מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ב׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 2

א׳והיה כקרבכם אל המלחמה כו' שמע ישראל כו' אל ירך לבבכם כו' (דברים כ ב), ליישב הדקדוקים נ"ל עפי"מ דאיתא בגמ' (ברכות כח:) כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כו' אמרו לו מה אתה בוכה כו' אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי כו', הנה כמו כן אנחנו היום באותו מעמד אשר ארץ ודריה יצפו לדין, וספרי חיים ומתים פתוחין, ואין אנו יודעין מה נעשה בדיננו ומלאכים יחפזון אפילו דגים שבים חרדים מאימת הדין, ואם רבי יוחנן בן זכאי שהיה גדול הדור ומלא תורה ומצות ומעשים טובים היה ירא וחרד ודואג ק"ו אנן מה נענה אבתריה דלים ורקים ואין לנו על מי לסמוך כי מי יחמול עליך ירושלים כו', איך יש לנו לדאוג ולהתאונן ולבכות אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, כמ"ש בבינה לעתים [ח"א דרוש ב' לר"ה] עה"פ אשרי שומרי משפט כו' (תהלים קו ג) לשון המתנה מחמת שהם תמיד יראים ומעותדין לדין כמו שאמרו (שבת קנג.) שוב יום אחד לפני מיתתך, לכך הם עושים צדקה בכל עת.

ב׳אבל אנחנו אשמנו מכל עם בושנו מכל דור ברבות השנים אנו נצערים כו'. והרבה יש לנו לזעוק כי צרות רבות סבבונו כמ"ש דוד המע"ה (תהלים ג ב) ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי רבים אומרים כו', ר"ל שהם ג' עניני צרות, הא' בשביל צרכי גופניית בני חיי ומזוני, והב' הוא עול גליות כי משך עלינו השיעבוד כו' ובכל יום מתגבר הגלות והולכים ודלים, והג' הוא בשביל כבוד שמים שהשי"ת מרוחק ממנו, אלה אזכרה כשהיה השראת שכינתו מתגלית בינינו והיה לנו מלכים וסנהדרין וכהן גדול ונביאים, והיו ניסים מפורסמים, ועכשיו השעה דוחקת אותנו מכל צד, וכמ"ש אסף (תהלים מד ב) באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פועל פעלת כו', ר"ל כדאיתא בגמ' (ברכות לב:) על ותאמר ציון כו' אדם נושא אשה על אשתו זוכר מעשה ראשונה כו' כל זמן שאני רואה אותן אני זוכר בך, והיינו כי השתות יהרסון דהיינו ישראל שהם משתתו של עולם ובשבילם נברא הכל שהיו תכלית הבריאה א"כ צדיקו של עולם מה פעל למה ברא שמים וארץ וכל צבאם הלא המה מזכירין זכיותן של ישראל, כל זמן שמסתכלין בהן י"ב מלאכים מנהיגים את החמה, וכמו כן אמר גדעון (שופטים ו יג) ואיה נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו כו', וכמ"ש רש"י שאם היו צדיקים יעשה לנו בזכותם ואם לאו יעשה לנו כמו שעשה להם בחנם. על כל זה אנחנו מפילין תחינתינו דהיינו על הא' שהוא צער הגוף אמר ה' מה רבו צרי כל אחד יש לו נגע לבבו לשפוך נפשו לפני ה', ועל הב' שהוא עול גליות שנוגע לכלל ישראל אמר רבים קמים עלי שכל מחשבותם לגזור גזירות קשות ועלינו יערימו סוד, ועל הג' שהוא קרבת אלקים אמר אין ישועתה לו כו' באמור אלי כל היום איה אלקיך.

ג׳ואחרי כל הבא תהיה זאת נחמתינו כי מאהבתו וחמלתו עלינו קבע לנו יום קדוש הלזה כי חק לישראל כו', וכמ"ש בבינה לעתים [ח"א דרוש ב לר"ה] עה"פ משמים השמעת דין כו' (תהלים עו ט) כי כשיש לאדם איזה משפט עם חבירו אינו מגלה לו כדי שלא יוכל לחפש טצדקאות לזכות, אבל השי"ת הודיע לנו וקבע לנו יום הדין בכדי שנדע להכין עצמינו וזהו להושיע כל ענוי ארץ כו', אבל להאוה"ע לא הודיע כמ"ש ומשפטים בל ידעום, רק חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב.

ד׳הנה כי כן צריכין אנחנו להכין עצמינו כמ"ש שיעקב הכין עצמו לשלשה דברים לדורון ותפלה ומלחמה, הגם שאין בידינו תורה ומצות ומעש"ט מ"מ נוכל להתחזק בג' אלה דהיינו דורון הוא קבלת מצות כמ"ש במדרש [מדרש תהלים יז] מלפניך משפטי יצא כו' שאתה מקבל שוחד מצות ומעש"ט כו', נקבל עלינו כל אחד איזה דבר טוב ועי"כ נתקרב אל חצר בית המלך כי אין לבא אל המלך בידים ריקניות כמ"ש ולא יראו פני ריקם כו', עי"כ נציל עצמינו מצרה הג' ויאיר ה' פניו אלינו ותגלה ותראה מלכותו עלינו והקב"ה יצרף מחשבה טובה למעשה כמו שהיה במצרים שהיו ריקנים ממצות ומע"ט ונגאלו ע"י קבלת עול תורה ומצות.

ה׳ועל ג' אלה רמז לנו הכתוב הא' שהוא למלחמה היינו ע"י השופר שהוא בוקע המסכים ומכרית המקטריגים ומכלה שונאי ישראל כתקוע שופר בקול יחפרו סוטניהם יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, כמ"ש האלשיך ע"פ הראיני את מראיך כו' ר"ל שהעונות חקוקים על פנים ואימתי קולך ערב לי כשמראך נאוה, הב' דהיינו שעבוד מלכיות ועול גליות שלא יוכלו להרים ראש להתגבר על ישראל, ולתפלה הוא כל איש נגע לבבו ישפוך שיחו במסתרים תבכה לפשו ותאנח רוחנו מן הצרות ותלאות בבכי יבואו ובתחנונים אובילם.

ו׳ועל כל זה רמז לנו הכתוב אל ירך לבבכם כו' מכל ג' מיני צרות, כי ה' ההולך עמכם ר"ל שתראו להתקרב עצמיכם להשי"ת ע"י קבלת מצותיו ואז ילך עמכם, ועל הב' אמר להלחם לכם להנצל מעול גליות, ועל הג' דהיינו צרות נפש כל איש דרך פרט אמר להושיע אתכם שימלא משאלות לבנו נגילה ונשמחה בישועתו אכי"ר.