משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת כ״בMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 22
א׳ועל פי זה יש ליישב גם כן לשון תנחומא הנ"ל וידוקדק לשון להפטר ונפטרין גם כן דמשמע שהוא כבר שם ורוצה לצאת וליפטר, והיינו דגם אז נהגו לאכול רק מעט ונפטרין ויוצאין לבית לגמור עיקר הסעודה, והנה בזה כשכבר יושב בסוכה הגם שישיבת שניהם שוה אצלו מכל מקום כשכבר יושב, לצאת באמצע הסעודה לגמור במקום אחר הוא טורח לאדם דעל כן כשירד מפני הגשמים אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו כמו שאמרו בסוכה (כ"ט.), ואף לפי המנהג עכשיו שהוא אכילת פת בכסנין שלפני הסעודה מכל מקום הדרך לסמוך הסעודה מיד ועל הסתם נוח היה לו יותר לישב שם גם בכל הסעודה, ומכל מקום גם בכהאי גוונא התירו חכמים ליפטר ולצאת אם רוצה לצאת כשהוא כבר שם אף דהשתא ערב ונוח לו הסוכה יותר, ובזה לא שייך חשש מזלזל ועושה חול או נראה כמוסיף כיון שהוא ניכר וגלוי דהשתא נוח לו יותר וכנ"ל דגם בארץ ישראל בכהאי גוונא שרי, ואם כן בחוץ לארץ היו יכולים לקבוע חיוב בכהאי גוונא מיהת דהיכי דסוכתו עריבה אז אין ראוי לצאת דלא שייך לחוש לשום דבר ולא דמי ללולב כיון דעריבה:
1
ב׳ועל זה אמרו דמה שהתירו גם בזה מכלל המצוה שלא יהיה חיוב הוא כדי וכו', והיינו מי שסוכתו עריבה עליו או גם כל אחד כיון דמיתב יתבינן בלילה וגם ביום כל שלא ירדו גשמים אין מורידין הכלים עד אחר המנחה דשמיני עצרת ממילא שוב ביום דשמיני עצרת בשעת סעודה ודאי נוח לו יותר לסעוד בסוכה שלא יצטרך לטרוח בהורדת כלים לפני הסעודה ואכילה, ואי היה בכהאי גוונא חיובא עליו אם כן סעודת היום מצוה חיובית ואין לעשות טצדקי לפטור ממנה ולא יתפלל בלב שלם אגשמים ואף שרוצה בגשמים ולא יחוש לטורח שיגרום לו רצון, דזה אינו מצד עצמו לחשוב מפני כן לעריבות יותר דהוא רק מפני תקנת חכמים לשאול גשמים לא יחוש לרצון עצמו, אבל משום חיוב סוכה לא ירצו לגרום לביטול מצוה חיובית ועל כן נפטרין וכו' להראות דגם סעודה זו אינה חיובית כלל וברצונו תליא, וכיון דיוצאין גם שלא לצורך וחכמים התירו כי לא הטילו הדבר לחיוב שפיר לא יחושו להתפלל בלב שלם, ולפי זה אצטמידו דברי הגהות מנהגים דמהתנחומא ראיה גמורה לאותו מנהג, וגם הוא כפי הנראה דייק לשון להפטר ונפטרין והבין כמו שכתבתי דהוא ממש כאותו מנהג ורק ביום אוכלין חצי סעודה ונפטרין ובלילה אוכלין וזה ודאי מטעמיה דתנחומא:
2