משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת כ״דMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 24
א׳ונראה גם כשנחליט דסתימות הלשון מיתב יתבינן היינו בכל סעודות כמו שכתבו מגן אברהם וב"ח בפשיטות ושאר פוסקים וכן ב"ח בשם מרדכי לענין סעודה שלישית והוא גם כן בתשב"ץ (סימן קמ"ז) וזה גם כן פשיטותיה דטור לענין לילה, אבל תימא מה שכתב מגן אברהם עצמו ממרדכי דאין ישינים ואי דייקינן מיתבינן סתמא הרי לא אמרו באכילה דוקא והוא ככל ישיבת סוכה דחג וגם שינה בכלל, ואפילו נדחוק דיתבינן משמע ישיבה ואין דרך שינה בישיבה רק בשכיבה ועל כן אינו בכלל, מלבד דישיבה דסוכה עכבה הוא וכמו שכתב הרא"ש (פרק ד' סימן ג') בלאו הכי קשה ממה שכתב ממהרי"ל דגם ביום ממהרין לצאת, ועיין שם במהרי"ל הטעם כיון דגם טיול וסיפור שמועות בעיא סוכה נראה כמוסיף כבשינה עיין שם:
1
ב׳[ועיין שם במגן אברהם בישוב דברי תנחומא כתב כמו שכתבתי לעיל ורומז למהרי"ל דמייתי לעיל, ותמוה דהא מהרי"ל כתב טעם אחר וגם לפי דעתו איסורא נמי איכא כבשינה שכתב דאסור והרי תנחומא כתב רק דהתירו ושואל טעם למה התירו ואם כן אכתי תקשה מזה למהרי"ל] וכיון דבעי סוכה אמאי אינו מכלל יתבינן, ודחוק לומר דסבירא ליה דמה שאמרו ברוכי לא מברכינן דקאי אדלעיל משמע דהך יתבינן היינו ישיבה דבעי ברכה, דזה אינו דמהיכי תיתי לומר כן להוציא לשון יתבינן מפשטא דמשמע כל ישיבות דסוכה דברוכי לא מברכינן הוא מילתא באפי נפשיה בדין הברכה בזמנה דלא מברכין:
2
ג׳ואולי סבירא ליה בזמן התלמוד אין הכי נמי דהיו מברכין על כל ישיבה חיובית ושפיר יתבינן כל ישיבות רק האידנא הוא דנהוג כרבינו תם לברך רק אאכילה כמו שכתב (בסוף סימן תרל"ט) ועל כן האידנא אין לישב רק בשעת אכילה, וגם זה ליתא דרבינו תם לא חידש הלכה או מנהג נגד הגמרא רק דסבירא ליה דינא הכי וגם בימיהם עבדי כן וכוותיה קיימא לן:
3