מלמד להועיל חלק ג ל׳Melammed Lehoil Part III 30
א׳שאלה:
כמה ספיקות בענין שמות גיטין ויבוארו מתוך התשובה. תשובה: הנה האיש אמר ששמו שניתן לו בשעת המילה הוא לֵיב (Leib) אך כעת, ואולי מימי הולדו, לא נקרא בשם לֵיב כי אם בשם לואי (Louis), כי נשאר יתום בהיותו א' וחצי שנה ולא עלה לתורה מעולם גם לא ידע אם היתה לו כתובה. והנה יען שכל הנקראים ליב יש להם שם הקדש יהודה חשבתי שבלתי ספק נקרא בשעת המילה יהודה המכונה ליב. אך אמרתי שגם השם לואי צריך לכתוב בגט, כיון שבפי כל אינו נקרא אלא בשם זה, וכמו שכתבו הח"ס ומו"ר מהר"ם שיק כמה פעמים, שגם שם הלעז שנקרא בו צריך לכתוב. על כן חשבתי מתחילה לכתוב: יהודה המכונה ליב דמתקרי לואי, כי דכוותי' מצאתי בטופס ישן של גט שסידר מו"ר ר' עזריאל הילדעסהיימער נ"י: אליעזר המכונה זוסמאן דמתקרי זוסא. אמנם אחרי רואי בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק מ"ב שהמגיני שלמה פסל גט שנכתב בו יצחק המכונה אייזק דמתקרי לובא עיי"ש טעמו והורה דיש לכתוב יצחק המכונה אייזק והמכונה לובא, אמרתי דגם כאן יותר טוב לכתוב יהודה המכונה ליב והמכונה לואי, ואף שיש לחלק קצת, מ"מ למעשה אין לחלק. אחרי שובי נחמתי כי שם יהודה נשתקע לגמרי, ובודאי מעולם לא נקרא בשם זה, כיון שלא עלה בשום פעם לתורה וגם לא חתם עצמו בשם יהודי זה, ואפשר שלא נקרא גם בשעת המילה בשם הקדש יהודה כי אם אריה, כי יש מיעוט שנקראין אריה המכונה ליב, ועל כן הוריתי למעשה שלא לכתוב שם יהודה כלל וכלל, כי אם ליב דמתקרי לואי. ולענין ששם ליב לא הוי נשתקע עיין בשו"ת מהר"ם שיק סי' ק"ט. ולענין כתיבת שם לואי כבר היטיב להורות ידידי מוהר"ר מרדכי האראוויטץ אב"ד דק"ק פפד"מ בספרו מטה לוי בתשובה סי' ט"ו. והנה אביו של המגרש היה שמו יעזאַיאַז (Jesajas) כדברי המגרש, ואמר שכן ראה כתוב על מצבת אביו בצד האחור. אשר על כן שלחתי שליח לבית הקברות לראות איך כתוב שם הקדש בצד הפנים של המצבה, ונמצא כתוב: ישעיהו גם היה שם חרוז יפה בראשי תיבות, ישעיהו ונראה מתוך החרוז שבר אוריין כתבו. אשר על כן הכרעתי שבלתי ספק אביו היה עולה לס"ת בשם ישעיהו כרוב ששמם כן במדינתנו (עיין בספר אהלי שם) וגם חתם את עצמו ישעיהו, אשר על כן הוריתי לכתוב שם אביו ישעיהו, ואף שמדברי הח"ס חלק אה"ע סי' כ"ה היה נראה דאם לא נודע קריאתו שצריך לכתוב ב' גיטין (וע' שו"ת מהר"ם שיק סי' ק"ו) מ"מ כיון דיש כמה פקפוקים בענין ב' גיטין, ובפרט שבזמן הזה נראה זאת בעיני עם הארץ כחוכא ואיטלולא, יש לצדד כמו שאפשר שלא לכתוב ב' גיטין. והנה בזמנינו רוב אנשים אין חותמין בשמם העברי, ורק בשעת עלייה לתורה נשמע שם הקדש, ואף שהאב מת זה יותר משלשים שנה, מ"מ גם בעת הזאת חתימת שם הקדש היה יקר וגם הקריאה היה ע"פ רוב בשם המשפחה, והיו קוראין אותו: הערר זיכעל. ועל כן עדה המצבה שנכתבה עפ"י מומחה ששמו היה ישעיהו וע' שו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' שי"א שהכשיר ג"כ ע"פ מציבה. ושם העריסה של האשה היה רעלא (Rehle) וצויתי לכתוב כן: רעלא עפ"י הב"ש שמות נשים, אך כיון שנקראת בפי כל אוירעליע (Aurelie) צויתי לכתוב ג"כ: דמתקריא אוירעליע. והנה לכאורה ישנם כאן בגט שלנו לענין כתיבת שמות הלעז אנפי דסתרי אהדדי שבמלת לֵיב כתבנו אות e או ö בי' ובמלת רעלא בע'. וגם בהברת האות e האחרון נמצא סתירה שבמלת רעלא כתיב א' בסוף, ובשם אוירעליע כתוב ע' בסוף. אמנם אחרי העיון נמצא שהכל כתוב כדרך שכותבין העולם, ששם לֵיב כותבין מקדמת דנא ליב והכל יודעין שנקרא Leb או Lצb וכן שם רעלא הוא שם עתיק והכל יודעין שנקרא Rehle. אמנם השמות אשר חדשים מקרוב באו ולא ידעום אבותינו צריך לכתוב עפ"י הכתיבה הנהוגה (בזמננו במחנה העברים, ומינה לא תזוע).
כמה ספיקות בענין שמות גיטין ויבוארו מתוך התשובה. תשובה: הנה האיש אמר ששמו שניתן לו בשעת המילה הוא לֵיב (Leib) אך כעת, ואולי מימי הולדו, לא נקרא בשם לֵיב כי אם בשם לואי (Louis), כי נשאר יתום בהיותו א' וחצי שנה ולא עלה לתורה מעולם גם לא ידע אם היתה לו כתובה. והנה יען שכל הנקראים ליב יש להם שם הקדש יהודה חשבתי שבלתי ספק נקרא בשעת המילה יהודה המכונה ליב. אך אמרתי שגם השם לואי צריך לכתוב בגט, כיון שבפי כל אינו נקרא אלא בשם זה, וכמו שכתבו הח"ס ומו"ר מהר"ם שיק כמה פעמים, שגם שם הלעז שנקרא בו צריך לכתוב. על כן חשבתי מתחילה לכתוב: יהודה המכונה ליב דמתקרי לואי, כי דכוותי' מצאתי בטופס ישן של גט שסידר מו"ר ר' עזריאל הילדעסהיימער נ"י: אליעזר המכונה זוסמאן דמתקרי זוסא. אמנם אחרי רואי בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק מ"ב שהמגיני שלמה פסל גט שנכתב בו יצחק המכונה אייזק דמתקרי לובא עיי"ש טעמו והורה דיש לכתוב יצחק המכונה אייזק והמכונה לובא, אמרתי דגם כאן יותר טוב לכתוב יהודה המכונה ליב והמכונה לואי, ואף שיש לחלק קצת, מ"מ למעשה אין לחלק. אחרי שובי נחמתי כי שם יהודה נשתקע לגמרי, ובודאי מעולם לא נקרא בשם זה, כיון שלא עלה בשום פעם לתורה וגם לא חתם עצמו בשם יהודי זה, ואפשר שלא נקרא גם בשעת המילה בשם הקדש יהודה כי אם אריה, כי יש מיעוט שנקראין אריה המכונה ליב, ועל כן הוריתי למעשה שלא לכתוב שם יהודה כלל וכלל, כי אם ליב דמתקרי לואי. ולענין ששם ליב לא הוי נשתקע עיין בשו"ת מהר"ם שיק סי' ק"ט. ולענין כתיבת שם לואי כבר היטיב להורות ידידי מוהר"ר מרדכי האראוויטץ אב"ד דק"ק פפד"מ בספרו מטה לוי בתשובה סי' ט"ו. והנה אביו של המגרש היה שמו יעזאַיאַז (Jesajas) כדברי המגרש, ואמר שכן ראה כתוב על מצבת אביו בצד האחור. אשר על כן שלחתי שליח לבית הקברות לראות איך כתוב שם הקדש בצד הפנים של המצבה, ונמצא כתוב: ישעיהו גם היה שם חרוז יפה בראשי תיבות, ישעיהו ונראה מתוך החרוז שבר אוריין כתבו. אשר על כן הכרעתי שבלתי ספק אביו היה עולה לס"ת בשם ישעיהו כרוב ששמם כן במדינתנו (עיין בספר אהלי שם) וגם חתם את עצמו ישעיהו, אשר על כן הוריתי לכתוב שם אביו ישעיהו, ואף שמדברי הח"ס חלק אה"ע סי' כ"ה היה נראה דאם לא נודע קריאתו שצריך לכתוב ב' גיטין (וע' שו"ת מהר"ם שיק סי' ק"ו) מ"מ כיון דיש כמה פקפוקים בענין ב' גיטין, ובפרט שבזמן הזה נראה זאת בעיני עם הארץ כחוכא ואיטלולא, יש לצדד כמו שאפשר שלא לכתוב ב' גיטין. והנה בזמנינו רוב אנשים אין חותמין בשמם העברי, ורק בשעת עלייה לתורה נשמע שם הקדש, ואף שהאב מת זה יותר משלשים שנה, מ"מ גם בעת הזאת חתימת שם הקדש היה יקר וגם הקריאה היה ע"פ רוב בשם המשפחה, והיו קוראין אותו: הערר זיכעל. ועל כן עדה המצבה שנכתבה עפ"י מומחה ששמו היה ישעיהו וע' שו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' שי"א שהכשיר ג"כ ע"פ מציבה. ושם העריסה של האשה היה רעלא (Rehle) וצויתי לכתוב כן: רעלא עפ"י הב"ש שמות נשים, אך כיון שנקראת בפי כל אוירעליע (Aurelie) צויתי לכתוב ג"כ: דמתקריא אוירעליע. והנה לכאורה ישנם כאן בגט שלנו לענין כתיבת שמות הלעז אנפי דסתרי אהדדי שבמלת לֵיב כתבנו אות e או ö בי' ובמלת רעלא בע'. וגם בהברת האות e האחרון נמצא סתירה שבמלת רעלא כתיב א' בסוף, ובשם אוירעליע כתוב ע' בסוף. אמנם אחרי העיון נמצא שהכל כתוב כדרך שכותבין העולם, ששם לֵיב כותבין מקדמת דנא ליב והכל יודעין שנקרא Leb או Lצb וכן שם רעלא הוא שם עתיק והכל יודעין שנקרא Rehle. אמנם השמות אשר חדשים מקרוב באו ולא ידעום אבותינו צריך לכתוב עפ"י הכתיבה הנהוגה (בזמננו במחנה העברים, ומינה לא תזוע).
1