מלמד להועיל חלק ב ל״גMelammed Lehoil Part II 33
א׳שאלה:
אם מותר לשתות בוטטערמילך של נכרים לצורך רפואה, והוא חלב שנשאר מן הזאהנע אחרי אשר בררו ממנה החמאה שקורין בוטטער.
אם מותר לשתות בוטטערמילך של נכרים לצורך רפואה, והוא חלב שנשאר מן הזאהנע אחרי אשר בררו ממנה החמאה שקורין בוטטער.
1
ב׳תשובה:
ידוע שיטת הפר"ח דמתיר חלב ש"נ באין דבר טמא בעדרו וראיתי בלקט הקמח דפוס אמשטרדם לי"ד דף י' ע"ב שהביא כן גם בשם רדב"ז ונחלת יעקב ודבר שמואל ובית יעקב, והספרים האלה אינם לפני כעת לעיין בהם, אך אין צורך לעיין כי כבר הסכימו הפוסקים דלא כפרי חדש, ואין מתיר חלב ש"נ במדינתנו רק קלי הדעת. אמנם בסי' קי"ב סעיף י"ד מתיר המחבר כותח של עכו"ם והקשו הא יש בו נסיובי דחלבא וע' ט"ז שתירץ בדוחק, והפר"ח תירץ כיון שעשאו כותח הוכיח סופו על תחילתו דלא עירב בו חלב טמא וכן כתב בסי' קט"ו ס"ק כ"א דיש להתיר החמאה אף בידוע שיש בה נסיובי דחלבא דכיון שהנכרי רוצה לעשות חמאה מן החלב למה יערב חלב טמא בכדי כיון שאינו עומד ונקפא, וכן התיר המימי חלב הנשארים באחרונה מטעם דלית בהו חשש תערובת חלב טמא. ואף שהפר"ח מתיר עפ"י אותה הסברא קיימאק וריקוטא ורבים חולקין עליו גם בסברא זו (ע' לקט הקמח הנ"ל ד' י"ב ע"ג) מ"מ יש לצרף ב' סברות הפר"ח באין דבר טמא בעדרו להתיר בוטטערמילך או מאלקען לצורך רפואה. ועיין חכמת אדם כלל ס"ז סעיף ג' לענין שמאנט, הוא זאהנע בל"א ועיין כ"ס אורח חיים סי' כ"ב.
ידוע שיטת הפר"ח דמתיר חלב ש"נ באין דבר טמא בעדרו וראיתי בלקט הקמח דפוס אמשטרדם לי"ד דף י' ע"ב שהביא כן גם בשם רדב"ז ונחלת יעקב ודבר שמואל ובית יעקב, והספרים האלה אינם לפני כעת לעיין בהם, אך אין צורך לעיין כי כבר הסכימו הפוסקים דלא כפרי חדש, ואין מתיר חלב ש"נ במדינתנו רק קלי הדעת. אמנם בסי' קי"ב סעיף י"ד מתיר המחבר כותח של עכו"ם והקשו הא יש בו נסיובי דחלבא וע' ט"ז שתירץ בדוחק, והפר"ח תירץ כיון שעשאו כותח הוכיח סופו על תחילתו דלא עירב בו חלב טמא וכן כתב בסי' קט"ו ס"ק כ"א דיש להתיר החמאה אף בידוע שיש בה נסיובי דחלבא דכיון שהנכרי רוצה לעשות חמאה מן החלב למה יערב חלב טמא בכדי כיון שאינו עומד ונקפא, וכן התיר המימי חלב הנשארים באחרונה מטעם דלית בהו חשש תערובת חלב טמא. ואף שהפר"ח מתיר עפ"י אותה הסברא קיימאק וריקוטא ורבים חולקין עליו גם בסברא זו (ע' לקט הקמח הנ"ל ד' י"ב ע"ג) מ"מ יש לצרף ב' סברות הפר"ח באין דבר טמא בעדרו להתיר בוטטערמילך או מאלקען לצורך רפואה. ועיין חכמת אדם כלל ס"ז סעיף ג' לענין שמאנט, הוא זאהנע בל"א ועיין כ"ס אורח חיים סי' כ"ב.
2
