מטה דן, ויכוח חמישי קנ״הMatteh Dan, Fifth Dialogue 155
א׳אה״כ הדין עמך אבל שוב מחרון אפך והיה לי לעינים במה שאני מבקש ממך והיינו שאני רואה ההפרש הגדול שיש בין רב אדא לשמואל ורואה אני ג״כ תולדות ההפרש הזה שדעת שפתיך ברור מללו ובכן מוכרח לפי דעתי שכיון שהנוצרים הלכו אחר חשבון יול״יו ציס״אר שהוא של שמואל עד שנת אלף תק״פב לחשבונם אשר אז עשו הגהות ותקונים ללוחותיהם צריך שיולדו מהן שנוים גדולים ועצומים לענין חגם וחגנו. ועוד יש לי שאלות אחרות שאם באתי לפרטן ולבארן יכלה הזמן והן לא יכלו ולכן פרש לי באר היטב כל השינויים וההרחקות שנולדו ביניהם ובינינו בענין זה קודם תקון שנתם ואחר התקון:
1