מלמד להועיל חלק ב ס׳Melammed Lehoil Part II 60
א׳ואשר שאלת שהקהל דשם רוצים ללוות מאה אלפים פר' ברבית 4 פראצענט מיחידים ומחברות. הנה ביחידים קשה הדבר להתיר וכבר התרעם המהרי"ט חלק ב' סי' ל"ט על המעשה שהלוו בני ח"ל מעות לממוני העיר ירושלים לצורך העיר בריוח קצוב כך וכך למאה וסומכין עמ"ש הרשב"א והובא בי"ד סי' ק"ס ורצו ללמוד דבר מדבר כשם שמותר ללוות משל עניים לפי שאין שם בעלים ידועים כך מותר להלוות לצורכן הואיל ואין להם בעלים. ומהרי"ט דחה טעם זה חדא דהרא"ש חולק על הרשב"א ובשל תורה הלך אחר המחמיר ועוד דגם הרשב"א לא אמרה למעשה אלא להלכה, וע' מל"מ פ"ד מה' מלוה הי"ד מ"ש על דברי מהרי"ט (והביא הרבה ראיות נגד הרשב"א) ועוד כ' שאין נידון דהרשב"א דומה לנ"ד דבנ"ד כל בני העיר הם לווים שהממון הבא מח"ל ניתן לצורכי העיר שאלמלא כן היו צריכים לפרוע הכל משלהם נמצא שהרבים שנותנים החסרון הוא לבני העיר והם עצמם הלווים ע"י טובי העיר שהם שלוחיהם והם הפורעים ה"ז רבית קצוצה שבאה מיד לוה ליד מלוה. והנה בממון החברות יפה כתב מר שבפשיטות יש להתיר דכן כ' המהרי"ט שם סי' מ"ה דבמעות שהוקדשו שיהא הקרן קיים לעולם ומהפירות יעשו מהם צדקה בזה ראיתי שנהגו היתר בא"י בפני רבותינו וכו' עיי"ש טעמו ונמוקו, וכן שמעתי דבק"ק אלטאנא החברות יש להם מעות אצל הקהלה והקהלה נותנת להם רבית אבל ביחידים קשה הדבר. וע' גידולי טהרה סי' מ' אות ג' וע' דרכי תשובה סי' ק"ס סעיף צ"ח, ס"ק קמ"א וקס"ה. אמנם נעל"ד עצה טובה לתקן עפ"י מ"ש המשנה למלך פ"ה מה' מלוה ולוה ה' י"ד ד"ה כתב מרן הב"י סי' ק"ס שבתחלה העלה דגם אם מלוה את חבירו ע"מ שימחול לו את חובו הוי רבית קצוצה (ואין לומר ההיתר שכ' מר משום מבריח ארי עיי"ש טעמו) ולבסוף העלה שאם אחד משלם לקהל מס ידוע והקהל פוטרין אותו מן המס בשביל המעות שהלוה להם אין כאן רבית שהרי כל אחד משלם מס לפי מה שמרויח וא"כ כיון שהלוה מעותיו ואינו מרויח בהם דין הוא שיפטר ממס. ודאי אם היה חייב מס משנה שעברה שלא גבו ממנו והקהל פוטרים אותו ממס זה ה"ז רבית קצוצה אבל מכאן ולהבא יכולין לפטור אותו ממס. ומעתה יתקנו הקהל דשם דכל מי שיקח אבליגאטיאן בעד 500 פר' יפטרו אותו ממס 20 פר' בכל שנה והוא יתן הקופאן בעד המס והקהל יתנו לכל מלוה כתב (שיין) שהם מקבלים המעות בהלואה עפ"י תקנה זו ושפיר דמי. ומ"מ כ"ז כתבתי להלכה אבל למעשה איני חפץ להורות באיסור רבית החמור הוראה חדשה עד שיסכימו לזה עוד שני מורים מופלגים. ולא רציתי להאריך מפני חוסר זמן.
1
ב׳והנ"ל הוריתי בצירוף שאר צדדי היתר המבוארים בשו"ת בית יעקב סי' י"ז ובלקט הקמח דף מ"ח ע"ג ובתשובות שהביא הרב עיקרי הד"ט בהלכות רבית ד"ה ובדין מעות הקדש וחברות קדושות. ואם רוצים לעשות היתר עסקא יכולים לעשות באופן שנותנין המעות וקונין בעדו חלק דבר שמביא לקהלה הכנסה רבה, ועי"ז קונין חלק מההכנסה, דרך משל שנותנין המעות בעד בית הקברות ע"מ שחלק מהכנסת בית הקברות יהיה שלהם, ויתנו דאם יעלה חלק הכנסה שלהם יותר מד' פראצענט אותו מותר יהא במתנה לקהלה. ופשוט דבית הכנסת אסור למכור באופן זה משום קדושת ביהכ"נ (וע' סי' שס"ב שגם בית הקברות יש בו קדושה) אבל מתחלה כשנותנים מעות לקנות יכולין להתנות שחלק מההכנסה יהיה שלהם.
2
