מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן רל״חMegalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 238
א׳אופן רלח
ראה משה ברוח הקודש מה שיהיה בימי רבי, כדאיתא בפרק השוכר את הפועלים (ב"מ דף פ"ה:) שאמר רבי לאליהו מאי טעמא נגה מר, א"ל עד דאוקימנא ליה לאברהם וליצחק וליעקב, ולוקים ליה בחד, זימנא דנפישי ברחמי ואתי משיחא בלא זמנא, ובהאי עלמא אוקים ר' חייא ובניו עד דמחו ליה לאליהו בס' פולסי דנורא. ועניין ר' חייא ובניו, שבכל דור ודור צריכין ג' למטה, שהם סוד שלשה שריגים שראה יוסף (בראשית מ י), שצריך להיות בכל דור ודור שלשה שרי גאים (חולין צ"ב ע"א). וזה סוד שלשה אנשים שראה אברהם נצבים עליו (בראשית יח ב), וכן יצחק שחפר ג' בארות, וכן יעקב שראה ג' עדרי צאן רובצים עליה (בראשית כט ב), ובמראה הסולם הראה לו מעניין עדרי צאן, והם ג' אבנים של יעקב (זוהר ח"א קמ"ז ע"ב), אשר עליה השיב אברהם אביך וגו' (בראשית כח יג), וכן ליוסף שפגעו בו ג' מלאכים, ג' פעמים איש, וכן במשה אתמר ג' פעמים קרן, ג' פעמים פני, ג' פעמים משה, שהוא סוד ושלישים על כולו (שמות יד ז). וזהו סוד שאמרו ז"ל בסנהדרין בפרק חלק (סנהדרין ק' ע"א) ובב"ב (ע"ה ע"א) ושמתי כדכד שמשותייך (ישעיה נד יב), פליגי בה תרין אמוראין בארעא יהודה וחזקיה, תרין מלאכין ברקיע מיכאל גבריאל, חד אמר שהם, וחד אמר ישפה, והקב"ה אמר כדין וכדין. העניין בימי רבי היה יהודה וחזקיה למטה, כדמות מיכאל וגבריאל למעלה במרכבה, ולכן על כדכד חזקיה אמר שהם, שהוא אבנו של יוסף שמלאכו מיכאל וגבריאל, ויהודא אמר ישפה, שהוא אבנו של בנימין שמלאכו מיכאל, והקב"ה מכריע בנתיים ואמר כדין וכדין, ולכן בימי רבי היו למטה שלשה שריגים במקום אבות העולם מלמעלה. וז"ש יש לי רב אחי (בראשית לג ט), הוא שאמר עשו בד' תיבות אלו רומזת רזין עילאין, כמו שכתבנו בפרשת וישלח בחבורא עשיראה, עיין שם. ונרמז עניין זה גם כן במלת רב אחי, שהוא למפרע נוטרייקון "יהודה "חזקיה "אליה"ו "בימי "רבי, יש לי תמן ישפה ותמן שהם כדין וכדין. הנה כשראה משה העניין זה שכשמקיימים ג' אבות ביחד אזי יכולין לקרב הגאולה, לזה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, מה שיהיה בימי רבי רצה לתקן הוא, לאמר מה שיהיה לדורות, לזה אמר אתה החלות, מתחלת שליחותו ששלח למשה א"ל אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג' ו), שאמר אביך על ג' גלגולין של אביו, שהוא אדם קדמאה בסוד גלגול הבל שהוא משה בנו של אדם הראשון, ואמר אחר כך בכל אחד אלהי, היה לו לומר אלהי אברהם ויצחק ויעקב. אבל בא להורות זה העניין שצריך להקים כל אחד בפני עצמו, שאלו היו כל הקמותיו ביחד הוי מייתי משיח בלא זמנא דנפישי ברחמי. ולדעתי זה סוד כוונת הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב אף את בריתי יצחק ואף את וגו' (ויקרא כו מב), כשאני זוכר שלשה בריתות יחד, אזי הארץ אזכור. ולכן ביקש עתה מאחר שהחלות להראות ג' אבות כל אחד ואחד בפני עצמו, את גדלך זה אברהם כמ"ש אלהי אברהם, את ידך החזקה ז"ש אלהי יצחק, אשר מי אל ז"ש אלהי יעקב, והראת לי כל אחד מג' אבות בפני עצמו, לכן אעברה נא, מבקש אני ליכנס לארץ ישראל ושם יהיו תלת קטרין ביחד, הארץ הטובה לקביל אברהם, כמ"ש אל הארץ אשר אראך (בראשית יב א), כי לו לבדו ניתנה הארץ (איוב טו יט). ההר הטוב לקביל יצחק, ששם נעקד על הר המוריה. והלבנון לקביל יעקב, שהוא בחיר שבאבות ונחלתו בלי מצרים (שבת קי"ח ע"א), עולה למעלה לסוד לבנון, ונמצא שיהיו שם ג' קטרין ביחד. והשיב הקב"ה רב לך, אם תכלול ג' אבות ביחד, נמצא שיהיו נפישי ברחמי ואתי משיחא בלא זמנה. ובמלת אעברה נרמז עניין זה, אעברה נוטרייקון "אליהו "עשה "בימי "רבינו "הקדוש "אבות "עולים "בכל "ראש "החודש, נא, אין נא אלא עתה, ר"ל אני רוצה לעשות עתה לתקן מה שיעשה אליהו בימי רבינו הקדוש בעניין ר' חייא ובניו. השיב הקב"ה רב לך, אין אתה יכול לילך לארץ ישראל, כי אתה כלול מג' אבות ביחד, כדאיתא ברעיא מהימנא (זוהר ח"א רס"ו ע"ב) ש' של משה הוא כלל כל ג' אבהן, נמצא שאלו משה ניכנס לארץ ישראל מיד כשהיה מתפלל שם, היה כאלו מתפללין ג' אבות ביחד, ונמצא היה בא משיח מיד בלא זמנא, והוי נפיש ברחמי כמו שהשיב שם בגמרא (דף פה). וז"ש רב לך, דייקא שאתה כלול משלשתן, לכן אל תוסף דבר אלי. או יאמר שהשיב הקב"ה כבר הקמת שלשה אבות ביחד והבאת הגאולה בלא זמנו, בשעת יציאתך ממצרים אתמר ויוציאך בפניו בכחו הגדול (דברים ד לז), ר"ל טעם שהוציאך ועדיין לא הגיע זמנך, אבל לפי שבאו ג' אבות ביחד, כמ"ש (זוהר ח"ב נ"ג ע"א) בפניו זה יעקב, בכחו זה יצחק, הגדול זה אברהם, וכן הוא אומר (תהלים עח יב) נגד אבותיו עשה פלא, ר"ל הטעם שביציאת מצרים עשה פלא, לפי שהיה נגד אבותיו, שבאותו הפרק עמדו אבות העולם שלשתן יחד, וכן על הים אמר הקב"ה מה תצעק אלי (שמות יד טו), לפי שאבות העולם התפללו יחד עליהם, לכן אמר (שמות יד יד) אתם תחרישון דייקא, שאבות העולם התפללו, ונרמז בגאה גאה (שמות טו א) נוטרייקון ג' "אבות "העולם, הם גורמים שהקב"ה נתגאה ברוכבי סוס. וז"ש קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב ח), ועדיין לא הגיע זמן הגאולה, אבל הטעם שהיה מדלג ובא הגאולה בלא זמנא, על ההרים, ר"ל אבות העולם גרמו. וכן יעקב אמר אשא עיני אל ההרים (תהלים קכא א), ר"ל אבות העולם, אזי מיד אף על פי שאינם ראוין, יבא עזרי מיד (עיין ב"ר פס"ח ב'), וכן הוא אומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נב ז). ונמצא כבר הבאת הגאולה בלא זמנו כשהקמת ג' רועים ביחד, לכן אל תוסף דבר אלי עוד דייקא, כמו שעשיתי מתחלה ביציאתך ממצרים שהבאתי כל הגאולה בלא זמנו, אל תוסף עוד בכניסתך לארץ להביא הגאולה בלא זמנו:
ראה משה ברוח הקודש מה שיהיה בימי רבי, כדאיתא בפרק השוכר את הפועלים (ב"מ דף פ"ה:) שאמר רבי לאליהו מאי טעמא נגה מר, א"ל עד דאוקימנא ליה לאברהם וליצחק וליעקב, ולוקים ליה בחד, זימנא דנפישי ברחמי ואתי משיחא בלא זמנא, ובהאי עלמא אוקים ר' חייא ובניו עד דמחו ליה לאליהו בס' פולסי דנורא. ועניין ר' חייא ובניו, שבכל דור ודור צריכין ג' למטה, שהם סוד שלשה שריגים שראה יוסף (בראשית מ י), שצריך להיות בכל דור ודור שלשה שרי גאים (חולין צ"ב ע"א). וזה סוד שלשה אנשים שראה אברהם נצבים עליו (בראשית יח ב), וכן יצחק שחפר ג' בארות, וכן יעקב שראה ג' עדרי צאן רובצים עליה (בראשית כט ב), ובמראה הסולם הראה לו מעניין עדרי צאן, והם ג' אבנים של יעקב (זוהר ח"א קמ"ז ע"ב), אשר עליה השיב אברהם אביך וגו' (בראשית כח יג), וכן ליוסף שפגעו בו ג' מלאכים, ג' פעמים איש, וכן במשה אתמר ג' פעמים קרן, ג' פעמים פני, ג' פעמים משה, שהוא סוד ושלישים על כולו (שמות יד ז). וזהו סוד שאמרו ז"ל בסנהדרין בפרק חלק (סנהדרין ק' ע"א) ובב"ב (ע"ה ע"א) ושמתי כדכד שמשותייך (ישעיה נד יב), פליגי בה תרין אמוראין בארעא יהודה וחזקיה, תרין מלאכין ברקיע מיכאל גבריאל, חד אמר שהם, וחד אמר ישפה, והקב"ה אמר כדין וכדין. העניין בימי רבי היה יהודה וחזקיה למטה, כדמות מיכאל וגבריאל למעלה במרכבה, ולכן על כדכד חזקיה אמר שהם, שהוא אבנו של יוסף שמלאכו מיכאל וגבריאל, ויהודא אמר ישפה, שהוא אבנו של בנימין שמלאכו מיכאל, והקב"ה מכריע בנתיים ואמר כדין וכדין, ולכן בימי רבי היו למטה שלשה שריגים במקום אבות העולם מלמעלה. וז"ש יש לי רב אחי (בראשית לג ט), הוא שאמר עשו בד' תיבות אלו רומזת רזין עילאין, כמו שכתבנו בפרשת וישלח בחבורא עשיראה, עיין שם. ונרמז עניין זה גם כן במלת רב אחי, שהוא למפרע נוטרייקון "יהודה "חזקיה "אליה"ו "בימי "רבי, יש לי תמן ישפה ותמן שהם כדין וכדין. הנה כשראה משה העניין זה שכשמקיימים ג' אבות ביחד אזי יכולין לקרב הגאולה, לזה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, מה שיהיה בימי רבי רצה לתקן הוא, לאמר מה שיהיה לדורות, לזה אמר אתה החלות, מתחלת שליחותו ששלח למשה א"ל אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג' ו), שאמר אביך על ג' גלגולין של אביו, שהוא אדם קדמאה בסוד גלגול הבל שהוא משה בנו של אדם הראשון, ואמר אחר כך בכל אחד אלהי, היה לו לומר אלהי אברהם ויצחק ויעקב. אבל בא להורות זה העניין שצריך להקים כל אחד בפני עצמו, שאלו היו כל הקמותיו ביחד הוי מייתי משיח בלא זמנא דנפישי ברחמי. ולדעתי זה סוד כוונת הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב אף את בריתי יצחק ואף את וגו' (ויקרא כו מב), כשאני זוכר שלשה בריתות יחד, אזי הארץ אזכור. ולכן ביקש עתה מאחר שהחלות להראות ג' אבות כל אחד ואחד בפני עצמו, את גדלך זה אברהם כמ"ש אלהי אברהם, את ידך החזקה ז"ש אלהי יצחק, אשר מי אל ז"ש אלהי יעקב, והראת לי כל אחד מג' אבות בפני עצמו, לכן אעברה נא, מבקש אני ליכנס לארץ ישראל ושם יהיו תלת קטרין ביחד, הארץ הטובה לקביל אברהם, כמ"ש אל הארץ אשר אראך (בראשית יב א), כי לו לבדו ניתנה הארץ (איוב טו יט). ההר הטוב לקביל יצחק, ששם נעקד על הר המוריה. והלבנון לקביל יעקב, שהוא בחיר שבאבות ונחלתו בלי מצרים (שבת קי"ח ע"א), עולה למעלה לסוד לבנון, ונמצא שיהיו שם ג' קטרין ביחד. והשיב הקב"ה רב לך, אם תכלול ג' אבות ביחד, נמצא שיהיו נפישי ברחמי ואתי משיחא בלא זמנה. ובמלת אעברה נרמז עניין זה, אעברה נוטרייקון "אליהו "עשה "בימי "רבינו "הקדוש "אבות "עולים "בכל "ראש "החודש, נא, אין נא אלא עתה, ר"ל אני רוצה לעשות עתה לתקן מה שיעשה אליהו בימי רבינו הקדוש בעניין ר' חייא ובניו. השיב הקב"ה רב לך, אין אתה יכול לילך לארץ ישראל, כי אתה כלול מג' אבות ביחד, כדאיתא ברעיא מהימנא (זוהר ח"א רס"ו ע"ב) ש' של משה הוא כלל כל ג' אבהן, נמצא שאלו משה ניכנס לארץ ישראל מיד כשהיה מתפלל שם, היה כאלו מתפללין ג' אבות ביחד, ונמצא היה בא משיח מיד בלא זמנא, והוי נפיש ברחמי כמו שהשיב שם בגמרא (דף פה). וז"ש רב לך, דייקא שאתה כלול משלשתן, לכן אל תוסף דבר אלי. או יאמר שהשיב הקב"ה כבר הקמת שלשה אבות ביחד והבאת הגאולה בלא זמנו, בשעת יציאתך ממצרים אתמר ויוציאך בפניו בכחו הגדול (דברים ד לז), ר"ל טעם שהוציאך ועדיין לא הגיע זמנך, אבל לפי שבאו ג' אבות ביחד, כמ"ש (זוהר ח"ב נ"ג ע"א) בפניו זה יעקב, בכחו זה יצחק, הגדול זה אברהם, וכן הוא אומר (תהלים עח יב) נגד אבותיו עשה פלא, ר"ל הטעם שביציאת מצרים עשה פלא, לפי שהיה נגד אבותיו, שבאותו הפרק עמדו אבות העולם שלשתן יחד, וכן על הים אמר הקב"ה מה תצעק אלי (שמות יד טו), לפי שאבות העולם התפללו יחד עליהם, לכן אמר (שמות יד יד) אתם תחרישון דייקא, שאבות העולם התפללו, ונרמז בגאה גאה (שמות טו א) נוטרייקון ג' "אבות "העולם, הם גורמים שהקב"ה נתגאה ברוכבי סוס. וז"ש קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב ח), ועדיין לא הגיע זמן הגאולה, אבל הטעם שהיה מדלג ובא הגאולה בלא זמנא, על ההרים, ר"ל אבות העולם גרמו. וכן יעקב אמר אשא עיני אל ההרים (תהלים קכא א), ר"ל אבות העולם, אזי מיד אף על פי שאינם ראוין, יבא עזרי מיד (עיין ב"ר פס"ח ב'), וכן הוא אומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נב ז). ונמצא כבר הבאת הגאולה בלא זמנו כשהקמת ג' רועים ביחד, לכן אל תוסף דבר אלי עוד דייקא, כמו שעשיתי מתחלה ביציאתך ממצרים שהבאתי כל הגאולה בלא זמנו, אל תוסף עוד בכניסתך לארץ להביא הגאולה בלא זמנו:
1