מטה דן, ויכוח רביעי נ״זMatteh Dan, Fourth Dialogue 57
א׳אה״כ הניחא למ״ד ריחא לאו מלתא היא משום שאעפ״י שהריח היא ממשו של איסור כיון שאינו בעין ה״ל כאילו אינו. אלא למ״ד ריחא מילתא היא ולפי פירושך היינו ממשו של איסור. למה אינו לוקה האוכל מאכל שיש בו ריח נבלה:
1