מטה אפרים, דיני קדיש ג׳Mateh Efrayim, Laws of Kaddish 3

א׳יא"צ הוא קודם לאמירת קדיש של יום זה בערבית שחרית ומנחה לאבלים בני יב"ח ואם יש תיקון איזה קדישים שייכים להיא"צ יעשו כתיקונם ואצלינו עשינו תיקון שקדיש דרבנן של קטורת שאחר התפלה וקדיש עלינו שייך להיא"צ ושאר קדישים שייכים לאבילים ואם כבר אמר היא"צ קדיש דרבנן אחר איזהו מקומן שוב אין שייך לו רק קדיש אחד משני הקדישים איזה מהם שירצה או קדיש של קטורת או קדיש של עלינו ואם יש שני יא"צ אזי שני הקדישים דרבנן מחלקים ביניהם ועל קדיש שאחר עלינו מפילים גורל ואם יש נשים שבאו לבה"כ אחר ברכו וצריך לפרוס שמע גם זה שייך להיא"צ וכן אם הוא יום קריאת התורה אזי אם הוא עולה לתורה בשלישי בחול או לאחרון בשבת שייך לו הקדיש שאחר קריאת התורה:

ב׳מי שיש לו יא"צ ונעשה אונן בו ביום ואין המת מוטל עליו לקוברו או שיש מתעסקים אחרים רשאי לילך לבה"כ לומר קדיש של יאר צייט ואפי' אם הוא היא"צ ראשונה ומכ"ש אם אירע כן בשבת או בי"ט ראשון שיש לומר קדיש מחמת המת שהוא אונן עליו כמו שכ' בשער א' מכל מקום כישי לו היום יאר צייט גם כן יש לומר קדיש אף קודם קבורת המת:

ג׳אם חל יא"צ שלו בתוך ז' ימי אבלו ואינו יכול לאסוף מנין בביתו אינו רשאי ללכת לבה"כ להתפלל ולומר קדיש וכן ההולך בדרך ביום היא"צ ואינו יכול להגיע לישוב שיש בו עשרה שיאמר שם קדיש א"צ לבזבז בהוצאה ע"ז רק מחויב לעשות כפי יכלתו וכן אם אין השיירא רוצין להמתין עליו מחויב לפייסם ולהתחנן שימתינו עליו שיאמר קדיש והעושה כן הר"ז מכבד אביו ואמו אבל מ"מ לכתחלה אין לו לצאת לדרך ביום יא"צ או ביום שלפניו כשיודע שיתבטל עי"ז מאמירת קדיש אם לא שהשעה דוחקתו והוא קרוב להפסד אם יתרשל מללכת עתה:

ד׳אם הי' הולך בדרך ביום היא"צ ובא לעיר בעת התפלה של ערבית אז יאמר קדיש אחר תפלת ערבית וכן בשאר אונס שלא היה יכול לומר ביום יאמר אחר תפלת ערבית:

ה׳קביעת היא"צ אחר אביו או אמו לענין תענית או קדיש ביום המיתה אעפ"י שלא נקבר ביום ההוא אלא ביום שלאחריו והוא לא הי' ביום המיתה שם אלא ביום הקבורה אעפ"כ קובעין היא"צ ביום המיתה ואין חילוק בין שנה ראשונה בין שאר שנים אם לא שאירע שנתרחק יום הקבורה מיום המיתה ג' או ד' ימים או יותר יש לעשות היא"צ שנה ראשונה ביום הקבורה כדי שיעשה היאר צייט בתשלום י"ב חודש של אבילות שמונין מיום הקבורה ומשנה ראשונה ואילך יעשה היא"צ ביום המיתה:

ו׳אם מת בשנה מעוברת באדר ראשון אז כשיגיע שנה מעוברת יעשה יא"צ נמי באדר ראשון בלבד וכן אם מת באדר שני גם כן א"צ לעשות היא"צ באדר א' ומי שמת בשנה פשוטה יש לעשות היא"צ באדר ראשון ויש מחמירין לעשות היאר צייט באדר א' ובאדר שני ומי שנהג כהמחמירין להתענות בשניהם יעשה כן תמיד ולענין אמירת קדיש יש לנהוג לומר קדיש בשניהם אך אם יש שם אבלים אחרים יכולים לדחותו וא"צ ליתן לו קדיש אלא פעם אחת או בראשון או בשני עכ"פ ואם אמר קדיש בראשון אז אבלים יכולים לדחותו משני אף אם לא הי' אז אבלים בעת שהגיע היא"צ של אדר הראשון:

ז׳לפי קביעת השנים כל החדשים אחד מלא ואחד חסר המלא הוא נחשב ל' יום והחסר הוא כ"ט יום ולכן אם החודש מלא אז החודש הבא אחריו שני ימים ר"ח דהיינו שיום א' שייך לחודש שלפניו ומיום שני של ר"ח מתחילין למנות ימות החודש ואם החודש חסר אז נשלמו ימיו בכ"ט ימים ולכן החודש הבא אחריו ר"ח שלו יום אחד בלבד ויצא מן הכלל הזה שני חדשים חשוון וכסליו שלפעמים שניהם מלאי' ואז יהיה כסליו שני ימים ר"ח וכן טבת ב' ימים ר"ח וזה נקרא שנה שלימה ולפעמים שניהם חסרים ואז כסליו וטבת רק יום אחד ר"ח וזה נקרא שנה חסירה ולפעמים אחד מלא ואחד חסר וזה נקרא חסדרן ואם מת אביו ביום ראשון דר"ח כסליו שנחשב יום ל' לחשון אז אם השנה ראשונה שאחריו חשון חסר ואינו רק כ"ט יום אז נקבע היא"צ שלו בכ"ט שאף שהמיתה הי' ביום א' דר"ח שאחריו בכסליו מ"מ נחשב לסוף חודש חשון וכיון שעתה הוא כ"ט סוף חשון יש לקבוע בו היא"צ ואף בשנים הבאות שאירע לפעמים חשון מלא ור"ח כסליו ב' ימים אעפ"כ יעשה היא"צ בך"ט חשון כאשר קבע בשנה ראשונה ואף אם יש שם אבלים אחרי' או יא"צ של מי שמת בך"ט חשון אעפ"כ אין יכולים לדחותו ומ"מ אע"פ שקביעות שלו הוא בך"ט חשון אם למחרתו ביום א' דר"ח כסליו אין שם אבלים יש לו להחמיר אל עצמו לומר קדיש ולהתפלל גם היום אבל אם יש שם אבלים יכולים לדחותו מן קדיש ותפלה ביום א' דר"ח וכל זה אם השנה ראשונה חשון חסר אבל אם השנה ראשונה ג"כ חשון מלא אז יש לקבוע היא"צ בשנה ראשונה ביום א' דר"ח ולכן אף בשנים הבאות שלפעמים חשון חסר ואין ר"ח כסליו רק יום א' יש לקבוע ביום ר"ח שהיא"צ הוא כמו נדר וחל הנדר על יום ר"ח ובשנים שחשון מלא יש לו לעשות היא"צ ביום א' דר"ח כדרך שקבע שנה ראשונה ואם מת בשנה שלא הי' כסליו רק יום אחד ר"ח ומת בר"ח ובשנה שאחריו כסליו שני ימים ר"ח יש לו לעשות היא"צ ביום ב' בלבד שעיקר ר"ח הוא וכן הדין בר"ח טבת שלפעמי' יום אחד ופעמים ב' ימים ואין הולכין אחר מנין ימי החנוכה ולכן אם מת ביום ו' דחנוכה יום א' דר"ח טבת אעפ"כ קביעת היא"צ בשנה שאחרי' שר"ח טבת רק יום א' מ"מ צריך לקבוע הי"צ למנין ימי החודש שהוא סוף כסלו כמו שנתבאר אע"פ שאינו רק יום ה' למנין ימי החנוכה וכן אם מת ביום ב' דר"ח שהו ז' דחנוכה בשנה שאחרי' ר"ח טבת רק יום א' לבד אז היא"צ בר"ח אע"פ שהוא עתה ו' דחנוכה וכן אם מת ביום ח' של חנוכה שהוא ב' טבת של שנה זו היא"צ בשנה שאחרי' ג"כ ב' טבת אע"פ שאז היה ז' של חנוכה וכל להיפוך אם בשנת המיתה ר"ח טבת רק יום א' ובשנה שאחרי' ב' ימים על הדרך הזה:

ח׳כבר נתבאר לעיל מי שמת בשנה פשוטה והשנה שאחרי' מעוברת שיש לעשות היאר צייט באדר ראשון ויש מחמירין לעשות בשניהם ואם מת ביום א' דר"ח אדר שני יש לקבוע היא"צ א' דר"ח בין בראשון בין בשני ואם מת בשנה מעוברת ביום א' דר"ח אדר שני יש לקבוע היא"צ בשנה פשוטה שאחרי' ג"כ ביום א' דר"ח אדר ולא בכ"ט בו שלעולם אדר עומד תחת אדר שני:

ט׳מי שמת אביו בשנה מעוברת בחודש הראשון ורוצה לעשות יא"צ בחודש שבט ובאדר אין מוחין בידו ומ"מ האבילים יכולים לדחותו שלא ליתן לו קדיש רק פ"א איזה שירצה ואם בשבט לא הי' אבלים אחרים שם ואמר הוא קדיש ועתה באדר יש שם אבלים אחרים אין יכולים לדחותו מחמת שאמר קדיש בשבט:

י׳מי שמת וא"י באיזה יום מת יברור לו יום א' בשנה אך אל ישיג גבול לומר קדיש במקום שיש שם אבלי' אחרים (ועי' במג"א סי' תקס"ח סק"כ):

י״אאם יש אבל בתוך ז' או בתוך לד אם היא"צ נדחה לגמרי או במקצתה נתבאר בשערים הקודמים ואם יש שם שני יא"צ אחר יש לו על אביו ואם ביום אחד וא' אין לו יא"צ רק על אביו לבד אעפ"כ אין לזה דין קדימה ע"ז:

י״בנוהגים שיום שפוסק מלומר קדיש אחר אביו או אמו דהיינו סוף י"א חודש נותנים לו כל הקדישים של אותו יום דהיינו ערבית ושחרית ומנחה אך אינו דוחה רק לאבלים שהם תוך יב"ח אבל אינו דוחה שום קדיש של יא"צ או בן למד ואם נהגו שם ליתן קדיש אחד לאבלים עפ"י גורל או בלא גורל אף במקום שיש בן למד או יא"צ אזי זוכה בקדיש ההוא זה שפוסק לומר קדיש באותו יום (וע' בכנס"י כדין קדיש סכ"ט):

י״גיום הפסקה בכלות י"א חודש הוא יום אחד שקודם יום היא"צ בחודש שאחריו כגון אם היא"צ בז' אדר אזי הפסקה בו' שבט שלפניו ואם השנה מעוברת מ"מ פוסקים בסוף י"א חודש והיא"צ הוא שני חדשים אחר זה כגון שמת בתשרי והשנה מעוברת מפסיק בחודש אב ביום שכלים י"א חודש והיא"צ הוא בתשרי וכן אם מת בניסן והשנה שאחרי' מעוברת מפסיק בדר ראשון וכן כל כיוצא בזה:

י״דיש נוהגין כשמגיע יא"צ של זקינו מצד אב או מצד אם והבנים שלהם אינם בעולם לעשות היא"צ אזי עושין נר יא"צ ומתפללין ואומרים קדיש אם אין שם אבלים אבל אם יש שם אבילים אין להם שום זכות בתפלה וקדיש כלל: