מלמד להועיל חלק א ט׳Melammed Lehoil Part I 9
א׳שאלה.
שכחו ולא קראו למפטיר בשבת רק ב' פסוקים האחרונים של הסדרה ולא נזכרו עד שבירך המפטיר ברכה האחרונה לאחר הקריאה כיצד יעשו.
שכחו ולא קראו למפטיר בשבת רק ב' פסוקים האחרונים של הסדרה ולא נזכרו עד שבירך המפטיר ברכה האחרונה לאחר הקריאה כיצד יעשו.
1
ב׳תשובה.
הנה אם קרא אחד ב' פסוקים ולא נזכר עד אחר ברכה האחרונה דעת הט"ז בסימן קל"ז ס"ק ד' דיקרא עוד פסוק ולא יברך ברכה ראשונה רק ברכה אחרונה יברך אחר אותו הפסוק דהברכה אחרונה כאילו לא נאמרה. והנה לדעת הט"ז בנידון דידן א"א לקרוא עוד פסוק דאין לקרות פסוק מסדרה דשבוע הבא וגם פסוק למפרע אינו נכון לקרות, וא"כ אפשר דכאן יודה הט"ז למג"א דיקרא שנית ג' פסוקים. אמנם גם לענין ברכה ראשונה פליג המג"א וסבר דמברך עוד הפעם ברכה ראשונה וכן פסק האלי' רבא ס"ק ז' וטעמו כיון שבירך אחרי' הוי היסח הדעת לגמרי וצריך לחזור ולברך לפניה ולקרות ג"פ. וגם בהדיא כתב הא"ר שם דאם לא קרא למפטיר ג"פ דינו כמו בשאר הקרואים, וכ' דכן משמע בתשו' מהרי"ל סי' ק"ס. אבל החיי אדם כלל ל"א סי' כ"ז חולק על הא"ר ופסק כט"ז דאינו קורא אלא פסוק אחד ומברך לאחריה, והביא ראי' מדכ' המג"א בסי' ק"ץ סק"ג כיון שדעתו היה לשתות עוד א"צ לברך בתחילה וה"ה הכא שהרי זה כשבירך תחילה דעתו היה לקרות כתקון חכמים ג"פ אלא שזה סבור שכבר קרא ג"פ וכמו בסי' ק"מ. אולם ראיתי בתוספות חיים שנדפס ביחד עם החיי אדם שדחה ראיית הח"א. וכן בדרך חיים ובשער אפרים פסקו כאלי' רבא. וגם החיי אדם פסק בזה כא"ר דאם לא קראו למפטיר ג"פ דינו כשאר קרואים וכן העלה במש"ז סי' קל"ז. אך ראיתי בשער אפרים סי' ט' דפסק דאם לא קרא למפטיר ג"פ דיחזור ויקרא ג' פסוקים, אבל לא יברך כלל לא לפניה ולא לאחריה, ולא כתב טעמו; והנה פליג בזה עם הא"ר והח"א. ונראה שטעמו דכיון שהמפטיר אינו קורא אלא מפני כבוד התורה כדאיתא במגילה כ"ג ע"א, א"כ דין שיקרא עוד הפעם ג"פ מפני כבוד התורה, אבל לא יברך עוד הפעם. אבל צ"ע כיון דלא קרא אלא ב"פ ברכתו כמאן דליתא, א"כ כיון שתקנו שמפטיר ג"כ יברך על התורה למה לא יברך עוד הפעם, כיון דברכה שבירך כמאן דליתא. ונראה לי דהא כ' המהרי"ק בשרש קע"ח הובא בפר"ח סי' קל"ז סק"ד בשם מהר"ר שמואל דלא יפחות מג' פסוקים היינו לכתחילה אבל בדיעבד מהני ב' פסוקים. ואף דהוא דחה דבריו וכן העלה הפר"ח דקריאת ב"פ לא הוי קריאה כלל, מ"מ י"ל לענין מפטיר דאינו קורא אלא מפני כבוד התורה מהני עכ"פ בדיעבד ב"פ ועכ"פ ספק הוי ואינו חוזר ומברך, ומכש"כ לדידן דרק חוזרין וקורין עם המפטיר מה שקרא האחרון ועל זה כבר נתברך לפניה ואחריה, וא"כ דיינו שיחזור ויקרא עוד הפעם ג' פסוקים אבל לא יברך לא לפניה ולא לאחריה, דבכאן ודאי ספק ברכות להקל.
הנה אם קרא אחד ב' פסוקים ולא נזכר עד אחר ברכה האחרונה דעת הט"ז בסימן קל"ז ס"ק ד' דיקרא עוד פסוק ולא יברך ברכה ראשונה רק ברכה אחרונה יברך אחר אותו הפסוק דהברכה אחרונה כאילו לא נאמרה. והנה לדעת הט"ז בנידון דידן א"א לקרוא עוד פסוק דאין לקרות פסוק מסדרה דשבוע הבא וגם פסוק למפרע אינו נכון לקרות, וא"כ אפשר דכאן יודה הט"ז למג"א דיקרא שנית ג' פסוקים. אמנם גם לענין ברכה ראשונה פליג המג"א וסבר דמברך עוד הפעם ברכה ראשונה וכן פסק האלי' רבא ס"ק ז' וטעמו כיון שבירך אחרי' הוי היסח הדעת לגמרי וצריך לחזור ולברך לפניה ולקרות ג"פ. וגם בהדיא כתב הא"ר שם דאם לא קרא למפטיר ג"פ דינו כמו בשאר הקרואים, וכ' דכן משמע בתשו' מהרי"ל סי' ק"ס. אבל החיי אדם כלל ל"א סי' כ"ז חולק על הא"ר ופסק כט"ז דאינו קורא אלא פסוק אחד ומברך לאחריה, והביא ראי' מדכ' המג"א בסי' ק"ץ סק"ג כיון שדעתו היה לשתות עוד א"צ לברך בתחילה וה"ה הכא שהרי זה כשבירך תחילה דעתו היה לקרות כתקון חכמים ג"פ אלא שזה סבור שכבר קרא ג"פ וכמו בסי' ק"מ. אולם ראיתי בתוספות חיים שנדפס ביחד עם החיי אדם שדחה ראיית הח"א. וכן בדרך חיים ובשער אפרים פסקו כאלי' רבא. וגם החיי אדם פסק בזה כא"ר דאם לא קראו למפטיר ג"פ דינו כשאר קרואים וכן העלה במש"ז סי' קל"ז. אך ראיתי בשער אפרים סי' ט' דפסק דאם לא קרא למפטיר ג"פ דיחזור ויקרא ג' פסוקים, אבל לא יברך כלל לא לפניה ולא לאחריה, ולא כתב טעמו; והנה פליג בזה עם הא"ר והח"א. ונראה שטעמו דכיון שהמפטיר אינו קורא אלא מפני כבוד התורה כדאיתא במגילה כ"ג ע"א, א"כ דין שיקרא עוד הפעם ג"פ מפני כבוד התורה, אבל לא יברך עוד הפעם. אבל צ"ע כיון דלא קרא אלא ב"פ ברכתו כמאן דליתא, א"כ כיון שתקנו שמפטיר ג"כ יברך על התורה למה לא יברך עוד הפעם, כיון דברכה שבירך כמאן דליתא. ונראה לי דהא כ' המהרי"ק בשרש קע"ח הובא בפר"ח סי' קל"ז סק"ד בשם מהר"ר שמואל דלא יפחות מג' פסוקים היינו לכתחילה אבל בדיעבד מהני ב' פסוקים. ואף דהוא דחה דבריו וכן העלה הפר"ח דקריאת ב"פ לא הוי קריאה כלל, מ"מ י"ל לענין מפטיר דאינו קורא אלא מפני כבוד התורה מהני עכ"פ בדיעבד ב"פ ועכ"פ ספק הוי ואינו חוזר ומברך, ומכש"כ לדידן דרק חוזרין וקורין עם המפטיר מה שקרא האחרון ועל זה כבר נתברך לפניה ואחריה, וא"כ דיינו שיחזור ויקרא עוד הפעם ג' פסוקים אבל לא יברך לא לפניה ולא לאחריה, דבכאן ודאי ספק ברכות להקל.
2
ג׳וראיתי בברכי יוסף סי' קל"ז שהביא בשם ס' בני חייא ובשם שיורי כנה"ג סי' רפ"ב שמסכימים עם הט"ז, אולם הביא שם בשם פנים מאירות שמסכים למג"א וכן הכריע הוא ז"ל, והקשה שם ממג"א סי' ק"ץ סק"ג כמו שהבאתי לעיל בשם ח"א, וכתב סברא נכונה לחלק עיי"ש.
3
ד׳ובמחזיק ברכה לסי' רפ"ב הביא בשם שו"ת זרע אמת סי' ט"ז דאם לא קרא המפטיר אלא ב"פ ובירך ברכה אחרונה יקרא פסוק ג' בלא ברכה, וז"ל זרע אמת שם: כיון שמצינו בתשו' רשב"ץ הביאה ב"י שנסתפק בנפסל ס"ת אחר קדיש אם צריך להוציא ס"ת אחר למפטיר או אם די בקרות ג"פ בס"ת פסול בלא ברכה א"כ ה"נ י"ל דסגי שיקרא פסוק ג' בלא ברכה כדי שלא להכניס עצמו בספק ברכות וכדי שלא להטריח את הצבור עכ"ל, פי' דכדי שלא להטריח את הצבור סגי בקריאת פסוק אחד וא"צ לחזור ולקרות ג"פ. אמנם כיון שאין הטירחא גדולה כ"כ נ"ל כדעת שער אפרים שיחזור ויקרא ג' פסוקים בלא ברכה, כמש"ל. וע' שו"ת מהר"י אסאד חא"ח סי' נ', דנראה דעתו דבמפטיר אינו מעכב בדיעבד אך כנראה ביטל דעתו מפני המש"ז סי' קל"ז והא"ר גם בעולת שמואל סי' ו' (הובא בס' אורחות חיים סי' רפ"ב) פסק דאם לא קרא למפטיר אלא ב"פ צריך לחזור ולקרות ולברך.*התשובה הזאת גומרת בלי הכרעה לפסק הלכה. אולם בספר אמת ליעקב למהרי"י אלגאזי ז"ל (דף ס"ג ע"א קושטאנדינה) שכתב כי הרב כמהר"ר גבריאל אספיראנסה זצוק"ל הסכים הלכה למעשה בענין ספקו של הרשב"ץ להוציא ס"ת אחרת, וכתב שם עוד שכן הוא המנהג בירושלים תובב"א, ולפי"ז גם בנדון דידן כן. אא"ק.
4
