מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ו׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 6
א׳עלץ לבי בה' רמה קרני רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך קשת גבורים חתים ונכשלים אזרו חיל שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה (ש"א ב א), נ"ל עפימ"ש (תהלים קמז יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי כו', אחר כל הדקדוקים ניישב עוד מה שאנו אומרים בתפלה ותתן לנו כו' באהבה את יום הזכרון הזה כו' למה נקרא יום זכרון וגם מהו ענין האהבה בזה שמברכין שהחיינו.
1
ב׳אבל הענין הוא דאמרינן היום יעמיד במשפט וכו', ר"ל דכוונת היום הדין אנו סוברין שקביעותו הוא רק בשביל להתנהג בחסד ולהעמיד את העולם בתיקונו וכמ"ש הבעל עקדה על היום הרת עולם ע"ש [שער כו], דהוא למראה עינינו שמדת הקב"ה אינו כמדת בו"ד דכשיש לאדם משפט עם חבירו אינו מגלה לו ענין המשפט וגם מסתיר ממנו קביעת יום הדין פן יחפש אמתלאות להנצל מהדין. אבל הקב"ה רוצה בטובתינו שנזכה בדין וכמאמרם ז"ל נצחוני בני, וע"כ הודיע לנו יום הדין הקדוש הזה בכדי להכין עצמינו בתשובה ומעשים טובים, וכמ"ש במדרש על מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים אבל לעכו"ם אינו רוצה שיזכו בדין וע"כ לא הודיעם הגבלת הזמן, וידוע דגם תק"ש מורה על זה לעורר הלבבות לתשובה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל עורו ישינים וכו', וגם נקרא תקיעת שופר חק כמ"ש תקעו בחודש שופר כו' כי חק לישראל הוא כו', וגם המשפט הזה גופא נקרא חק וכמ"ש בבינה לעתים על פסוק כי חק לישראל דאצלינו הוא חק שיתנהג הקב"ה במדת הרחמים, אבל אצל הקב"ה הוא משפט כי מתחלה על דעת כן ברא את העולם ששתף מדה"ר לקיום העולם וכמבואר אצלי באריכות במ"א.
2
ג׳וזה"ש מגיד דבריו ליעקב לשון ממגד תבואות שמש שנתן להם דברי קדשו בהמתקה ובאהבה, לז"א חקיו ומשפטיו לישראל וכנ"ל שענין המשפט והתקיעת שופר הוא להורות אהבה, אבל לא עשה כן לכל גוי שלא הודיעם יום הדין ולא נתן להם מצוה זו שאינו רוצה לזכותם בדין לכך ומשפטים בל ידעום וכנ"ל, וזה"ש יום זכרון שהקב"ה מעורר ישינים להזכירנו להשתדל בתשובה ומעש"ט ע"י הודעה הנ"ל וזהו מחמת אהבתו הגדולה אלינו כמ"ש הבוחר בעמו ישראל באהבה.
3
ד׳ומעתה נחזי אנן כיון שהקב"ה רוצה בטובתינו ומזכירנו להתאמץ בתשובה ומעש"ט להצטדק על מה אנחנו מחשים בת עמי לא תחשה המזכירים את ה' אל דמי כו' ומה בצע בדמי, עם ה' חזקו ונתחזקה כי כשישראל עושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם, ונפשינו נבהלה על שמועה הבאה כי אויבים חושבים עלינו עצות וגזירות רעות, וה' יפר עצת גוים וכמ"ש עוצו עצה ותופר כו' לאסור מלכיהם בזיקים רצונו לומר מלכיהם לשון עצות כמו שאיתא המלך בקונך (ברכות כט:), אותם המחשבות רעות ועצות נמרצות יאסרו בזיקים לשון ניצוצין דנור, ע"י המלאכים היוצאין מן השופר שתוקעין ג' סדרים, ונכבדיהם מה שהם מכבידין עולם עלינו, יתבטלו ע"י כבלי ברז"ל ר"ת ב'להה ר'חל ז'לפה ל'אה, בזכות ד' אמהות שיבקשו עלינו רחמים כמו שהתפללו בשעת החרבן וכמ"ש קול ברמה כו' רחל מבכה על בניה כו', ועוד קול ברמה נשמע אותו הקול שופר שנשמע ברמה שאנחנו תוקעים אם הוא עולה בבכי נהי תמרורים אזי רחל מבכה על בניה שהשכינה הקדושה מתפללת עלינו, וכתיב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם שאם יבואו בבכי אז אתן להם חנינה.
4
ה׳והנה דוד המלך ע"ה אמר (תהלים קג כ) ברכו ה' כל מלאכיו גבורי כח כו', נ"ל לבאר דכבר ביארתי בדרך פשוט מה שאומרים שמלאכים היוצאין מן השופר, והוא דכל העושה מצוה אחת בורא לעצמו סניגור אחד דהיינו מלמד עליו זכות וסנגוריא עליו, וא"כ אין חילוק באיזה אבר מקיימין איזה מצוה, וע"כ ממצות תקיעת שופר שמקיימין באהבה ויראה כו' מכל קול וקול ששומע כל אחד מאתנו נברא מלאך מליץ יושר, וע"כ מכל הקולות נבראים הרבה מלאכים וכמו במתן תורה שמן הקולות נבראו מלאכים ולכן נאמר (שמות כ טו) רואים את הקולות, והנה לשון ברוך יש לו ב' פירושים, הא' לשון הודיה, והב' לשון ברכה, וידוע שאצל הקב"ה לא שייך לשון ברכה כי הוא מקור כל הטובות וההשפעות והוא מעיין הברכה.
5
ו׳ואעפי"כ מצינו אצלו לשון ברכה וכדאמרינן בברכות (ז.) שאמר לרבי ישמעאל כהן גדול ישמעאל בני ברכני כו' והשיב לו יה"ר שיכבשו רחמיך את כעסך כו', והיינו מחמת שהקב"ה רוצה בטובתינו ע"כ כל המברך לישראל כאלו מברך להקב"ה, וע"כ אותן המלאכים שנבראים ממצות תק"ש ולומדים זכות עלינו ג"כ מברכין להשי"ת, וזה"ש ברכו ה' כל מלאכיו ר"ל ברכה ממש ע"י הסנגוריא שתלמדו עלינו, ופירש מאיזה מלאכים מדברים והם שנבראין ע"י גבורי כח עושי דברו ע"י שאנחנו מקיימין המצוה בגבורה ויראה ורתת וזיעה, ואיזו מצוה היא ע"ז אמר לשמוע בקול, דהיינו שאנו מברכין לשמוע קול שופר זו הוא דברו ורצונו, ואותם המלאכים הנבראים ממצות שמיעה הלזו ילמדו זכות עלינו ויבקשו עלינו רחמים יהי רצון שיכבשו רחמיך כו'.
6
ז׳וגם אנחנו לא נחשה בעוד שהזמן גרמא שספרי חיים וספרי מתים פתוחין ואין איש יודע מה יולד יום וכדאמרינן בגמ' (ברכות כח:) גבי רבי יוחנן בן זכאי, ונבטח בשם ה' ובישועתו אשר לא יבושו קוויו. וזה"ש עלץ לבי בה' בעבור כי רמה קרני שהודיע לנו להרים בשופר קולינו, כי שמחתי בישועתיך כמ"ש בקום למשפט כו' להושיע וכו', קש"ת ר"ת ת'קיעה ש'ברים ת'רועה, ע"י התק"ש של הגבורי כח כו' וזהו קשת גבורים, לכך חתים שיכרתו כל המסטינים והמקטריגים העומדים עלינו יבוא כל רעתם לפניך כי כל מחשבותם עלינו וכאלו קמים כביכול על הקב"ה, וכמ"ש במדדש על לתת נקמת ה' כו' אמר לו משה רבש"ע נקמתך הוא כו', ה' מה רבו צרי כו' ואתה כבודי ומרים ראשי כו' ובישועתך תרים ותגביה וכו' (תהלים ג ב).
7
ח׳וע"כ נכשלים שהישראל שהמה נכשלים אזרו חיל, אבל שבעים שהם האוה"ע שיש להם כל טוב ועכשיו בלחם נשכרו שיוסר מהם השפע, ורעבים הישראל שהיו רעבים עד עכשיו ע"י אוה"ע שבטלו מהם פרנסתם עכשיו חדלו מלהיות רעבים עוד. ועוד עקרה ילדה שבעה שהם כנסת ישראל נקראו עקרה כדאמרינן בגמ' (ברכות י.) ע"פ רני עקרה לא ילדה דלא ילדה בנים לגהינם, וילדה שבעה הם שבעה רועים, ומעתה רבות בנים הם האוה"ע שילדו בנים הרבה לגהינם יהיו אומללה, ואמר עוד ה' יחתו מריביו אותם המריבים וקמים עלינו ועליו כביכול יחתו ויכלו כי עליו בשמים ירעם שיתקע בשופר גדול כמו שאנו מקיימין מצות תק"ש כ"כ יתערבב השטן, ועליון יתן קולו שיקיים ג"כ מצות תק"ש ויתן עוז למלכו שיתרומם מלכותו עלינו וירם קרן משיחו למהר גאולתינו ב"ב אוכי"ר.
8