מלמד להועיל חלק ב פ׳Melammed Lehoil Part II 80
א׳שאלה:
אי מלין בן זכר ע"י אפיקורוס אם א"א למצוא מוהל ירא שמים בזמנו או יש לאחר המילה עד שימצא מוהל הגון.
אי מלין בן זכר ע"י אפיקורוס אם א"א למצוא מוהל ירא שמים בזמנו או יש לאחר המילה עד שימצא מוהל הגון.
1
ב׳תשובה:
הנה בסי' רס"ד פסק הרמ"א מומר לכל התורה כולה דינו כעכו"ם, וא"כ לדעתו אם מל מומר כזה חייב לחזור ולהטיף ממנו דם ברית, ופליג עליו הג' מו"ה עוזר בעהמ"ח ס' אבן העוזר וכ' וז"ל ובא"ח סי' קפ"ט בררתי דמומר שהוא נימול כשר למול לדעת הש"ע וכו' ומסיק דמומר עדיף למול מאשה. והגאון רע"א בהגהותיו לי"ד הנדפסות בבערלין בשנת תרכ"ב (ובהגהות שנדפסו על גליון הש"ע נתקצרו הרבה) האריך והעלה דלא מבעיא במומר שמל דא"צ להטיף דם ברית אלא דבשעת הדחק מותר למול ע"י מומר לכתחילה, וכן הח"ס בח"מ סי' קל"ד הסכים בזה לדעת אבן עוזר ונדחק ליישב פסק הרמ"א. ויש אחרונים דפליגי על זה והובאו בספר ארחות חיים סי' של"א סוף אות י'. והנה לא שייך בזה לומר דאזלינן לחומרא דאדרבה האי חומרא אתי לידי קולא לבטל מ"ע ביום השמיני ימול דדוחה שבת, וא"כ בודאי אין לאחר המילה כיון דלדעת הא"ע ורע"א מומר מל בשעת הדחק. גם דא צריך למודעי דהג' רע"א הביא שם תשובה שהשיב (והוא בתשובותיו סי' רס"ד) ראיתי בס' זכרון ברית לראשונים צד 52 ע"ד מוהל מומחה שמפורסם לחלל שבת בפרהסיא אם הוא כשר למול, וכ' שם במה שמפורסם שמחלל שבת בפרהסיא אפשר ע"י שיש לו חנות פתוחה ונוסע לדרך ובאלו דהוי רק איסורי מדרבנן לא הוי מומר לכה"ת, ואף דאפשר דכותב ג"כ ושותה טוטין (רויכען) מ"מ מאן יימר דעושה כן בפני עשרה מישראל כשרים דנראה דבפני י' מומרים אין זה בכלל פרהסיא וסיים דראוי לירא ד' שלא לכבד לאיש כזה למול בנו אבל למחות דלא ימול אם אין מוהל אחר בעיר או באיזה ענין דחק לא. ואפשר דלענין מחללי שבת בפרהסיא מקרי דחק שלא לעשות ריבות וקטטות ועכ"פ אין מהחיוב לחקור ולברר אם חילל שבת במלאכה דאורייתא בפני י' מישראל ואת צנועים חכמה עכ"ל הגאון רע"א. הרי כמה טצדקי עבד הגאון לחפש אחר זכות דלא להוי חשוב כמומר לכל התורה כולה. וא"כ גם לענין אפיקורוס אין להחליט שכל מי שנקרא אפיקורוס הוא אפיקורוס גמור דלהוי כמומר לכה"ת כולה וצריכין אנו ללמד זכות עליו עכ"פ שתהא מילתו כשרה בשעת הדחק בשגם לדעת הני רברבי אף במומר לכה"ת מל בשעת הדחק. וראיתי בשו"ת מחנה חיים ח"ב סי' כ' שדחה דברי אע"ו ופסק דמחלל שבת בפרהסיא פסול לימול ומסיים בכל זאת אם אירע שלא ימצא מוהל רק מחלל שבת בפרהסיא לא אקבל הערבות לבטל מצות מילה עכ"ל ותמוה דלא ראה דברי רשכב"ה רע"א זצ"ל.
הנה בסי' רס"ד פסק הרמ"א מומר לכל התורה כולה דינו כעכו"ם, וא"כ לדעתו אם מל מומר כזה חייב לחזור ולהטיף ממנו דם ברית, ופליג עליו הג' מו"ה עוזר בעהמ"ח ס' אבן העוזר וכ' וז"ל ובא"ח סי' קפ"ט בררתי דמומר שהוא נימול כשר למול לדעת הש"ע וכו' ומסיק דמומר עדיף למול מאשה. והגאון רע"א בהגהותיו לי"ד הנדפסות בבערלין בשנת תרכ"ב (ובהגהות שנדפסו על גליון הש"ע נתקצרו הרבה) האריך והעלה דלא מבעיא במומר שמל דא"צ להטיף דם ברית אלא דבשעת הדחק מותר למול ע"י מומר לכתחילה, וכן הח"ס בח"מ סי' קל"ד הסכים בזה לדעת אבן עוזר ונדחק ליישב פסק הרמ"א. ויש אחרונים דפליגי על זה והובאו בספר ארחות חיים סי' של"א סוף אות י'. והנה לא שייך בזה לומר דאזלינן לחומרא דאדרבה האי חומרא אתי לידי קולא לבטל מ"ע ביום השמיני ימול דדוחה שבת, וא"כ בודאי אין לאחר המילה כיון דלדעת הא"ע ורע"א מומר מל בשעת הדחק. גם דא צריך למודעי דהג' רע"א הביא שם תשובה שהשיב (והוא בתשובותיו סי' רס"ד) ראיתי בס' זכרון ברית לראשונים צד 52 ע"ד מוהל מומחה שמפורסם לחלל שבת בפרהסיא אם הוא כשר למול, וכ' שם במה שמפורסם שמחלל שבת בפרהסיא אפשר ע"י שיש לו חנות פתוחה ונוסע לדרך ובאלו דהוי רק איסורי מדרבנן לא הוי מומר לכה"ת, ואף דאפשר דכותב ג"כ ושותה טוטין (רויכען) מ"מ מאן יימר דעושה כן בפני עשרה מישראל כשרים דנראה דבפני י' מומרים אין זה בכלל פרהסיא וסיים דראוי לירא ד' שלא לכבד לאיש כזה למול בנו אבל למחות דלא ימול אם אין מוהל אחר בעיר או באיזה ענין דחק לא. ואפשר דלענין מחללי שבת בפרהסיא מקרי דחק שלא לעשות ריבות וקטטות ועכ"פ אין מהחיוב לחקור ולברר אם חילל שבת במלאכה דאורייתא בפני י' מישראל ואת צנועים חכמה עכ"ל הגאון רע"א. הרי כמה טצדקי עבד הגאון לחפש אחר זכות דלא להוי חשוב כמומר לכל התורה כולה. וא"כ גם לענין אפיקורוס אין להחליט שכל מי שנקרא אפיקורוס הוא אפיקורוס גמור דלהוי כמומר לכה"ת כולה וצריכין אנו ללמד זכות עליו עכ"פ שתהא מילתו כשרה בשעת הדחק בשגם לדעת הני רברבי אף במומר לכה"ת מל בשעת הדחק. וראיתי בשו"ת מחנה חיים ח"ב סי' כ' שדחה דברי אע"ו ופסק דמחלל שבת בפרהסיא פסול לימול ומסיים בכל זאת אם אירע שלא ימצא מוהל רק מחלל שבת בפרהסיא לא אקבל הערבות לבטל מצות מילה עכ"ל ותמוה דלא ראה דברי רשכב"ה רע"א זצ"ל.
2
