מלמד להועיל חלק ב ע״זMelammed Lehoil Part II 77
א׳שאלה:
יש בקהלתי איש אחד שיש לו בן מאשה נכריה והבן הוא כבר בן ט' שנים ואינו מהול והוא נכרי גמור והוא יושב בתוך תינוקות היהודים ללמוד דת יהודית ובשאלי את מנהל בית הספר למה אין מלמדין את הנער הזה עם תינוקות הנוצרים אמר לי שהנער בלי דת (קאנפעססיאנסלאס) והאב רוצה שילמוד דת יהודית, ואני איני יודע עתה מה לעשות שאף אם היה אפשר לי אולי לדבר אל לב האב למול את בנו ולהטבילו כדין גרים, מה תועלת יש לנו בגרים כאלה אשר בלי ספק יהי' מחלל שבת ועובר על כל המצות. ואם אמנע מהתינוק את הלמוד גם האב יעזוב את הקהלה או יעשה מחלוקת בקהלתנו. ועתה נפשי בשאלתי כדת מה לעשות.
יש בקהלתי איש אחד שיש לו בן מאשה נכריה והבן הוא כבר בן ט' שנים ואינו מהול והוא נכרי גמור והוא יושב בתוך תינוקות היהודים ללמוד דת יהודית ובשאלי את מנהל בית הספר למה אין מלמדין את הנער הזה עם תינוקות הנוצרים אמר לי שהנער בלי דת (קאנפעססיאנסלאס) והאב רוצה שילמוד דת יהודית, ואני איני יודע עתה מה לעשות שאף אם היה אפשר לי אולי לדבר אל לב האב למול את בנו ולהטבילו כדין גרים, מה תועלת יש לנו בגרים כאלה אשר בלי ספק יהי' מחלל שבת ועובר על כל המצות. ואם אמנע מהתינוק את הלמוד גם האב יעזוב את הקהלה או יעשה מחלוקת בקהלתנו. ועתה נפשי בשאלתי כדת מה לעשות.
1
ב׳תשובה:
הנה בזה יפה כתב שקשים גרים כאלה לישראל כספחת, וכבר הרחיב בזה לדבר בספר שלם הרה"ג מו"ה שלום קוטנא ז"ל בקונטרס וכתורה יעשה ואין לקבל גרים כאלה יעיי"ש וימצא הכל ברור ואין צורך להעתיק, גם א"א להעתיק כל צרכים כי הדברים ארוכים. ומעתה יש לדון האיך ינהג בלימוד הדת לענין נער זה. הנה בחגיגה י"ג ע"א איתא אין מוסרין ד"ת לגוי, ואף שקצת מחכמי ישראל למדו תורה עם גוים כמו ר' עובדי' ספורנו שלמד עם רייכלין ור' אלי' בחור שלמד עם גוים כמו שמספר בהקדמתו לס' מסורת המסורת שלו, הם עשו זאת לטובת כלל ישראל, ואעפ"כ צווחו עליהן גדולי ישראל ככרוכיא. וכבר האריכו לענין אין מוסרין ד"ת לגוי שו"ת דבר שמואל סי' ע"ה שהחמיר מאד בדבר וס' באר שבע ושו"ת יד אליהו סי' מ"ח ושלטי הגבורים פ"ק דע"ז ולקט הקמח ד' ק"ז מה שהביא בשם שו"ת נשאל דוד כו'. ומעתה אם אפשר להשתדל שהאב לא ישלח בנו ללמוד דת ישראל הרי טוב. ויש לדבר אליו דברי כבושין, כי תורת ישראל אינו זמר ומליצה שלומדים רק להבין דת ישראל, כי אם התכלית בלמוד דת ישראל הוא ללמוד ולעשות, ומי שלומד ואינו עושה טוב לו שלא ילמד, דרך משל הוא לומד, כי מחלל שבת מות יומת והוא רואה שאביו מחלל שבת, האיך יכבד את אביו, אם שומע ממלמד דת שלו שאביו עפ"י דתו בן מות הוא. הלא טוב שלא ישמע הנער דבר זה. ואולי יכנסו באזני האב דברים נכוחים כאלה וימנע את בנו מלמוד דת ישראל. ואם לא ישמע האב, או אם יודע בודאי שהאב לא ישמע לדברי תוכחותיו, אזי יש דרך אחר, דהנה לפי דעת בעל יד אליהו מותר ללמוד עם הגוי שבע מצות שלו, דהיינו ע"ז, ג"ע, ש"ד, אבר מן החי, ברכת השם, גניבה וגזל וכל אביזרייהו, ודינים (דהיינו אללגעמיין מענשליכע געבאטע). והשלטי גבורים בשם ריא"ז כתב וז"ל: נביאים וכתובים נראה בעיני שמותר ללמדו שרואה בהם נחמות האמורים לישראל וכו' עכ"ל. ועפ"ז נראה לי שגם ספורי תוה"ק מותר ללמדו כדי שיראה מעשה נסים שעשה השם לישראל וכדי שיכיר גבורתו וגדלו של הקב"ה וימנע מע"ז שהיא ראשונה משבע מצות בני נח. ועתה יוכל לחלק למוד הדת לשני חלקים כגון אם מלמד ד' שעות בשבוע ילמד ב' שעות נביאים וכתובים וספורי תורה, ומצות שגם בני נח מצווין כגון כל הני פרשיות בספר דברים שמזהירין על ע"ז, ומשפטים וכדומה. ובשתי שעות אחרות ילמד מצות שרק ישראל מצווה בהן (שבתות ומועדות, מאכלות אסורות, תפלות וכו'). ובלתי ספק יאבה האב שבנו יהי' חפשי מלמוד הזה (שפעציעלל יידישע צערמאניאל - געזעטצע) שאין לו שום תועלת בזה, כיון שאינו עושה אותם, וגם האב אינו מקיים אותם. ואם גם בזה לא יאבה אזי אם יש יכולת בידו להרחיק הנער מלמוד זה, ירחיקנו בע"כ של האב, כי פשוט שגם השכל מחייב שמי שאינו עושה המצוות וגם אינו מצווה לעשות, לפי שהוא אינו ישראל עפ"י דין, אין ללמוד ברעליגיאנסאונטערריכט, שזאת אין מלמדים לשם ידיעה (וויססענשאפט) אלא כדי לעשות, ואם מלמדין זאת למי שאינו עושה ואינו מצווה לעשות, זה הוא חלול הדת, וגם הנוצרים לא ילמדו בבית הספר דת נוצרית ליהודי שאינו רוצה להיות נוצרי ואינו לומד רק כדי לידע מעשה נוצרים. וכנראה כל בעל שכל יסכים עמו בזה, ולא יהי' מחלוקת, ושלום על ישראל.
הנה בזה יפה כתב שקשים גרים כאלה לישראל כספחת, וכבר הרחיב בזה לדבר בספר שלם הרה"ג מו"ה שלום קוטנא ז"ל בקונטרס וכתורה יעשה ואין לקבל גרים כאלה יעיי"ש וימצא הכל ברור ואין צורך להעתיק, גם א"א להעתיק כל צרכים כי הדברים ארוכים. ומעתה יש לדון האיך ינהג בלימוד הדת לענין נער זה. הנה בחגיגה י"ג ע"א איתא אין מוסרין ד"ת לגוי, ואף שקצת מחכמי ישראל למדו תורה עם גוים כמו ר' עובדי' ספורנו שלמד עם רייכלין ור' אלי' בחור שלמד עם גוים כמו שמספר בהקדמתו לס' מסורת המסורת שלו, הם עשו זאת לטובת כלל ישראל, ואעפ"כ צווחו עליהן גדולי ישראל ככרוכיא. וכבר האריכו לענין אין מוסרין ד"ת לגוי שו"ת דבר שמואל סי' ע"ה שהחמיר מאד בדבר וס' באר שבע ושו"ת יד אליהו סי' מ"ח ושלטי הגבורים פ"ק דע"ז ולקט הקמח ד' ק"ז מה שהביא בשם שו"ת נשאל דוד כו'. ומעתה אם אפשר להשתדל שהאב לא ישלח בנו ללמוד דת ישראל הרי טוב. ויש לדבר אליו דברי כבושין, כי תורת ישראל אינו זמר ומליצה שלומדים רק להבין דת ישראל, כי אם התכלית בלמוד דת ישראל הוא ללמוד ולעשות, ומי שלומד ואינו עושה טוב לו שלא ילמד, דרך משל הוא לומד, כי מחלל שבת מות יומת והוא רואה שאביו מחלל שבת, האיך יכבד את אביו, אם שומע ממלמד דת שלו שאביו עפ"י דתו בן מות הוא. הלא טוב שלא ישמע הנער דבר זה. ואולי יכנסו באזני האב דברים נכוחים כאלה וימנע את בנו מלמוד דת ישראל. ואם לא ישמע האב, או אם יודע בודאי שהאב לא ישמע לדברי תוכחותיו, אזי יש דרך אחר, דהנה לפי דעת בעל יד אליהו מותר ללמוד עם הגוי שבע מצות שלו, דהיינו ע"ז, ג"ע, ש"ד, אבר מן החי, ברכת השם, גניבה וגזל וכל אביזרייהו, ודינים (דהיינו אללגעמיין מענשליכע געבאטע). והשלטי גבורים בשם ריא"ז כתב וז"ל: נביאים וכתובים נראה בעיני שמותר ללמדו שרואה בהם נחמות האמורים לישראל וכו' עכ"ל. ועפ"ז נראה לי שגם ספורי תוה"ק מותר ללמדו כדי שיראה מעשה נסים שעשה השם לישראל וכדי שיכיר גבורתו וגדלו של הקב"ה וימנע מע"ז שהיא ראשונה משבע מצות בני נח. ועתה יוכל לחלק למוד הדת לשני חלקים כגון אם מלמד ד' שעות בשבוע ילמד ב' שעות נביאים וכתובים וספורי תורה, ומצות שגם בני נח מצווין כגון כל הני פרשיות בספר דברים שמזהירין על ע"ז, ומשפטים וכדומה. ובשתי שעות אחרות ילמד מצות שרק ישראל מצווה בהן (שבתות ומועדות, מאכלות אסורות, תפלות וכו'). ובלתי ספק יאבה האב שבנו יהי' חפשי מלמוד הזה (שפעציעלל יידישע צערמאניאל - געזעטצע) שאין לו שום תועלת בזה, כיון שאינו עושה אותם, וגם האב אינו מקיים אותם. ואם גם בזה לא יאבה אזי אם יש יכולת בידו להרחיק הנער מלמוד זה, ירחיקנו בע"כ של האב, כי פשוט שגם השכל מחייב שמי שאינו עושה המצוות וגם אינו מצווה לעשות, לפי שהוא אינו ישראל עפ"י דין, אין ללמוד ברעליגיאנסאונטערריכט, שזאת אין מלמדים לשם ידיעה (וויססענשאפט) אלא כדי לעשות, ואם מלמדין זאת למי שאינו עושה ואינו מצווה לעשות, זה הוא חלול הדת, וגם הנוצרים לא ילמדו בבית הספר דת נוצרית ליהודי שאינו רוצה להיות נוצרי ואינו לומד רק כדי לידע מעשה נוצרים. וכנראה כל בעל שכל יסכים עמו בזה, ולא יהי' מחלוקת, ושלום על ישראל.
2
