מלמד להועיל חלק ב ע״טMelammed Lehoil Part II 79
א׳שאלה:
אם יש לסדר קידושין למומר לערלות, ואם מותר לקרותו לתורה.
אם יש לסדר קידושין למומר לערלות, ואם מותר לקרותו לתורה.
1
ב׳תשובה:
מפני המון טרדות אשר סבבוני אשיב בקוצר אמרים על שאלתו: הנה שפיר חזי דמומר לערלות כמומר לדבר אחד (ע' י"ד סי' ב') ובודאי מן הדין מותר לסדר לו קידושין דאף במומר לחלל שבתות בפרהסיא דהוי מומר לכל התורה כולה לא מצינו איסור לסדר לו קידושין, כי בנישואין הללו איני עושה איסור, ואדרבה מצוה עביד. וכן מה שפסק המג"א בסי' קכ"ח ס"ק נ"ד דמומר לערלות מותר לישא כפיו אף דהיד אהרן חולק עליו מ"מ בש"ע של בעל התניא פסק כמג"א, וכן משמע בדרך החיים, אך האלי' רבה מפקפק בדבר, ומ"מ לענין קריאה לתורה מן הדין אין איסור, אלא שלא יעלה לפרשה שכתוב בה מצות מילה. כל זה מן הדין, אמנם אם נראה שיש לגדור גדר מפני המתפרצים בודאי אין להניח לקרותו לתורה. אמנם לענין קידושין, אין לעשות דבר זה ביחוד בימינו למנוע ממנו סידור קידושין, דא"כ ישא אשה בציפילעהע בלא קידושין ומה לנו אם יוסיף חטא על פשעו אך אם יסכימו כמה וכמה רבנים שלא לסדר קידושין לערלים מפני שנראה להם שעל ידי זה יגדרו פרצה שלא יגדלו את בניהם ערלים, אם יראו שעל ידי זה הם מובדלים ומופרשים מכלל ישראל שפיר דמי, וצריך הסכמת כמה רבנים לזה דאל"כ יעשו אגודות אגודות דזה אוסר וזה מתיר ויהי' כחוכא ואטלולא, וע' תשובת מו"ר מהר"ם שיק אה"ע סי' כ'. והנה בשטאטוטען דעדת ישראל בבערלין ודעדת ישורון בפפד"מ ניתקן שכל איש ערל או מי שלא ימול את בנו נגד דת תוה"ק לא יוכל להיות חבר לקהל יראים. והרב דר' זיסקינד יצא לעורר על שטאטוט הזה שהוא שלא כדין, אך כבר הכה על קדקדו מחבר אחד (כמדומה שהוא ר' מנחם שווארצשילד זצ"ל) והראה שנכון שיגדרו גדר בזמננו נגד מפירי ברית קדש. והנה שטאטוט זה נעשה עפ"י גדולי הדור ה"ה ש"ר הירש זצ"ל ולחיים יבדל מו"ר מו"ה עזריאל הילדעסהיימער נר"ו, ונכון ללכת בעקבותיהם ולעשות תקנה בחבורה נגד מפירי ברית. וע' בשו"ת רשב"ן סי' ס"ז שהביא בשם הש"ר הירש שלא לקרוא לתורה אינו נימול וכן הביא שם בשם שו"ת שו"ם מה"ת ח"ג סי' ס"ד וע' מה שהביא שם בשם הדרשן מו"ה נח מאנהיימער.
מפני המון טרדות אשר סבבוני אשיב בקוצר אמרים על שאלתו: הנה שפיר חזי דמומר לערלות כמומר לדבר אחד (ע' י"ד סי' ב') ובודאי מן הדין מותר לסדר לו קידושין דאף במומר לחלל שבתות בפרהסיא דהוי מומר לכל התורה כולה לא מצינו איסור לסדר לו קידושין, כי בנישואין הללו איני עושה איסור, ואדרבה מצוה עביד. וכן מה שפסק המג"א בסי' קכ"ח ס"ק נ"ד דמומר לערלות מותר לישא כפיו אף דהיד אהרן חולק עליו מ"מ בש"ע של בעל התניא פסק כמג"א, וכן משמע בדרך החיים, אך האלי' רבה מפקפק בדבר, ומ"מ לענין קריאה לתורה מן הדין אין איסור, אלא שלא יעלה לפרשה שכתוב בה מצות מילה. כל זה מן הדין, אמנם אם נראה שיש לגדור גדר מפני המתפרצים בודאי אין להניח לקרותו לתורה. אמנם לענין קידושין, אין לעשות דבר זה ביחוד בימינו למנוע ממנו סידור קידושין, דא"כ ישא אשה בציפילעהע בלא קידושין ומה לנו אם יוסיף חטא על פשעו אך אם יסכימו כמה וכמה רבנים שלא לסדר קידושין לערלים מפני שנראה להם שעל ידי זה יגדרו פרצה שלא יגדלו את בניהם ערלים, אם יראו שעל ידי זה הם מובדלים ומופרשים מכלל ישראל שפיר דמי, וצריך הסכמת כמה רבנים לזה דאל"כ יעשו אגודות אגודות דזה אוסר וזה מתיר ויהי' כחוכא ואטלולא, וע' תשובת מו"ר מהר"ם שיק אה"ע סי' כ'. והנה בשטאטוטען דעדת ישראל בבערלין ודעדת ישורון בפפד"מ ניתקן שכל איש ערל או מי שלא ימול את בנו נגד דת תוה"ק לא יוכל להיות חבר לקהל יראים. והרב דר' זיסקינד יצא לעורר על שטאטוט הזה שהוא שלא כדין, אך כבר הכה על קדקדו מחבר אחד (כמדומה שהוא ר' מנחם שווארצשילד זצ"ל) והראה שנכון שיגדרו גדר בזמננו נגד מפירי ברית קדש. והנה שטאטוט זה נעשה עפ"י גדולי הדור ה"ה ש"ר הירש זצ"ל ולחיים יבדל מו"ר מו"ה עזריאל הילדעסהיימער נר"ו, ונכון ללכת בעקבותיהם ולעשות תקנה בחבורה נגד מפירי ברית. וע' בשו"ת רשב"ן סי' ס"ז שהביא בשם הש"ר הירש שלא לקרוא לתורה אינו נימול וכן הביא שם בשם שו"ת שו"ם מה"ת ח"ג סי' ס"ד וע' מה שהביא שם בשם הדרשן מו"ה נח מאנהיימער.
2
