משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת פ״דMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 84
א׳ובאליה רבה (סימן תרס"ח ס"ק ב') כתב מספר אמרכל טעמייהו של אותן שאין יושבין בלילה כדי לקיים גם הירושלמי דמשמע שאין לישב בשמיני וסיים דעליהם נאמר (קהלת ב', י"ד) והכסיל בחושך הולך דירושלמי לא פליג אש"ס דילן דירושלמי מיירי לבני ארץ ישראל וכו' עד כאן, ומה שכתב לשון כסיל וכו' וזה אמרו בעירובין (ו' סוף ע"ב) על העושה כחומרי דמר ודמר בפלוגתא כשסתרי עיין שם, נראה דהבין דסבירא ליה דירושלמי פליג אתלמודין וסבירא ליה דלא יתבינן כלל בשמיני וכמבואר גם כן מהלשון שכתב סתם שלא לישב בשמיני וכן מה שכתב אחר כך דלא פליג מבואר דהם סבירא ליה דפליגי והיינו דאין לחלק בין לילה ליום כלל רק דהם עשו פשרה בזה ורצו לצאת ידי הכל ועשו בלילה כירושלמי וביום כבבלי וזהו תרתי דסתרי וכסיל:
1
ב׳ובאמת גרע טפי דשם הוא יוצא חומרי שניהם ומחמיר לכל צד ועביד כתרווייהו אבל הכא אדרבא בזה מגרע גרע דלא עביד כחד מינייהו ואין יוצא ידי שום אחד מהם ואי בחד צד הוא חומרי שניהם בחד צד הוא קולי שניהם דחשבינן ליה שם רשע דמה שאין יושבין בלילה הוא קולא לגבי מצות סוכה לתלמודין ומה שיושבין ביום הוא קולא להירושלמי לענין חשש נראה כמוסיף:
2
ג׳ואולי סבירא ליה בהפסק הלילה לא חיישינן למוסיף וכמו שכתבתי לעיל או דסבירא ליה דהירושלמי לא חש לנראה כמוסיף כלל אלא בלילה מפני הקידוש והא דקרי ליה כסיל על הישיבה ביום להחמיר כתלמודין אף דלירושלמי אין איסור, אך הרי מכל מקום בלילה עבדי שלא כדין לתלמודין דלפי דעתם הוא חיוב גם בלילה ואמאי קרי כסיל לבד אם באו להקל נגד תלמודין שהוא עיקר ואף דרוצין לצאת ידי חומרת ירושלמי אין לעשות מה שאין רשאי לתלמודין, ובאמת אי באו למצוא מאן דאמר דלא יתבינן הרי יש גם בתלמודין מאן דאמר כן ללישנא בתרא דבגמרא:
3
ד׳ואולי סבירא ליה בתלמודין הוי אפשר לומר דקאמר רק דאין צריך לישב אבל מירושלמי משמע איסור, אבל זה אינו דכיון דאין צריך ממילא נשמע איסור גם לתלמודין כמו בארץ ישראל דאף מי שאין לו מקום צריך לפחות בה ארבעה, אי משום דבתלמודין אדחי דמסיק דהלכתא יתבינן זה מועיל לדחות גם הירושלמי דכללא בידינו לפסוק הלכה כבבלי נגד ירושלמי בכל מקום ולא חיישינן כלל לירושלמי נגדו היכי דפליגי ולא היה צריך לזה לומר דלא פליג:
4
ה׳וגם בעל אמרכל ודאי לא ידע מי בעל דברים דלא היה כותב לשון כזה על גדולי ראשונים בזמן רש"י, ופשוט דהם סבירא להו כמו שכתבתי מתוך דברי רש"י הנ"ל דגם לתלמודין ליכא חיוב ומצוה מיהת בלילה, והם רוצים לומר דעל ידי היכר גם כן לא אמרו אלא בשאין לו מקום וכמו בארץ ישראל דאפשר לפחות לא סגי בהך היכר הנ"ל בחוץ לארץ כשיש לו מקום דיכול שלא לישב כלל דהא לאו חיוב הוא, ורש"י פליג בזה וסבירא ליה דבחוץ לארץ כיון דיש בישיבה גם בלילה משום סרך מצוה יכולין לישב על ידי היכר, ועל זה נסתייעו מן הירושלמי דשם איתא גם כן הא דר' חייא בר אשי ור' יהושע בן לוי ושם אמר ר' יהושע בן לוי לקדש בבית ואין לנו לומר דפליגי בבלי וירושלמי אליבא דר' יהושע בן לוי רק דבבלי קאי אאין לו מקום כדאיתא שם להדיא וירושלמי לא מיירי מאין לו מקום וקאי ביש לו מקום רק שסוכתו עריבה וכמו שאמרו בהדיא אחר כך מי וכו' הרי דביש לו מקום קאמר ומוקי זה שם כר' יהושע בן לוי עיין שם וביש לו מקום לא מהני היכר:
5