מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה א׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 1
א׳בגמרא דר"ה (יז.) דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קולי תחנוני, דלותי אעפ"י שדלה אני במצות לי נאה להושיע. ואין להאריך בדקדוקים, והנה איתא במדרש (ויק"ר כט ט) בי נשבעתי כו' שבועה זו למה אלא מלמד שעמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי קח נא את בנך כו' והעלהו לעולה היה לי מה להשיב היה לי מה לאמר אלא ואהיה כחרש לא אשמע כו' ואין בפיו תוכחות, כך יהי רצון מלפניך כשיבואו בניו של יצחק לידי עבירות יכבשו רחמיך את כעסך ותעמוד מכסא דין ותשב על כסא הרחמים, וע"ז היתה השבועה.
1
ב׳וכבר ביארתי על פסוק ויאמרו לא יראה כו' אשרי הגבר אשר תיסרנו כו', שאברהם תבע יסורין כו' כדאיתא בגמ', ומתורתך תלמדנו שלא היתה הגזירה רק על ד' מאות שנה ואח"כ יצאו ברכוש גדול, אבל עכשיו בגלות המר הזה שנמשך זה קרוב לי"ח מאות שנה ובכל שנה אומרים לשנה הבאה בירושלים ואין דורש ואין מבקש, ואמרו חכז"ל (ר"ה כג.) תחת הנחשת אביא זהב כו' תחת ר"ע וחביריו מה מביאין, כן אנחנו נאמר אף כי שהשי"ת יאיר פניו עלינו להושיענו במה ינחמנו מכל אותן השנים שעברו שסבלנו עול גליות והיינו גרושים מהסתפח בנחלת ה', וזה"ש כי הטה אזנו לי, בשגם שמכאן ולהבא הוא ישמע תפלתי, מכל מקום ובימי אקרא, אני קורא תגר על השנים שעברו אשר כבר אפפוני חבלי מות כמ"ש כי עליך הרגנו כל היום כו', ומצרי שאול מצאוני כדאיתא במדרש [הקדמת מדרש איכה פ"ג] לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז אוה"ע הולכים לבתי תאטריאות וקרקסיאות ואנכי לא חמדתי ולא נתאויתי לשבת שם מפני ידך בדד ישבתי, רבש"ע נגעה בי ידו של פרעה ולא ישבתי בדד ידו של סנחריב ולא ישבתי בדד אבל מפני ידך בדד ישבתי וזהו ומצרי שאול מצאוני כי דכיתנו במקום תנים (תהלים מד כ). אמנם כבר מלתי אמורה בפ' ויאמרו לא יראה כו' כמ"ש במקום אחר.
2
ג׳וחטיבה כזו אנו רואין היום שנתן לנו מצות תקיעת שופר, והדמיון הוא כמו רחמי האב על בנו, הגם כשיושב בחבורות גדולות ויש לו עסקים רבים, מ"מ כששומע את קול בנו הנער באשר הוא שם בחוץ וברחוב שנפל ונכשל באבן וצועק קול פשוט על מכאוביו אעפ"י שאינו צועק לאביו אעפי"כ כשאביו שומע קול בנו יכמרו רחמיו ובוקע כל המסכים ומניח כל העסקים ויוצא לחוץ לפייס את בנו, כ"כ אנחנו היום כשאנו תוקעין בשופר קול פשוט אזי הקב"ה זוכר לנו עקידתו של יצחק ואת השבועה שנשבע לאברהם אבינו ואותו הקול בוקע כל המסכים יותר מכל התפלות והקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, וזה"ש אהבתי אימתי אני יודע שאני אהובה לפניך ואתה מרחמני כרחם אב על בנים בזמן שאתה שומע את קולי שהקול הפשוט מן השופר אתה שומע כמו תחנוני כו', וטעם הדבר כי דלותי אעפ"י שאני דלה מן המצוה מ"מ לי נאה להושיע לקיים שבועתך כנ"ל.
3