מטה דן, ויכוח חמישי ד׳Matteh Dan, Fifth Dialogue 4
א׳אה״ח אין כאן קושיא כלל לפי שסברת ר״ל הוא סברת חז״ל (פסחים פ״ט דף צ״ד) שגלגל הקבוע ומזל חוזר. והיא היא המקובלת עכשיו בין כל חכמי התכונה האחרונים ועליה יסובו כל חבוריהם בטוב טעם ודעת. וכדי להבין דברי ר״ל צריך לידע שסברת התוכן הגדול טולו״מיאו והנמשכים אחרי דעתו היה שהכוכבים והמזלות והחמה ולבנה קבועים כל א׳ בגלגלו כמסמרות בלוח ושהגלגלים הן כגוף קשה ובהיר כזכוכית ונתונים זה בתוך זה כגלדי בצלים וסובבים על מרכז הארץ בכללן. ויש הפרש ביניהם ששבעה כוכבי לכת אשר ממספרם חמה ולבנה כל א׳ קבוע בגלגל א׳ לבדו אבל כל שאר הכוכבים הם קבועים בגלגל השמיני ומחמת קביעותם בגלגל א׳ שומרים לעולם ביניהם שיווי מרחקם בלי שינוי מיום הבראם ועד סוף העולם מה שאין כן בז׳ כוכבי לכת אשר פעם. יתקרבו זה לזה ופעם יתרחקו זה מזה. כאשר עינינו תחזינה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ומדי יום ביומו בחסרון ותוספת הלבנה והתחבר׳ אל השמש אחר ניגודה והתרחקה ממנו אחר מולדה והתחברה עמו ביום העלמה כי ביום הניגוד כשז׳ קם זה נופל שהרי כשהשמ׳ יורד תחת האופק לפאת מערב הלבנה עולה מפאת מזרח על האופק להאיר על הארץ. זוהי סברת טולומ״יאו: אך קרוב לימים האלו ולזמן הזה כמו ר״מ שנה קם תוכן גדול בדינאמ״ארקא שמו ניקי״לאו קופיר״ניקו והוכיח במישור כחז״ל שגלגל קבוע ומזל חוזר. וכך הי׳ אומר שמשטח הארץ ועד לרקיע ועד בכלל כולו אויר זך ובהיר ולא יש הפרש בין האויר הסמוך לארץ ובין הרחוק ממנה אלא שכל מה שהוא סמוך לה הוא עב ועכור מפני שהוא מלא מהאודים והקיטורים העולים ממנה המבלבלים ומעבים ומחשיכים בהירותו וזכותו. אמנם כל עור שהולך ומתעלה מתברר ומזהיר. ובאויר המעולה הזך והבהיר הזה מהלכים הכוכבים והמזלות כעוף באויר וכדגים בלב ימים וזה האויר נקרא בתורה שמים שנא׳ גם מעוף השמים שבעה שבעה וגו׳ הנה העופות פורחין באויר והכתוב קראו שמים. אבל יש הפרש בין ז׳ כוכבי לכת לכוכבים שקורין קבועים. שלז׳ כוכבי לכת יש דרכים מדרכים שונים ובכן פעם יתחברו ויהיו לאחדים ופעם יפרדו איש מעל אחיו וילכו אחד הנה ואחד הנה. אבל הקבועים על משמרתם יעמדו ולא ישנו את מקומם להתקרב או להתרחק. ובזה נבין דברי ר״ל שאמר שחמה ולבנה וכו׳. קבועים ברקיע שני. שאין כונתו לומר שקבועים כמסמר בלוח אלא כמי שאומר דרך משל. ראובן תושב קבוע בירושלים שאינו רוצה לומר שהוא קבוע שם באופן שלא יצא מימיו חוץ לעיר שהרי אעפ״י שיצא לטייל לרוח היום או לפקח על שדותיו או אפילו ילך לעיר אחרת וישב שם ימים או חדשים נאמר לעולם שהוא קבוע בירושלים כל שלא עקר דירתו משם כי שם ביתו כך אמר ר״ל על הכוכבים והמזלות שהם קבועים ברקיע שני. כלומר בחלק מה מהאויר הגדול הזה שיש משטח הארץ ולמעלה:
1