מטה דן, ויכוח חמישי ג׳Matteh Dan, Fifth Dialogue 3
א׳אה״כ איתא במסכת חגיגה (פ״ב דף י״ב ע״ב) ארז״ל שבעה רקיעין הן ואלו הן וילון רקיע וכו׳ רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השטים וגו׳ ואם שני המאורות הגדולים קבועים ברקיע א׳ כמסמרות בלוח כפי מה שנראה מדבריו נמצא שאינן יכולין להתקרב זה לזה ולא להתרחק זה מזה אלא לעולם יהיה מרחק אחד ביניהם בלי שנוי ובכן לפי סברתו לא היה ולא יהיה בעולם מולד הירח ולא ניגוד ולא שום א׳ מהשנוים הנראים בכל יום בלבנה:
1