מראה יחזקאל על התורה, ראש השנה ה׳Mareh Yechezkel on Torah, Rosh HaShanah 5
א׳בגמ' בין הפרקים שואל מפני הכבוד (ברכות יג.), ונ"ל לפימ"ש לעיל דעבודת ימים הקדושים הללו נחלק לשלשה חלקים דהיינו הא' הוא בשביל כבוד שמו להמליכו בעולמו, והב' הוא למחילת עונות, והג' הוא לצרכי עצמינו, ולזה יש שלשה זמנים דהיינו בראש השנה ממליכין אותו ואפילו להזכיר עונות אסור בר"ה כמבואר בספרים, ובעשרת ימי תשובה עושין תשובה על עונות, וביום הכפורים עד אחר החג מבקשין על פרנסה, ומחמת שביה"כ אין לו לשטן רשות לאסטינא יכולין לבקש כל צרכינו, וכמו כן הג' תקות כמש"ל, תקות הכבוד הוא למען שמו יתברך, ותקות החסד למחילת עונות שהוא מצד החסד וכדאמרינן בגמ' [רות רבה פ"ה ו] חותר חתירה מתחת כסא הכבוד כו' וכמ"ש במדרש [ירושלמי מכות] שאלו לחכמה נפש החוטאת כו' והקב"ה אומר יעשה תשובה כו'.
1
ב׳ותקות ההבטחה הוא לצרכי עצמינו, והם כל ההבטחות שבתנ"ך, וזה"ש בין הפרקים כו' דהיינו בר"ה שעוסקים בהעלאות הפרקין במלכיות זכרונות שופרות כמבואר בכוונות [שער הכונות דרושי ר"ה דוש ח] אז שואלין ומתפללין רק מפני הכבוד שיעשה השי"ת בשביל כבוד שמו יתברך, וכנגד זה נותן לנו ג' מתנות טובות והם ארץ ישראל ועולם הבא ותורה, דהיינו א"י הוא מההבטחות, ועוה"ב הוא מדת החסד כמ"ש ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, ותורה הוא כבוד שמו כי אורייתא וקוב"ה חד, וע"י קיום התורה אנחנו מקדשין שמו יתברך ומייחדין האורות העליונים, וע"כ בר"ה אין לבקש רק על קדושת שמו הנכבד מייחוד האורות העליונים ומשם יושפע לנו כל הטובות כי כלום חסר מבית המלך ובאור פני מניך חיים.
2