מלמד להועיל חלק ב ל״חMelammed Lehoil Part II 38
א׳שאלה:
אם מותר לישראל לעשות סחורה בשומן אסור שנקרא מארגארינע במקום הפסד גדול.
אם מותר לישראל לעשות סחורה בשומן אסור שנקרא מארגארינע במקום הפסד גדול.
1
ב׳תשובה:
כפי מה ששמעתי אותה מארגארינע נעשית מחלב או שומן נבלות וטריפות עם קצת חמאה. והנה לענין איסור סחורה בנבלות וטרפות כבר הלכו בו נמושות אי הוי דאורייתא או דרבנן אך לכולי עלמא אין איסור סחורה בחלב משום דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה. ונ"ל דגם בשומן דהיינו בחלב טהור של נבלות וטרפות אין איסור, דאם התירה תורה בחלב טמא דנבלה דיעשה לכל מלאכה כש"כ בחלב טהור. והנה בנידון דידן דיש ספק אם הוא חֵלב או שומן, ואולי יש רוב מן החֵלב בודאי אין איסור סחורה משום נבלות. אך החשש הוא משום החמאה דהוי בשר בחלב ואסור בהנאה. והנה אם החמאה לא נתבשלה עם החלב בודאי אין איסור הנאה בכאן דדרך בישול אסרה תורה ובשר בחלב דרבנן אינו אסור בהנאה. אך אם נתבשל יחד עם החמאה אין כאן היתר הנאה אלא להרמב"ם בפי' המשניות דכריתות והא לך הלשון לפי מה שהעתיק לי תלמידי הב' המופלג מוהר"ר פינחס באמבערגער נר"ו מפירוש המשניות הערבי שנמצא בבית עקד הספרים של הקיר"ה: במאמרנו יש נקודה נפלאה אשר אנו מיעדין עליה לפי שהיא מפתח לדברים אחרים ומוסף על מה שיש בו מדקדוק העיון וזה שידוע הוא שבשר בחלב אסור בהנאה והחֵלב דרך משל מותר בהנאה, ואם בשל החלב בחלב למה לא חל איסור בשר בחלב על איסור חלב, וכן הוא בנבלה, הלא היא איסור מוסיף כמו שאמרנו הכי בחלב קדשים שחייבנו על אכילתו מעילה לפי שמוסיף בו איסור הנאה, והתשובה על זאת שבשר בחלב אסור בהנאה לפי שאסר הכתוב אכילתו כמו שביארנו שכל מה שנאסר באכילה אסור גם בהנאה עד שיפרוש לך הכתוב, כדרך שפירש בנבלה, ואין בו כתוב שאוסר האכילה וכתוב שיאסר הנאה אלא שני הדברים יחד הם איסור בשר בחלב ואם אנו אומרים אין איסור חל על איסור אם כן לא יחול איסור בשר בחלב על איסור נבלה ובטל איסור הנאה אלא הוא מותר בהנאה ומי שאכלו ילקה משום נבלה ובטל איסור בשר בחלב לגמרי לפי שלא חל. והנה הקושיא קיימת ודמיון חלב קדשים היה דומה לו אילו היינו אומרים שהוא אסור בהנאה כמו שאמרנו זאת בקדשים ומי שאכלו אינו חייב משום בשר בחלב אז הקושיא תהיה קיימת אבל אין הדבר כן אלא אנו אומרים שבשר בחלב זה אינו נאסר בהנאה הלא תראה שהמשנה אומרת שבשר בהמה טמאה מותר לבשל ומותר בהנאה. וכבר מבואר זה במקומו וזכור שהענין הזה מטעה ותדמה לו כל מה שדומה לו, עכ"ל הרמב"ם. ועיין פלתי סי' פ"ז מה שפירש בדברי הרמב"ם הללו.
כפי מה ששמעתי אותה מארגארינע נעשית מחלב או שומן נבלות וטריפות עם קצת חמאה. והנה לענין איסור סחורה בנבלות וטרפות כבר הלכו בו נמושות אי הוי דאורייתא או דרבנן אך לכולי עלמא אין איסור סחורה בחלב משום דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה. ונ"ל דגם בשומן דהיינו בחלב טהור של נבלות וטרפות אין איסור, דאם התירה תורה בחלב טמא דנבלה דיעשה לכל מלאכה כש"כ בחלב טהור. והנה בנידון דידן דיש ספק אם הוא חֵלב או שומן, ואולי יש רוב מן החֵלב בודאי אין איסור סחורה משום נבלות. אך החשש הוא משום החמאה דהוי בשר בחלב ואסור בהנאה. והנה אם החמאה לא נתבשלה עם החלב בודאי אין איסור הנאה בכאן דדרך בישול אסרה תורה ובשר בחלב דרבנן אינו אסור בהנאה. אך אם נתבשל יחד עם החמאה אין כאן היתר הנאה אלא להרמב"ם בפי' המשניות דכריתות והא לך הלשון לפי מה שהעתיק לי תלמידי הב' המופלג מוהר"ר פינחס באמבערגער נר"ו מפירוש המשניות הערבי שנמצא בבית עקד הספרים של הקיר"ה: במאמרנו יש נקודה נפלאה אשר אנו מיעדין עליה לפי שהיא מפתח לדברים אחרים ומוסף על מה שיש בו מדקדוק העיון וזה שידוע הוא שבשר בחלב אסור בהנאה והחֵלב דרך משל מותר בהנאה, ואם בשל החלב בחלב למה לא חל איסור בשר בחלב על איסור חלב, וכן הוא בנבלה, הלא היא איסור מוסיף כמו שאמרנו הכי בחלב קדשים שחייבנו על אכילתו מעילה לפי שמוסיף בו איסור הנאה, והתשובה על זאת שבשר בחלב אסור בהנאה לפי שאסר הכתוב אכילתו כמו שביארנו שכל מה שנאסר באכילה אסור גם בהנאה עד שיפרוש לך הכתוב, כדרך שפירש בנבלה, ואין בו כתוב שאוסר האכילה וכתוב שיאסר הנאה אלא שני הדברים יחד הם איסור בשר בחלב ואם אנו אומרים אין איסור חל על איסור אם כן לא יחול איסור בשר בחלב על איסור נבלה ובטל איסור הנאה אלא הוא מותר בהנאה ומי שאכלו ילקה משום נבלה ובטל איסור בשר בחלב לגמרי לפי שלא חל. והנה הקושיא קיימת ודמיון חלב קדשים היה דומה לו אילו היינו אומרים שהוא אסור בהנאה כמו שאמרנו זאת בקדשים ומי שאכלו אינו חייב משום בשר בחלב אז הקושיא תהיה קיימת אבל אין הדבר כן אלא אנו אומרים שבשר בחלב זה אינו נאסר בהנאה הלא תראה שהמשנה אומרת שבשר בהמה טמאה מותר לבשל ומותר בהנאה. וכבר מבואר זה במקומו וזכור שהענין הזה מטעה ותדמה לו כל מה שדומה לו, עכ"ל הרמב"ם. ועיין פלתי סי' פ"ז מה שפירש בדברי הרמב"ם הללו.
2
ג׳והנה לכאורה קשה מנא ליה להרמב"ם הא דחֵלב בחלב מותר בהנאה דמה שהביא ראיה מהאי דבשר בהמה טמאה מותר בהנאה אינו ראיה כלל דשאני התם דגלי קרא, ואפשר לומר דהרמב"ם יליף מהאי קרא וסבר דטעמא דקרא משום דאין איסור חל על איסור. ועיין חולין קי"ג ע"ב דאם איסור חל על איסור לא צריך תרי קראי לחלב ומתה עייש"ה. ובדף קט"ז ע"א אמר אליבא דר"ע דסובר איסור חל על איסור וחלב ומתה לא צריכי קרא, וא"כ לדידן דקיי"ל כר"ע וקיי"ל אין איסור חל על איסור אין לנו שום רבוי לחלב ומתה וא"כ חֵלב בחלב מותר. ויש קצת סיוע מהאי שמעתא לדברי הרמב"ם דבשר בחלב לא הוי איסור מוסיף דאי לאו הכי למה לו לש"ס למימר דר"ע סבר איסור חל על איסור לימא לעולם בעלמא אין איסור חל על איסור ושאני הכא דהוי איסור מוסיף. ועיין פלוגתא דר' אמי ורב אסי בדף קי"ג ע"ב.
3
ד׳והנה הדגול מרבבה בסי' פ"ז כתב דהסומך במקום הפסד על אלה דברי הרמב"ם לא יפסיד, ובח"ס סי' צ"ב כתב דהסומך במקום זה על הדגול מרבבה אין מזחיחין אותו. ואף שמו"ר בתשובות מהר"ם שיק סי' ק"ז לא כן דעתו, מ"מ בנידון דידן שיש הפסד גדול ובזמננו שפרנסת ישראל קשה יותר מקריעת ים סוף יש לבקש בענין זה אחר קולא. וע"כ נ"ל דאם החֵלב אינו בא אל החלב בכלי ראשון דאין כאן משום בשול מותר בפשיטות. ואם יש ספק אם בא בכלי ראשון או לא יש להתיר מכח ס"ס ספק שמא לא בא בכ"ר ואת"ל בא שמא הלכה כהרמב"ם דחֵלב בחָלב מותר בהנאה. אמנם אם ודאי בא בכלי ראשון אין להתיר ולסמוך על הרמב"ם אלא בהפסד גדול אם יש לחוש שהישראל יאבד ע"י מניעת סחורה במארגארינע כל מערופיא שלו, כי הכל ירוצו לקנות אצל החנוני הנכרי שמוכר להם גם המארגארינע. ומה טוב אם ירא שמים לא יהנה מהריוח של המארגארינע ויתן הכל לצדקה או לצרכי רבים. אח"ז ראיתי בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ר סי' ק"כ דברמארגארינע אין מערבין חלב בחלב אלא בצונן ומותר בסחורה. אך בקונזטבוטטער שמערבין בו גם שומן חזיר אסור, ולענ"ד יש לשאול במארגארינע אם אין מערבין בו בחם דאין כל הפאבריקען שוין אמנם אומן או מסל"ת נאמן בזה דהוי מילתא דעבידי לאגלויי.
4
ה׳ולענין סחורה בשומן חזיר ע' שו"ת שואל ומשיב מ"א ח"ב סי' קנ"ט שנוטה להתיר עיי"ש. וע' שו"מ מ"ג ח"ב סי' ק"פ שהביא בשם כסא דהרסנא סי' רפ"ה דחמאה בבשר דרבנן.
5
