מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ח׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 8
א׳כל העמים תקעו כף וכו' ידבר עמים תחתנו וכו' (תהלים מז ד), ע"ד שהתפלל שלמה המע"ה ויהיו דברי אלה אשר התחננתי כו' דבר יום ביומו (מ"א ח נט), דהנה הכל חרדין מאימת הדין ומלאכים יחפזון ואפילו דגים שבים, אבל נחזי אנן וכי יום דין אחד יש לנו הלא אדם נידון בכל יום ובכל שעה כמ"ש (איוב ז יח) ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו, אבל הענין הוא דהיום הוא יום הדין דרך כלל בהשגחה כללית שמוסרין לכל שרי מעלה כל אחד השפעתו לכל אומה ואח"כ מתנהג עפ"י הטבע, אבל לא כן חלקינו שאנחנו מתנהגים עפ"י השגחה פרטיית למעלה מן הטבע וכמ"ש בכל קראינו אליו, וזה"ש קרובים יומם ולילה כו' לעשות משפט דבר יום ביומו שיהיה לנו השגחה פרטיית, ואז ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקי"ם גמטרי' הטב"ע, אין עוד, שאין מתנהג עפ"י הטבע כי אין מזל לישראל רק בהשגחה פרטיית על כל יחיד ליתן להם את אכלם בעתו.
1
ב׳וזה"ש בתפלת משה רבע"ה ונפלינו אני ועמך כו' והיינו בלכתך עמנו ולא תסיר השגחתך מאתנו כי כן הדין נותן שבשביל ישראל נברא העולם כמ"ש בראשית בשביל ראשית שהם הישראל והקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וע"כ משפיע בכל יום לישראל כמ"ש כי השתות יהרסון כו' וכמ"ש ותאמר ציון כו' כל זמן שאני רואה אותן אני זוכר בך כו' כמבואר במ"א. וזהו כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות שבשבילנו נברא העולם בכל יום וע"כ חקי ראשי חדשים להם קבעת דהיינו התחדשות תמיד, ולשון קבעת הוא לשון תוקף כמו היקבע אדם כו' שהוא משדד מערכת השמים.
2
ג׳וע"ז מורה ענין מלכיות זכרונות ושופרות, דכבר נתקשו המפרשים הלא בפסוק מבואר ההיפך דהיינו מתחלה שופרות ותקעתם בחצוצרות (במדבר י י) ואח"כ זכרונות כמ"ש ונזכרתם כו' ואח"כ מלכיות כמ"ש אני ה' אלקיכם, אבל הענין הוא שאנחנו בני ישראל השתעבדנו להשי"ת בג' דברים והמה עיקרי הדת, דהיינו מתחלה צריך לקבל עליו עול מלכות שמים, ואח"כ עול תורה, ואח"כ להאמין בשכר ועונש, וכ"ז מבואר בפסוק (דברים כו יז) את ה' האמרת להיות לך לאלקים דהיינו עול מלכות שמים וע"כ אומרים מלכיות, ואח"כ זכרונות דהיינו לשמור כל מצותיו כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות כו' למען תזכרו, ואח"כ שופרות דהיינו שכר ועונש שהשופר מורה על מדה"ד ונמתק ברחמים כידוע, וגם מורה על השכר לעתיד כמו"ש יתקע בשופר גדול.
3
ד׳וכלעומת זה יש לנו ג' תקות להשי"ת דהיינו הא' שיעשה למען שמו הגדול, והב' שיעשה למען זכות אבות, והג' בזכותינו כמ"ש לשמך תן כבוד על חסדך ועל אמתך, וע"ז מורה ג"כ מלכיות זכרונות שופרות, דהיינו שופרות מורה על השכר בזכותינו כנ"ל, וזכרונות הוא לזכור זכות אבות כמ"ש וזכרתי כו', ומלכיות מורה על כבוד שמו הגדול, ע"כ הפך הסדר בפ' דהעיקר הוא שנזכה מעצמינו לתשלום שכר ואח"כ בזכות אבות ואם תמה זכות אבות וגם לנו אין זכות אז יעשה למען שמו שלא יתחלל בין האומות כי זה כל פרי כוונת הבריאה שיתפרסם שם כבוד מלכותו כמ"ש אשר מלך כו' אזי מלך שמו נקרא, והיינו רק ע"י ישראל שהם מודיעין טבעו בעולם כמ"ש אברהם אבינו ע"ה, וכשהקב"ה משפיע טובות לישראל אזי שמו נתעלה ונתקדש כמ"ש ותעש לך שם כהיום הזה.
4
ה׳וזה"ש כל העמים תקעו כף, ר"ל אם האומות העולם רוצים לשבח ולקלס להשי"ת אין להם כח יותר רק הריעו לאלקים כו' דהיינו למדה"ד כי כל התנהגותם הוא רק עפ"י דרך הטבע, אבל כי ה' עליון שרוצה להודיע טבעו בעולם שהוא השליט על הטבע ומשדד מערכת שמים ומלכותו בכל משלה, וזהו מלך גדול על כל הארץ, אז ידבר עמים תחתינו שתהיה ידינו רמה על האומות ולאומים תחת רגלינו שגם המלכיות והשררות יהיו נמשכים אחר רבון ישראל, וכמ"ש ע"פ ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשולו שלא תהיה גם אתה עובד לגוים אחרים רק עליון על כולם ואין לאום אלא מלכות.
5
ו׳יבחר לנו את נחלתינו, ביאור הדבר עפימ"ש בישעיה (ישעיה כה א) ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן כו' ע"כ יכבדוך עם עז קרית גוים כו', דהנה הישראל נעצבים וחרדים לאמר מה זכות ומע"ט יש בנו או צדיקים להגין עלינו ובמה נכף ונקדים להשי"ת לזכות בדין, ותשובה לדבר הוא בזכות אמונה כמו שהיה במצרים שאל אביך ויגדך כו' שהיו שם עע"ז ולא היה להם שום תורה ומצות. ואעפי"כ השיב הקב"ה למשה כדאי הם והאמונה שלהם שהאמינו בי שיקרע להם הים, והכתוב הבטיחנו לזכור לנו יצ"מ וכמ"ש וזכרתי להם ברית ראשונים וכו', וכמ"ש הנה עין ה' אל יראיו כו' מה טעם למיחלים לחסדו ולא בשביל דבר אחר, וכתוב נפשינו חכתה לה' בשביל דבר זה בלבד עזרינו ומגננו הוא כי הלא כל בקשתינו הוא רק למען שמו ית' ולא בשביל להרבות איזה תענוגים ומותרות רק שישפיע לנו השי"ת חיי ומזוני שנוכל להחזיק בנינו לת"ת ולחתנין רבנן שיהיה לנו בנים עוסקים בתורה ומצות ושנוכל לעבדו מתוך הרחבה בלי מניעה ודאגה וצער, וכמ"ש (עירובין כא:) ע"פ לכה דודי נצא השדה כו' נלינה בכפרים כו' בא ואראך ת"ח שעוסקים בתורה מתוך הדחק נשכימה לכרמים בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו', שישראל עומדין עם נשיהן וטפם ובוכין ומתפללין ואין שום אומה שצריכה להתפלל כל כך, והשי"ת הוא מתפייס ברחמים כמ"ש (ישעיה ל יח) ולכן יחכה ה' לחננכם, שהקב"ה מצפה ומחכה מתי יבוא אחד לעורר רחמים על ישראל או יחזיק במעוזו יעשה שלום כו', ומה טעם הוא מחכה לזה אמר ולכן ירום לרחמכם כי ע"י זה שמרומם קרן ישראל יתעלה שמו ומתקדש בעולמו, ולכך כי אלקי משפט ה' אעפ"י שהוא אלקי משפט ויושב על כסא דין אעפי"כ אשרי כל חוכי לו שיעשה אתנו חסדים בשביל שכר האמונה ובטחון.
6
ז׳וזה"ש ה' אלקי אתה ע"י שאתה מייחד שמך עלינו ונקראת ה' אלקי ישראל ע"כ ארוממך אודה שמך, דהיינו על העבר ועל העתיד, כי עשית פלא שכבר עשית נפלאות עמנו עצות מרחוק ובעצה זו אנחנו סמוכין שהיא מרחוק מיצ"מ והיינו אמונת אומן שעשית עמהם ניסים בשכר האמונה כ"כ אותנו תשמע ותושיע על כן יכבדך עם עז דהיינו הישראל שהם עזים באומות המה יכבדוך ויודו לשמך ולא יוסיפו לדאבה עוד, אבל קרית גוים עריצים דהיינו אוה"ע המה ייראוך יש להם לירא מאימת הדין כי אין בידם שום זכות וע"כ אין מתנהג עמהם בניסים.
7
ח׳וזה"ש יבחר לנו את נחלתינו דהיינו ב' נחלות הא' הוא אשר נפשינו חכתה לה' ר"ת נח"ל מחמת שאנו מאמינין בו ומקבלין עלינו חקיו ומשפטיו רק מגזירת מלך כ"כ אנו מעוררין מדת חסדיו פשוטים בלי שום תערובת דין כלל והוא המדה של נוצר חסד לאלפי"ם ר"ת נח"ל בזכות השמות שמתחילין באלפי"ן, את גאון יעקב כו' שהוא אוהב תמיד להרים גאון יעקב ולתת גדולה לישראל, עלה אלקים בתרועה כי במזמור זה יש ז"פ אלקים ואומרים אותו ז"פ שהוא מ"ט ליכנס בעלמא דחירות, ושנית היובל והשופר מורה ג"כ על הדרור כידוע לקרוא דרור על גאולתינו וימתקו הדינים, ה' בקול שופר אעפ"י שאין יודעין הכוונות והטעמים רק שמקיימין מצוה זו באמונה כ"כ יושפע חסדים פשוטין בלי תערובת דין כלל לקבל ברחמים וברבון סדר תקיעתנו ולחדש עלינו שנה טובה לרחמים ולחיים ולשלום אוכי"ר.
8