מטה דן, ויכוח חמישי קנ״וMatteh Dan, Fifth Dialogue 156
א׳אה״ח כבר הודעתיך שחדשינו הם חדשי הלבנה לפי שהם ממולד למולד (סי׳ כ״ח) ושנותינו הם שנות החמה לפי שאעפ״י שאנו עושים שתי שנים של שנ״ג או שנ״ד או שנ״ה הנה בשנה הג׳ שאנו מעברין אותה ומוסיפין עליה חדש אחד אם תחבר יחד כל ימי השלש שנים ותחלקם אח״כ לג׳ חלקים שוים תמצא לכל שנה שס״ה ימים בקירוב. כגון בשנה זו התע״ג שהיא ראשונה למחזור קטן רפ״ט קביעותיה זש״ג וימיה שנ״ה. שנת התע״ד קביעותה הכ״ז וימיה שנ״ד. שנת התע״ה קביעותה בח״ה מעוברת וימיה שפ״ג. תחברם יחד ויהיו אלף צ״ב. תחלקם לג׳ ויבוא לכל חלק דהיינו לכל שנה שס״ד ימים ומפני שחסרים לכל א׳ משלש שנים האלו יום א׳ וחמש שעות ונ״ה דקים וו׳ חלקים מת״תרף כדי שיהיו שנות רב אדא וכן במקצת שאר השנים כי אי אפשר לצמצם מדי שנה בשנה מפני (שימים אתה מונה לחדשים. ואי אתה מונה שעות) קבלנו המחזור של רב אדא שבמשך י״ט שנים ישתוו השנים ע״י י״ב פשוטות וז׳ מעוברות באופן שאם תחבר כל ימי המחזור יחד ותחלקם אח״כ לי״ט חלקים שוים תמצא שמגיע לכל חלק דהיינו לכל שנה שס״ה יום וחמש שעות ונ״ה דקים וז׳ חלקים מתת״רף שהיא שנת רב אדא. ואם תחלקם לחדשים תמצא שהם רל״ה וכל חדש הוא כטי״ב תש״צג שהם מ״ד דקים וחלק א׳ מת״תרף. וצריכין אנו לכל זה מפני שאם היו שנותינו של לבנה בלבד היו המועדים נעים ונדים מחדש לחדש באופן שבמשך ל״ג או ל״ד שנה לא היה חדש אשר לא היה בו רגל בשנה מן השנים ונעשה חג הפסח בזמן האסיף וחג הסוכות בחדש האביב כמו שעושין הישמעאלים שמונין ללבנה בלבד שחגם הנק׳ בייר״אם סובב סובב והולך כל חדשי השנה כמו שראיתי בליו״רני שבשנת התל״ט חגגו בחשון והיה הבייר״אים חוזר לאחוריו מחדש לחדש עד שבשנת הת״סא שיצאתי משם ללינדרוש עשאוהו בחדש אב: עוד צריך שתדע שהאביב שלנו קודם שנת הת״ס לחשבוננו היא אלף ת״ש לחשבונם היה נכנס בכ״ה מאר״צו אמנם מאז ועד הת״קס לחשבוננו שהיא אלף ת״ת לחשבונם נכנס בכ״ו מא״רצו. ואל תתמה על החפץ כי עלי להודיעך דבר ונימוקו עמו על הסדר:
1