מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן רל״וMegalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 236
א׳אופן רלו
ידוע שמקלקול אדם הראשון נתקלקלו ד' דורות פגמו בד' אותיות שם של הוי"ה, והם דור אנוש, ודור המבול, ודור הפלגה, ודור של סדום, הן הן ד' שליבות שראה יעקב במראה הסולם, נרמזין בר"ת 'הנה 'סולם 'מוצב 'ארצה (בראשית כח יב), תסתכל בראשי אתוון 'הפלגה 'סדום 'מבול 'אנוש, ואלו הד' דורות נתגלגלו למצרים, כמ"ש בספר הפרדס בשער השערים שעבור דור המבול אתמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שמות א' כב), ואנשי סדום מתו בחשך בג' ימי אפילה, ועל דור הפלגה אתמר ויפץ העם לקושש קש לתבן (שמות ה' יב), ומרגליות טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם (כדאיתא בב"ב דף ט"ז ע"ב), שהראה לו הקב"ה בין הבתרים אימה חשיכה גדולה נפלה (בראשית טו יב), אימה זה דור אנוש, חשיכה דור המבול שלא היו משמשין המאורות באותו זמן, גדולה זה דור הפלגה שבנו עיר גדולה (בראשית יא ד), נופלת זה סדום. מטעם זה הוצרך אברהם לירד למצרים כדי ללקוט כל הנשמות טהורות מד' דורות אלו, ונטל שכר כולם. וזה סוד ד' לשונות של גאולה שאמר הקב"ה למשה להוציא מעמקי הקליפות יקר מזולל, ונרמז בראשי אתוון 'הוצאתי 'אתכם 'מתחת 'סבלות 'מצרים (שמות ו ו), 'הפלגה 'אנוש 'מבול 'סדום. ומשה עליו מוטלת קופה של שרצים אלו לתקנן, והוא נטל שכר כולם, ולכן כנגד דור המבול, מן המים משיתהו (שמות ב י). כנגד דור אנוש אז הוחל לקרא (בראשית ד כו), ואז ישיר משה (שמות טו א), ומיד שנולד ראתה עמו שכינה (סוטה י"ב ע"ב), והוא תיקן עבודה זרה של אנוש. כנגד אנשים של סדום שהיו רעים (בראשית יג יג), ותרא אותו כי טוב, והם הכו בסנוורים (בראשית יט יא), ואצלו נתמלא כל הבית אורה (סוטה י"ב ע"א). והנה דוד כל מה שאמר, לא בעד עצמו אמר אלא כנגד כל ישראל בדמעתי ערסי אמסה (תהלים ו' ז), לתקן ד' קלקולים אלו נוטריקון אמס"ה 'אנוש 'מבול 'סדום 'הפלגה, נרמז בר"ת 'מכל 'העמים 'אשר 'סביבותיכם (דברים יג ח). ועליהם אמר משה זכור ימות עולם (דברים לב ז), ר"ל קלקול אדם הראשון שהוא עולם מלא, ובזה תראה שקלקולו היה בד' דורות, חוזר ומפרש שאל אביך ויגדך, על יעקב אבינו שהוא היה תיקון של דור הפלגה, וכן סתם אב נקרא יעקב, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פע"ח ח') כרחם אב על בנים (תהלים קג יג) זה יעקב, כי יעקב היה תיקון של דור הפלגה, שבאותו פרק בלבל הקב"ה ע' לשונות (בראשית יא ז), והפיל גורל בע' שרים של מעלה, ואז נפל גורלו של הקב"ה על יעקב, כמ"ש (דברים לב ט) כי חלק ה' עמו (פרקי דר"א פכ"ד), ומזה הטעם כשהפיל נמרוד לאברהם בכבשן האש, לא ניצל אלא בזכות יעקב [במדרש רבה פרשת תולדות (ב"ר פס"ג ב')]. זקינך אלו אברהם ויצחק, כי אברהם תיקן דור אנוש בעבודה זרה, וקיים על עצמו פסילי אלהיהם תשרפון באש (דברים ז כה), יצחק תיקן דור המבול שפגמו בברית, ואתמר גביה ואקים את בריתי את יצחק (בראשית יז כא), גבי נח אתמר (בראשית ו יח) והקמותי את בריתי אתך, הוא יצחק שנקרא ברית. לכן בכל דור המבול לא איתמר רק שם של אלהים, אבל שם של ה' למבול ישב (תהלים כט י), כמד"א בדד ישב (ויקרא יג מו), ולא עשה שום פעולה רק את האלהים וגומר (בראשית ו ט), אלהי"ם דייקא, ואתמר תמן קץ כל בשר וגומר (בראשית ו' יג), קץ יצח"ק סוד ק"ץ ח"י, ולפי שיצחק הוא תיקן רוח של אדם הראשון, לכן זכר בדור המבול ויעבר אלהים רוח וישכו המים (בראשית ח א), כי רוח אלהים שהוא רוח של יצחק, מרחפת על פני המים (בראשית א ב) הגין עליהם בדור המבול, לפי שהוא תיקון דור המבול. ויעקב הוא תיקון שניהם יחד הפלגה אנוש, כי ב' דורות אלו הם גלגול אחד בסוד אנשי העיר אנשי סדום (בראשית יט ד), ר"ל אנשי סדום הם ממש אנשי העיר שבנו המגדול (בראשית יא ה). לכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן ארבעה דורות אלו, שבזה יתוקנו ד' יסודין קדמאין שהן הן ד' אתוון דשמא קדישא, לזה אמר ואתחנן אל ה' על תיקון ד' אתוון של שם, בעת ההיא, וכתיב ההוא, שהוא היה התיקון של ארבעתן, לאמור לדורות לתקן הדורות אלו, ולזה אמר מאחר שהחלות להראות את עבדך לתקן ד' דורות אלו, את גדלך דור אנוש שאז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד כו), שהוא סטרא דימינא מדת טובו של הקב"ה, וזה היה תיקון של אברהם אבינו כמו שאמרנו. את ידך החזקה זה דור המבול, דתמן שם של אלהים כמו שאמרנו, שהוא תיקון של יצחק שנקרא יד החזקה, שמזה הטעם הוצרך משה להיות במים. אשר מי אל, הוא תיקון דור הפלגה שרצו לבנות מגדול וראשו בשמים, והן הן ממש אנשי סדום שנהפכו ונפלו לארץ. מאחר שאני התחלתי לתקן ד' דורות אלו, לכן אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולתקן ד' דורות אלו, שכן אעברה בהפוך אתוון ארבעה, ואמר נא, כמו שאמרו רז"ל בשבת דף י: על פסוק (בראשית יט כ) אמלטה נא שמה, ובארץ ישראל אתקן "מכל "העמים "אשר "סביבותיכם, שהם ד' דורות אלו. השיב הקב"ה רב לך, לך דייקא, כבר תקנת אותם בשעת ביאתך לזה העולם, וגם ביציאת ישראל ממצרים, לכן אל תוסף דבר אלי עוד:
ידוע שמקלקול אדם הראשון נתקלקלו ד' דורות פגמו בד' אותיות שם של הוי"ה, והם דור אנוש, ודור המבול, ודור הפלגה, ודור של סדום, הן הן ד' שליבות שראה יעקב במראה הסולם, נרמזין בר"ת 'הנה 'סולם 'מוצב 'ארצה (בראשית כח יב), תסתכל בראשי אתוון 'הפלגה 'סדום 'מבול 'אנוש, ואלו הד' דורות נתגלגלו למצרים, כמ"ש בספר הפרדס בשער השערים שעבור דור המבול אתמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שמות א' כב), ואנשי סדום מתו בחשך בג' ימי אפילה, ועל דור הפלגה אתמר ויפץ העם לקושש קש לתבן (שמות ה' יב), ומרגליות טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם (כדאיתא בב"ב דף ט"ז ע"ב), שהראה לו הקב"ה בין הבתרים אימה חשיכה גדולה נפלה (בראשית טו יב), אימה זה דור אנוש, חשיכה דור המבול שלא היו משמשין המאורות באותו זמן, גדולה זה דור הפלגה שבנו עיר גדולה (בראשית יא ד), נופלת זה סדום. מטעם זה הוצרך אברהם לירד למצרים כדי ללקוט כל הנשמות טהורות מד' דורות אלו, ונטל שכר כולם. וזה סוד ד' לשונות של גאולה שאמר הקב"ה למשה להוציא מעמקי הקליפות יקר מזולל, ונרמז בראשי אתוון 'הוצאתי 'אתכם 'מתחת 'סבלות 'מצרים (שמות ו ו), 'הפלגה 'אנוש 'מבול 'סדום. ומשה עליו מוטלת קופה של שרצים אלו לתקנן, והוא נטל שכר כולם, ולכן כנגד דור המבול, מן המים משיתהו (שמות ב י). כנגד דור אנוש אז הוחל לקרא (בראשית ד כו), ואז ישיר משה (שמות טו א), ומיד שנולד ראתה עמו שכינה (סוטה י"ב ע"ב), והוא תיקן עבודה זרה של אנוש. כנגד אנשים של סדום שהיו רעים (בראשית יג יג), ותרא אותו כי טוב, והם הכו בסנוורים (בראשית יט יא), ואצלו נתמלא כל הבית אורה (סוטה י"ב ע"א). והנה דוד כל מה שאמר, לא בעד עצמו אמר אלא כנגד כל ישראל בדמעתי ערסי אמסה (תהלים ו' ז), לתקן ד' קלקולים אלו נוטריקון אמס"ה 'אנוש 'מבול 'סדום 'הפלגה, נרמז בר"ת 'מכל 'העמים 'אשר 'סביבותיכם (דברים יג ח). ועליהם אמר משה זכור ימות עולם (דברים לב ז), ר"ל קלקול אדם הראשון שהוא עולם מלא, ובזה תראה שקלקולו היה בד' דורות, חוזר ומפרש שאל אביך ויגדך, על יעקב אבינו שהוא היה תיקון של דור הפלגה, וכן סתם אב נקרא יעקב, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פע"ח ח') כרחם אב על בנים (תהלים קג יג) זה יעקב, כי יעקב היה תיקון של דור הפלגה, שבאותו פרק בלבל הקב"ה ע' לשונות (בראשית יא ז), והפיל גורל בע' שרים של מעלה, ואז נפל גורלו של הקב"ה על יעקב, כמ"ש (דברים לב ט) כי חלק ה' עמו (פרקי דר"א פכ"ד), ומזה הטעם כשהפיל נמרוד לאברהם בכבשן האש, לא ניצל אלא בזכות יעקב [במדרש רבה פרשת תולדות (ב"ר פס"ג ב')]. זקינך אלו אברהם ויצחק, כי אברהם תיקן דור אנוש בעבודה זרה, וקיים על עצמו פסילי אלהיהם תשרפון באש (דברים ז כה), יצחק תיקן דור המבול שפגמו בברית, ואתמר גביה ואקים את בריתי את יצחק (בראשית יז כא), גבי נח אתמר (בראשית ו יח) והקמותי את בריתי אתך, הוא יצחק שנקרא ברית. לכן בכל דור המבול לא איתמר רק שם של אלהים, אבל שם של ה' למבול ישב (תהלים כט י), כמד"א בדד ישב (ויקרא יג מו), ולא עשה שום פעולה רק את האלהים וגומר (בראשית ו ט), אלהי"ם דייקא, ואתמר תמן קץ כל בשר וגומר (בראשית ו' יג), קץ יצח"ק סוד ק"ץ ח"י, ולפי שיצחק הוא תיקן רוח של אדם הראשון, לכן זכר בדור המבול ויעבר אלהים רוח וישכו המים (בראשית ח א), כי רוח אלהים שהוא רוח של יצחק, מרחפת על פני המים (בראשית א ב) הגין עליהם בדור המבול, לפי שהוא תיקון דור המבול. ויעקב הוא תיקון שניהם יחד הפלגה אנוש, כי ב' דורות אלו הם גלגול אחד בסוד אנשי העיר אנשי סדום (בראשית יט ד), ר"ל אנשי סדום הם ממש אנשי העיר שבנו המגדול (בראשית יא ה). לכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן ארבעה דורות אלו, שבזה יתוקנו ד' יסודין קדמאין שהן הן ד' אתוון דשמא קדישא, לזה אמר ואתחנן אל ה' על תיקון ד' אתוון של שם, בעת ההיא, וכתיב ההוא, שהוא היה התיקון של ארבעתן, לאמור לדורות לתקן הדורות אלו, ולזה אמר מאחר שהחלות להראות את עבדך לתקן ד' דורות אלו, את גדלך דור אנוש שאז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד כו), שהוא סטרא דימינא מדת טובו של הקב"ה, וזה היה תיקון של אברהם אבינו כמו שאמרנו. את ידך החזקה זה דור המבול, דתמן שם של אלהים כמו שאמרנו, שהוא תיקון של יצחק שנקרא יד החזקה, שמזה הטעם הוצרך משה להיות במים. אשר מי אל, הוא תיקון דור הפלגה שרצו לבנות מגדול וראשו בשמים, והן הן ממש אנשי סדום שנהפכו ונפלו לארץ. מאחר שאני התחלתי לתקן ד' דורות אלו, לכן אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולתקן ד' דורות אלו, שכן אעברה בהפוך אתוון ארבעה, ואמר נא, כמו שאמרו רז"ל בשבת דף י: על פסוק (בראשית יט כ) אמלטה נא שמה, ובארץ ישראל אתקן "מכל "העמים "אשר "סביבותיכם, שהם ד' דורות אלו. השיב הקב"ה רב לך, לך דייקא, כבר תקנת אותם בשעת ביאתך לזה העולם, וגם ביציאת ישראל ממצרים, לכן אל תוסף דבר אלי עוד:
1