בגמ' דעירובין (עירובין כא:) דרש רבא מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושבי כרכים שיש בניהם גזל ועריות וש"ד כו' אלא בא ואראך ת"ח יושבין ועוסקים בתורה מתוך הדחק, נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בא ואראך אומות העולם שהשפעת להם רוב טובה והם כפרו בך נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כו'.
1
ב׳נ"ל לפרש המאמר שהזכיר פה שני דברים להמליץ על ישראל הא' שהישראל אעפ"י שיש עליהן דוחק ועול גליות מקיימין את התורה וע"ז אמר בא ואראך ת"ח וכו', והב' שאפילו כשעושין איזה עבירה הוא מחמת אונס שהעניות ועול גלות מעבירין ע"ד קונם, וזה"ש אל תדינני כיושבי כרכים, וההיפוך הוא באוה"ע אעפ"י שיש להם רוב טובה הם כופרין כו', ואמר עוד נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות שהישראל מתכנסין בכ"מ ומתפללין על דוחקן וצערן מה שאין שום אומה ולשון צריכין להתפלל כ"כ שאין חסר לנפשם מכל טובה.
2
ג׳וזה"ש כאן שיר המעלות חשב המעלות של ישראל ממעמקים קראתיך לשון רבים והיינו ב' עמקים הא' הוא הגלות, והב' הוא הצער ודוחק לקיום המצות, ולזאת אמר ה' שמעה בקולי ר"ל שאין שומעין למעלה רק קול של ישראל זה צריך פרנסה זה צריך לגדל בנים וזה בריאות הגוף ורפואה, אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם איך נעבוד ואין לאל ידינו, מה קול הצאן הזה באזני שמגדולים ועד קטנים בוכים ומתפללין מה שלא נראה כן בשום אומה ולשון, וע"כ ראוי ונכון שתהיינה אזנך קשובות כו', ואמר עוד אם עונות תשמר כו' ה' מי יעמוד אצל מי ישרה שכינתך, בא ואראך אוה"ע כו' ולא יהיה קיום העולם כלל כי בשביל ישראל נברא העולם, כי עמך הסליחה כו' אין לנו לירא בזה ממקטריגים כי כל ההשפעות והטבות יורדין ע"י מלאכים וממונים ומזלות אבל סליחת העון לא נמסר לשום מלאך כמ"ש כי לא ישא כו', למען תורא שישובו אליך בלבב שלם, קויתי ה' קותה נפשי כו' הלא כל מה שאני מתפלל ומתנפל בשביל כובד הגלות הוא רק בעבור כי קויתי ה' ע"ד כבוד שמו שנוכל לקיים תורתו ולעבדו בלבב שלם מתוך הרחבה בלי מניעה ולהחזיק בנינו לתלמוד תורה כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף בזכות תינוקות של בית רבן חמול על עוללינו וכו', נפשי לה' משומרים כו' כתבו המפרשים עפימ"ש חכז"ל חדשים לבקרים ע"י מה שאתה מחזיר נשמות בכל יום בבריאות יותר מכאשר מסרה לך בערב מזה מובטחין כי רבה אמונתך לתחיית המתים, וזה"ש נפשי לה' תקותי להשי"ת משומרים לבוקר שאנו רואים שמחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית ומחזיר נשמות לפגרים מתים לכך שומרים לבוקר לעת הגאולה שיקיים במהרה הבטחתו, יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד כו' הזכיר פה ב' דברים, הא' כי עם ה' החסד כי אותו החסד שעושה אתנו הוא נוגע לעצמו לכבוד שמו ולקיום תורתו ומצותיו, ועוד והרבה עמו פדות שכבר הוא רגיל בכך ועושה עמנו ניסים הרבה ולא עזבנו לנצח, וכמו שהתפלל משה רבע"ה סלח נא כו' וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים כו' וע"כ הוא יפדה את ישראל כו'.
3
ד׳עם ה' חזקו ונתחזקה וקראו אל ה' בחזקה ולא בעצלתים כי איך יפדה אותנו מעונותינו בלא תשובה הנה העת והעונה קץ מחילה וסליחה כו' יה"ר שיהיה עת קץ לשבי גליותינו וסוף לימי אבלינו ומרודינו ולהכרית כל הקוצים הסובבים את השושנה כי העושה עבירה אחת בורא לו קטיגור א' ואיך נשא פנים נגד אלפים ורבבות מקטריגים שנבראו מעונותינו.
4
ה׳והנה מצאנו כאשר הרעיש מרדכי על אסתר המלכה שתכנס לחצר המלך לבקש על עמה מיאנה בדבר מחמת שהוא נגד חק המלכות ושלח אליה מרדכי אל תדמי כו' ומי יודע לעת כזאת הגעת למלכות ושלחה עליו לך כנוס כו' וצומו עלי כו' ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת וכו' (אסתר ד יד), ומשל בזה לאחד שהלך במדבר והיו רודפים אותו חיות ולסטים ופגע בחצר המלך והיה מתיירא לדפוק על הדלת אח"כ נתיישב בעצמו כי רחמי המלך מרובים וטוב לו להמלט בית המלך, כמו כן עשתה אסתר המלכה שהיה המן רודפם והיה טוב לה לילך אל המלך לסכן את עצמה.
5
ו׳והנה בזוה"ק בתיקונים [תיקו"ז נ"ז ע"ב] מפרש פסוק זה [אשר לא כדת] על התורה דכתיב אש דת למו, וכאשר אבדתי כו' דקאי על ב' בתי מקדשות שנחרבו בעון ביטול תורה. וכמו כן אנחנו היום במעמד הזה שאין מי יעמוד בעדינו והמקטריגים רודפים אותנו וצריכין אנחנו להמלט בית המלך כי אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים אבל איך נשא פנינו כי חטאנו ופשענו הרבה מאוד, רק על רחמיך הרבים אנו בטוחים נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו כו' הפותח לנו שערי רחמים ונתן לנו יום הקדוש שאנחנו בטוחים שיקבלנו בתשובה ומעביר אשמתינו בכל שנה ושנה והוא נקרא יום ישועה ושמחה כמו כל יו"ט וכמ"ש שמחנו בישועתיך.
6
ז׳ונוסף לזה זכינו היום לקדושה יתירה קדושת שבת שהוא אורה ונשמה יתירה נר ה' כו', וזהו ה' אורי וישעי כו', וכאשר ביארתי במ"א [לעיל עמ' קטז] באורך ע"ש, וע"כ בקרוב עלי כו' להסטין המה כשלו כו' כי שני אלה ימליצו טוב בעדינו כמו שהתפלל השבת על אדה"ר, ועוד ממליץ השלישי היא התורה הקדושה שקבלנו היום בלוחות אחרונות וזה בזאת אני בוטח היא זאת התורה.
7
ח׳אבל האיך ימליצו בעדינו התורה שאין מקיימין מה שכתוב בה ועוברים על פקודיה ואיך ימליץ ימליץ השבת שאין שומרין אותו ואיך ימליץ יוה"כ שאין עושין תשובה, ובכן אבא אל המלך ממ"ה הקב"ה אשר לא כדת של תורה שלא נהגתי עצמי עפ"י צוויה וכאשר אבדתי הבית א' אבדתי בית ב' מי יודע אימתי ישוב וניחם בבית ג', וע"כ הירא דבר ה' אל יתרשל בעוד שפתוחין שערי תשובה ועכשיו קץ מחילה וסליחה כל מי שלא שב הוא מתחייב בנפשו, כי השי"ת רוצה בתשובה ונקבל עלינו עול מלכות שמים עול תורה ועול מצות, טוב לגבר כי ישא עול כו' ונפלה ביד ה' כי רבים רחמיו היודע מר לבינו שחפצינו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם ואל ימעטו לפניו כו' ויתקיים בנו אור זרוע לצדיק כו'.
8