מראה יחזקאל על התורה, לערב יום כיפור ו׳Mareh Yechezkel on Torah, Erev Yom Kippur 6
א׳ויאמר יעקב אל ביתו הסירו כו' ונקומה ונעלה בית אל כו' (בראשית לה ב), דצריך להבין האיך אפשר שבבית יעקב היה ע"ז וגם למה להם להחליף הבגדים, עפימ"ש [אבות פ"ג ד] הנעור בלילה כו' כבר פירשתי זה [לעיל עמ' סה], ועכשיו נאמר באופן אחר עפימ"ש (שבת לד.) שלשה דברים צריך אדם לומר בביתו ע"ש עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר.
1
ב׳הענין הוא אחות קטנה תפלותיה עורכה, שכל ישראל עומדין בתפלה ותחנונים לבקש על נפשו כל אחד נגע לבבו מקטנים ועד גדולים ואין שום אומה צריכה להתפלל כל כך כמ"ש בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, אבל צריך לדעת שלענין קיבול תפלתינו צריכין לתקן מתחלה ב' דברים, שכבר היו לנו ב' בתי מקדשים שנחרבו בעונינו דהיינו בית ראשון על עבירות שבין אדם למקום שהיה בו ע"ז ג"ע ש"ד, ועדיין לא הטהרנו אעפ"י שאין ע"ז עכשיו אבל אמרו חכז"ל (שבת קה:) על לא יהיה בך אל זר, איזהו אל זר שהוא בגופו של אדם זה יצה"ר, ובכל עבירות קלות וחמורות שהולך אחר עצת יצה"ר הוא ענין ע"ז, וביהמ"ק השני נחרב על עבירות שבין אדם לחבירו קנאה שנאה ומחלוקת וגזל ואונאה אפילו בדברים ועדיין הוא מרקד בינינו, ע"כ צריכין לתקן כל הנ"ל.
2
ג׳והנה חכז"ל תקנו לנו עשרת ימי תשובה. לכאורה היה די ביום אחד לומר כל התחינות והסליחות והוידויין כמ"ש בתורה כי ביום הזה יכפר, רק שהתורה מדברת עם צדיקים גמורים כמו דור המדבר שבמשך ארבעים שנה לא מצינו להם רק ד' עונות וגם זה נעשה רק ע"י מקצתן וערב רב ולא הוצרכו כפרה רק על השגגות, וע"כ היה די ביום אחד כמ"ש לטהר אתכם מכל חטאתיכם דהיינו השגגות אבל אנו מלאי עון כי עונותינו רבו למעלה ראש מדי יום יום השכם וחטוא ע"כ צריכין זמן גדול להתעשת ולשוב על כל פרטי העבירות בכל יום צריך לשוב על כל מה שפגם באותו יום במשך השנה.
3
ד׳והשנית לענין עבירות שבין אדם לחבירו צריכין להיות באחדות ולהתפייס אעפ"י שאינו מבקש ממנו מחילה צריכין להעביר השנאה מלב ושכל אחד ישתתף בצער חבירו שכל ישראל הם גוף אחד כשכואב אבר אחד מרגיש כל הגוף, וע"כ צריכין להתפלל כל אחד בעד חבירו, וזהו נכלל ג"כ בעבירות שבין אדם למקום שכל ישראל ערבים זה לזה שהעושה איזה עבירה שהוא לבדו יתחייב אבל אוי לו שהכריע את עצמו וכל העולם לכף חובה, וכדאמרינן במדרש משל לאנשים שבאו בספינה ונטל א' מקדח והתחיל להיות קודח במקומו וצעקו עליו אמר להם הלא אני קודח רק תחתי וגערו בו שאם אתה תנקוב הספינה כלנו בסכנה, כמו כן כשרואין בעל עבירה צריכין להרחיקו ולבזותו ולא להחניף לו ולכבדו, ע"כ נאמר ונתתי את פני באיש ההוא ובמשפחתו כו'.
4
ה׳וזה"ש עשרתם האיך נהגתם בעשרת ימי תשובה אם תקנתם העבירות שבין אדם למקום אוי לנו מיום הדין שכבר עברו ט' ימים בלא דבר ועל מה אנחנו יושבים ומבלים הזמן היקר לבטלה, ערבתם נעשיתם ערבים זה לזה, וע"כ ביותר צריכין תשובה שלא יענשו עכשיו בעון שלו אחרים ערבתם עצמיכם לשון תערובת ואחדות להתפלל כל אחד בעד חבירו ולהיות מיצר בצרתו כי במסתרים תבכה נפשי שהשי"ת נהג עמנו להיפוך, שאמרו חכז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה ומקודם מעניש בממון, ובשנה זו היה להיפוך ר"ל, ע"כ צריכין להתעצם בתפלה ותשובה שלא ישמע עוד שום שוד ושבר, הדליקו את הנר נר ה' נשמת אדם שיאירו כל הנשמות בחיים ולא תכבה נרו ח"ו כי אתה נרי כו' בך ארוץ גדוד נגד כל המקטריגים ואדלג שור לקבלת התפלות.
5
ו׳וזה"ש רבי חנינא בן חכינאי הנעור בלילה שכבר נכבה הנר שאין מועיל עוד ליתן בו שמן, והמהלך בדרך יחידי שאינו מעביר הקנאה שנאה ואינו מתקן עבירות שבינו לחבירו רק הוא בריה בפני עצמה, והמפנה לבו לבטלה שאינו עוסק בתשובה לתקן עבירות שבינו למקום מתחייב בנפשו, ומה לנו להשטות עצמינו מכסה פשעיו לא יצליח.
6
ז׳וזה"ש יעקב הסירו כו' לענין היצה"ר שהוא ע"ז אשר בקרבו של אדם לתקן עבירות שבין אדם לחבירו, והטהרו שיהיה באמת ובלב שלם ולא לפנים לפי שעה כמ"ש יראת ה' טהורה אז היא עומדת לעד, והחליפו שמלותיכם להשליך בגדים הצואים וחנופה פניו נזעמים לשון שקר שמדברים אחד בפה ואחד בלב בפיו שלום ידבר ובקרבו ישים ארבו רק יהיה תוכם כברם ואז נקומה ונעלה בית אל שנזכה לבנין בית המקדש ואעשה שם מזבח שיתקבלו התפלות והתענית שהם במקום קרבנות ויהיה עמדי בדרך אשר הלכתי שאל יעכב חטא ועון את תפלותינו כו' למלאות משאלות לבבינו ברחמים וכל טוב אוכי"ר.
7
ח׳שערי ציון לעי"כ קודם כל נדרי.
ירמיה הנביא אמר (ירמיה לא יז) שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא לומד השיבני ואשובה כי אתה ד' אלקי, כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי, לא נאריך בדקדוקים כי לא לדרשה קאתינא רק שנעורר עצמינו בדברים הצריכים עכ"פ לעורר.
ירמיה הנביא אמר (ירמיה לא יז) שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא לומד השיבני ואשובה כי אתה ד' אלקי, כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי, לא נאריך בדקדוקים כי לא לדרשה קאתינא רק שנעורר עצמינו בדברים הצריכים עכ"פ לעורר.
8
ט׳והוא עפ"י המשל הידוע למלך אחד שהיתה לו בת יחידה מושלמת בכל המעלות ומדות וכאשר הגיע פרק להנשא לא נמצא עזר כנגדה כי הרבה שרים נכבדי ארץ הנדברים לא אבו לכנסה מדאגה מדבר שלא יוכלו לנהוג עמה לפי כבודה ויחייבו ראשם למלך ויש מהם שגינו אותה, סוף דבר כי באה בשנים ולא נמצא שידוך הגון לפניה עד שיצא שמה בכל המדינות ושמה מעבר לים נמצא בחור אחד מיוחס גדול בן גדולים ומלכי קדם וכאשר שמע התאוה תאוה לנשאה ונכנס בכל הסכנות וסיכן את נפשו בימים ומדבריות עד שבא לעיר המלוכה ותיכף נשתדך עם הנערה ההיא, והמלך השליטו על מדינה אחת מלאה כל טוב והבחור ההוא התנהג עם אשתו המלכה כדת וכהלכה וגם היו לו כמה בנים טובים ונחמדים ממנה, ויהי כאשר ארכו לו שם הימים אזי שכח כל הטובה והפך לבו להרע עמה והתחיל לעשות לה התנגדות ולא שמע אליה מכל אשר צותה עליו אף שארה כסותה ועונתה יגרע עד אשר נודע הדבר לפני המלך וחמתו בערה בו ויגרש את האדם מבית מלכותו ויהי מטולטל וגלי נודד ללחם ולאגורת כסף עד אשר נכנע לבו וצעק להתנפל לפני המלך לבלתי לשוב לכסלה וגם בניו הנחמדים והאהובים חלו פני המלך בעדו לבל יפר בין אביהם ואמם עד אשר נכמרו רחמיו וישיבהו למלכותו, ואחרי כל זה כאשר נכונה שנית הממלכה בידו לא עזב דרכו הרעה וישוב שנית להתגדל על בת המלך ויהי כי ירא את פני המלך לקנטרה בגלוי ויעש בסתר עד אשר צעקה המלכה לפני אביה ויגרשהו שנית לזמן רב ולא נתן לו קצבה ויהיה לבז ולמשיסה כל מוצאה יתעללו בו, ויהי כי ארכו לו ימים של צער אשר היה הלוך וחסור ורצה לצעוק שנית אל המלך רק שהיה בוש נכלם בעבור כי שתים רעות עשה האחד מה שחטא נגד אשתו המלכה והב' שרצה לגנוב דעת המלך ובשכבר ידע את גדלו וידו החזקה ואעפי"כ חטא נגדו ולא מצא שום עצה ומזור ותרופה רק להתנפל לפני אשתו המלכה שתזכור לו אהבת נעורים אשר נסתכן בשבילה בימים ומדבריות ושום אדם לא רצה להזדקק אליה והוא סבל כמה הרפתקאות בשבילה, עד שנכמרו רחמיה עליו והתנפלה לפני אביה המלך שיעשה למענה ויחזיר את בעלה אל נוהו ולתוקף אהבתה נתרצה אליה המלך.
9
י׳הנה כי כן אנחנו אלה פה ע"ז אמרו (יומא ט:) ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם כו', ולנו אירע המשל הזה עלינו ימשול, שהשי"ת מלך עולמים היה לו בת כבודה מדת בת מלך בכל מעולה וחמודה גנוזה קודם שנברא העולם והגיע הזמן לתתה להארץ אזי הופיע מהר פארן וזרח משעיר שאמרו שאין יכולין לעמוד באזהרותיה ושאר שרי מעלה גינו אותה כמבואר בזה"ק, אבל לקול צללו שפתינו כשנתבשר לנו בצאתכם ממצרים תעבדון אלקים על ההר הזה אנחנו המיוחסים בני אבות הקדושים נכספה נפשינו לחצרות ה' לקבל עול תורתו ובאנו באש ובמים בסכנות גדולות שטבעו א"ע על הים כמ"ש שם בנימין צעיר רודם שרי יהודה כו', ואח"ז במדבר הגדול והנורא מקום נחש שרף ועקרב וצמאון וגם צידה לא עשו להם עד שזכינו למעמד הנכבד בהר סיני וקבלנו החמדה נגוזה דת שעשועים והקב"ה הכניסנו לארץ ישראל מדינת זבת חלב ודבש, וישמן ישורון ויבעט נהפכו כקשת רמיה ויבגדו באשת נעורים סרו מן הדרך אשר צויתים עד אשר עלתה חמת ה' בעמו וישליכם מעל פניו עד עת מועד לקץ שבעים שנה שאז נכנע לבם ותולדותיהם של הכנסת ישראל הם הצדיקים שבדור שהתפללו בעדם כמ"ש בעזרא כו' ובדניאל שאמר ועתה ה' אלקינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה (דניאל ט טו), פירוש שבוודאי אין הקב"ה צריך ליד חזקה להכניע את אויביו הלא מרוח אפו יכלו כמו שעשה לסנחריב, רק בעבור שגם ישראל היו עע"ז ומדה"ד היתה מקטרגת לזה הוצרך ליד חזקה לכפות את מדה"ד ומחמת זה תעש לך שם כיום הזה כי שכל אדם האריך אפו ומכ"ש הבורא ב"ה עד אח"כ שנכמרו רחמי השי"ת והחזירן לארצם וישבו שם זמנים טובים ואח"כ חזרו לסורם ועשו הרע בסתר כמ"ש אחרונים שלא נתגלו עונם לא נתגלה קיצם, ושתים רעות עשו הא' הוא החטא עצמו, והב' שסברו לגנוב דעת עליון ואין להם עוד אמתלא ותירוץ לומר שלא ידעו את ידו החזקה שהוא אל קנא ושסברו הקב"ה וותרן הוא שכבר נתוודע להם בגלות הראשון.
10
י״אוזה"ש שמוע שמעתי אפרים מתנודד כהולך נע ונד ומתבושש מפני באמרו יסרתני ואוסר, מקודם בגלות ראשון היה לו תירוץ שאנכי כעגל לא לומד ע"כ בקשתי השיבני ואשובה שתעזרנו לשוב בתשובה כי אתה ד' אלקי שאין לי על מי להשען, אמנם עכשיו שאחרי שובי נחמתי כי שניתי באולתי ואחרי הודעי שכבר ידעתי ידך החזקה ספקתי על ירך ורציתי לחזור ולשוב ע"כ בושתי וגם נכלמתי.
11
י״בומה עלינו לעשות רק להתפלל לפני הבת מלך פנימה התורה הקדושה שתזכור לנו חסד נעורים שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה ואנחנו נסתכנו עצמינו לשמע שמעה והקדמנו נעשה לנשמע, ומי זה יערב לבו לגשת לקטרג ולהפריד אשת נעורים מבעלה ולעורר על האהבה עד שתחפץ כשהמלך מתייחד עם הכלה שלו, וזכות השבת יגן עלינו, היום צריכין לתקן כל מה שנפגם כל השנה בשבת קודש, ואפיל תחינות לפני התורה הקדושה שתתפלל בעדינו לחדש עלינו שנת גאולה וישועה אוכי"ר.
12