מלמד להועיל חלק ג כ׳Melammed Lehoil Part III 20
א׳תשובה:
בענין אי באותן נישואין שנעשו ע"י ציפילעהע בלא קידושין כדמו"י האשה יכולה לצאת בלא גט, או אי צריכה גט כדמו"י כבר הלכו בו נמושות. מו"ר מהר"ם שיק בסי' כ"א העלה דמדינא יש להתיר בלא גט, אך כתב דלמעשה צ"ע, ואחריו נשא ונתן בדבר הרב מו"ה אברהם קארפעלעס בשו"ת אוהל אברהם סי' ק"ג וכתב שיש לחוש לאיסור חמור של א"א אף בנישואי ציפילעהע משום חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואפי' בנשואי נכרי בנימוסי שלהם ונתגיירו ונתיחדו בעדים יש לחוש לזה כדמשמע ברשב"ץ הובא בב"י אה"ע ס"ס כ"ז וש"מ סוף פ' הכותב וש"ג וב"ש ס"ס ס"ז וכן באנוסים ומומרים כמ"ש הב"ש וח"מ סי' כ"ו ס"ק ג' ומקנה שם בק"א (ומראה מקום שם על שו"ת ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ח וק"ט). והשיג שם על טעמי מהר"ם שיק שכ' שאין לחוש שבעל לשם קידושין. והרב ר' שלמה שיק בתשובות רשב"ן אה"ע סי' צ"ו כתב מאחר שהחוב עלינו לפרסם שאין במעשה הנישואין ע"פ ציפילעהע שום קדושה ע"פ דת תוה"ק וכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש יש לנו לומר שאפילו אם בועל לשם קידושין אין במעשה הזה שום קדושה, וזו מצד גדר וסייג. וע"כ פסק שאינה צריכה גט ולא חליצה, ולענ"ד קשה הדבר לומר דרבנן בזמנינו יעקרו הקידושין אפי' אם בעל לשם קידושין מצד גדר וסייג. ומה נענה לרבני צרפת אם יאמרו שרבנן יעקרו הקידושין של אנשים הפוחזים המרמין את נשותיהן ולוקחין ממונם ועוזבים אותם לאנחות. ועוד הא כמה פעמים אדם אינו לוקח רב לקידושין מחמת חסרון כיס ומסתפק עצמו בציפילעהע, ואמנם לא שביק היתרא ואכיל איסורא, אם יודע לו שיכול לבעול לשם קידושין בעדי יחוד, אזי עושה כן, ואם נחליט שבכל ציפילעהע א"צ גט, לפעמים נתיר א"א לעלמא ומה נעשה אם אח"כ יבוא הבעל ויעיד שבעל לשם קידושין ויביא עדי יחוד, ואיך נוכל לחקור בכל פעם מאיזו טעם הסתפק בציפילעהע, אשר על כן נ"ל להצריך גט מספק. ורק טוב שיפרסמו הדבר שרק מחמת ספק שמא בעל לשם קידושין הצריכו הגט.
בענין אי באותן נישואין שנעשו ע"י ציפילעהע בלא קידושין כדמו"י האשה יכולה לצאת בלא גט, או אי צריכה גט כדמו"י כבר הלכו בו נמושות. מו"ר מהר"ם שיק בסי' כ"א העלה דמדינא יש להתיר בלא גט, אך כתב דלמעשה צ"ע, ואחריו נשא ונתן בדבר הרב מו"ה אברהם קארפעלעס בשו"ת אוהל אברהם סי' ק"ג וכתב שיש לחוש לאיסור חמור של א"א אף בנישואי ציפילעהע משום חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואפי' בנשואי נכרי בנימוסי שלהם ונתגיירו ונתיחדו בעדים יש לחוש לזה כדמשמע ברשב"ץ הובא בב"י אה"ע ס"ס כ"ז וש"מ סוף פ' הכותב וש"ג וב"ש ס"ס ס"ז וכן באנוסים ומומרים כמ"ש הב"ש וח"מ סי' כ"ו ס"ק ג' ומקנה שם בק"א (ומראה מקום שם על שו"ת ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ח וק"ט). והשיג שם על טעמי מהר"ם שיק שכ' שאין לחוש שבעל לשם קידושין. והרב ר' שלמה שיק בתשובות רשב"ן אה"ע סי' צ"ו כתב מאחר שהחוב עלינו לפרסם שאין במעשה הנישואין ע"פ ציפילעהע שום קדושה ע"פ דת תוה"ק וכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש יש לנו לומר שאפילו אם בועל לשם קידושין אין במעשה הזה שום קדושה, וזו מצד גדר וסייג. וע"כ פסק שאינה צריכה גט ולא חליצה, ולענ"ד קשה הדבר לומר דרבנן בזמנינו יעקרו הקידושין אפי' אם בעל לשם קידושין מצד גדר וסייג. ומה נענה לרבני צרפת אם יאמרו שרבנן יעקרו הקידושין של אנשים הפוחזים המרמין את נשותיהן ולוקחין ממונם ועוזבים אותם לאנחות. ועוד הא כמה פעמים אדם אינו לוקח רב לקידושין מחמת חסרון כיס ומסתפק עצמו בציפילעהע, ואמנם לא שביק היתרא ואכיל איסורא, אם יודע לו שיכול לבעול לשם קידושין בעדי יחוד, אזי עושה כן, ואם נחליט שבכל ציפילעהע א"צ גט, לפעמים נתיר א"א לעלמא ומה נעשה אם אח"כ יבוא הבעל ויעיד שבעל לשם קידושין ויביא עדי יחוד, ואיך נוכל לחקור בכל פעם מאיזו טעם הסתפק בציפילעהע, אשר על כן נ"ל להצריך גט מספק. ורק טוב שיפרסמו הדבר שרק מחמת ספק שמא בעל לשם קידושין הצריכו הגט.
1
ב׳גם יש לחוש שהבעל יוציא לעז ויאמר שעשה פעם אחת מעשה קידושין, כגון שנתן לה מתנה בפני עדים ואמר דבר שחוששין לקידושין, והרי חזינן שגם לענין בפני נכתב ובפני נחתם חוששין ללעז, איברה היכא דא"א להשיג גט אפשר להתיישב בדבר להתיר בלא גט אם הוא באופן שאין לחוש שעשה בה מעשה קידושין. אח"כ ראיתי בקונטרס וכתורה יעשה שהכריע שלא לחוש לקידושין אך כתב שיש להעריך הענין בכל מאורע לפני גדולי הדור, עיי"ש דף ט"ו ע"א והלאה.
2