מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ז׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 7
א׳בהפטורה הנ"ל (ש"א ב ג) אל תרבו תדברו גבוהה יצא עתק מפיכם כו' ולא נתכנו עלילות, נ"ל על פי מה שביארתי במ"א שלכך אומרים בקדיש של ראש השנה ב' שינויים הא' שאומרים לעילא ולעילא, והב' שאומרים מכל ברכתא, והיינו משום שבימים הללו צריכין להיות באחדות, וביארתי זה באורך במ"א ע"ש, ולחוספת ביאור נ"ל שיש חילוק בין עבירות שבין אדם למקום לעבירות שבין אדם לחבירו, דאותן שבין אדם למקום העיקר הוא במחשבה כי בלא כוונה אינו נענש כל כך כמ"ש (מגילה טו:) שמא אתה דן על שוגג כמזיד, וכמ"ש (עירובין צו.) לעבור בעי כוונה, אבל בעבירות שבין אדם לחבירו אין חילוק דאדם מועד לעולם כשמזיק לחבירו בין בשוגג ובין במזיד, וע"כ כל השנה כשכל אחד בפני עצמו אינו עובד רק במחשבה, משא"כ בימים הללו כשהם באחדות ואהבה עוסקים ג"כ בגמ"ח ועובדים ג"כ במעשה וע"כ התפלות הם לעילא ולעילא מחמת שהם בב' בחינות במחשבה וגם במעשה.
1
ב׳וזה"ש לא תרבו תדברו גבוהה גבוהה ר"ל שלא ניתן להם רשות להרבות לדבר בכל פעם לעילא ולעילא, וטעם הדבר כי אל דעות ה' שעובדין השי"ת רק בדיעה ובמחשבה ולא נתכנו עלילות שהעלילות ומעשה ידיהם לא נתכנו ולא מוכשרים בעבירות שבין אדם לחבירו. ופירוש זה נכון כפי הכתיב שנכתב ולא באל"ף, אבל לפי הקרי שקורין בוא"ו יש לומר דתיבת כי ישמש בלשון אלא ור"ל שאין לכם רשות לומר לעילא ולעילא אלא כשעובדים במחשבה וגם לו נתכנו עלילות שעובדים גם במעשה והיינו בימים הקדושים הללו, אבל בלא"ה יצא עתק מפיכם כי על חנם אתם טורחים לעלות במעלות לעילא ולעילא כי צריכין להיות מוכשרין במחשבה ובמעשה וכנ"ל.
2