מדבר קדמות, מערכת וMidbar Kedemot, Letter Vav

א׳א. ויו בראש התיבה מולדת התיבה שני פעמים הרב ווי העמודים וסמוכות שלו מרז"ל שדרשו ע"פ ויתן לך יתן ויחזור ויתן:

ב׳ב. ויו אות חיים רומז לתפארת וזה שאלה רחב ונתתם לי אות אמת סימנא דחיי בעאת מינייהו ועל אות זה לטובה נאמר וישם ה' לקין אות. ובתשובתו נתכפר לו נע ונשאר נד ונכנס הוי"ו ונעשה נוד וזהו וישב בארץ נוד ויתרו היה הטוב מקין שנפרד מהרע וכן כתיב וחבר הקני נפר"ד מקין ועל כן כשנתגייר שנגמר להתקן ליקח הטוב מקין הוסיפו לו וי"ו כי היה נקרא יתר וקראוהו יתרו. ויעקב אבינו ע"ה כתיב ביה תתן אמת ליעקב אמת בחינת וי"ו ולכן יעקב אבינו לא מת:
כל זה הקדמות זהר הקדוש והתקונים ורבינו האר"י זצ"ל ונכתבו בליקוטי והארכתי בהם למקומותם במושבותם:

ג׳ג. ותיקין פירשו בירושלמי והביאו רבינו שמשון פ"ו דמסכת דמאי ותיקין אנשים כשרים מחמירים על עצמם ע"ש.

ד׳ד. ויהי נועם אין במזמור זה אות ז' שכל האומרו אין צריך לכלי זיין מהר"ר דוד אבודרהם ז"ל משם מדרש ומ"כ שטוב לומר ז' פעמים בכל יום ויהי נועם אחר תפלת שחרית ולכוין ישאונך פן תגוף באבן רגליך על שחל ופתן להנצל מקלי' יפת בר עשו הרמוז בר"ת. ויש שאומרים אותו ישר והפוך:

ה׳ה. ווי לן דמייתנן ווי לן דמייתנן הכפל דמי שלא תקן תיקון הצריך לנפשו צריך לבא בגלגול פעם אחרת והיינו דאמר להו שיענו אחריו הי תורה והי מצות דמגנו עלן דבחסרון שהי"ל להוציא לאור התורה הנוגעת לנשמתו מן הקלי' כי הוא חלקו שקבל מסיני ובחסרון מצות צריכים לבא בגלגול:

ו׳ו. ותרנות היא מילתא מציעתא בין הכיליות והפיזור והוא מדת נדיבות מסטרא דקדושה ולכן כשם שעניני הקדושה קשה לקנותם ונוח לאבדם וצריך כשרון מעשים ועזר משדי כן הנדיבות לפעמים גם מי שהוא נדיב ישוב לאדמתו מתוך חומר"ו אשר בעפר יסודו והקשה את ערפו ואמץ לבבו. ושמעתי מגדול אחד שהיה אומר שזה כונת הכתוב ורוח נדיבה תסמכני שתמיד יהיה לו רוח נדיבה ולא תזוז ממנו כלל:

ז׳ז. ויהי מסיק פ"ק דמגילה דכי כתיב ויהי בימי הוא לשון צער אך ויהי לחוד איכא הכי ואיכא הכי אך אמרו בזהר הקדוש ויהי טפסרי דצערא אית ביה ועיין במדרש רות רבתי ואסתר רבתי.

ח׳ח. והיה לשון שמחה כך אמרו בגמרא ובמדרשים והטעם פשוט כי וה הוא שמחה וכדאמרינן בין ווי לוה ניצול ריב"ז ועד"ה אפשר לרמוז כי כל כונתינו בתורה ובמצות הוא ליחד ה' בו' ולהמשיך מוחין מאו"א שהם יה ובזה רמזתי אני בעניי סמיכות פרשיות ואתחנן עקב אשר אנכי מצוך היום לעשותם והיה עקב הכונה אשר אימא אנכי מ' מצוך לשון צוותא שתחברו מ' עם היום שהוא ז"א לעשותם לתקנם והיה ותכונו ליחד זו"ן ו"ה ולהמשיך מוחין מאו"א י"ה וזהו והיה וזה תהיה כונתכם בכל המצות וא"ש לפי הפשט החקים והמשפטים אשר אנכי מצוך היום והיה והשתא כשיש יחוד מ' נקראת שמחה וזה רמז אין והיה אלא לשון שמחה כשיהיה יחוד זו"ן ומוחי או"א הרמוז בתיבת והיה הוא לשון גי' שכינה שמחה אז נקראת שמחה וא"ש ההי"ב:

ט׳ט. והיה אין והיה אלא מיד כן שנינו בספרי פרשת והיה כי תבא ע"ש:

י׳יוד. ודוי עיקר הוידוי הוא עזיבת החטא ויעיד יוצר הכל שלא ישוב עוד לכסלה כמ"ש הרמב"ם ה' תשובה וזה פירשו הראשונים על חטא שחטאנו לפניך בודוי פה כלומר שהוידוי היה מן השפה ולחוץ ולא גמרנו לשוב וחזרנו לסורנו ועל זה אנו מתודים על הודוי כי ודוי כזה עוד יוסיף המקטרג לקטרג על הודוי עצמו וכמ"ש בזהר הקדוש:

י״איא. ודוי חסיד אחד אמר להרמב"ם שלא היה רוצה להתודות ביה"כ כסדר הוידוי המסודר שהוא יודע שלא חטא באלה ואין לדבר שקר לפני המלך והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת ה' יתעלה וכמה צריך לעבוד האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראוי והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוודוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נדון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד הע"ה נכתב עליו עון אשת איש והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין רודף מדין מחתרת וכל כיוצא בזה לפי מה שהוא האדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עד כאן אמרי קדוש זה מצאתי בכתיבת יד מכהר"ר חיים סאראגוסי ז"ל מבני בניו של הגאון הקדוש מהר"ר יוסף סאראגוסי זצ"ל בעל הנס וכמהר"ח הנז' שמע מהרב הגדול מהר"ר אברהם סכנדרי זלל"ה ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם זצ"ל:
ודבריו חיים וקיימים ובזה יובנו כמה ענינים קשים שמצינו במאמרי רז"ל ובדברי רבינו האר"י זצ"ל ודרך כלל למדונו רז"ל ואמרו שהקב"ה מדקדק עם חסידי' כחוט השערה וכמה כלול במלות קצרות אלו. והטעם הוא פשוט שלתוקף זהר בהירות עליונות נשמתם אפי' פגם כל שהוא עושה רושם וטעון ליבון:
אכן בענין הודוי רבינו האר"י זצ"ל כתב שהוא מתודה עליו ועל כל בני ביתו ועל כל שהוא משרשי נר"ן שלו ועוד כי כל ישראל ערבים והוא נענש על מה שחטא חבירו בסוד כל ישראל ערבים זה לזה כי כל ישראל הם גוף אחד ולכן הוידוי לשון רבים:

י״ביב. וי"ו להוסיף או לחלק איכא פלוגתא בין ר' יאשיה ורבי יונתן כנודע וכתב הריטב"א הובא במקובצת למציעא דף צ"ד בשם גדולים דפלוגתייהו בלאוין אבל בעשין לכ"ע להוסיף ועפ"ז פירשו הרב אש דת והבאים אחריו כמה כתובים וענינים. והרב מהר"ר איסרלן בפסקים וכתבים סימן ע"ג כתב דכשכללם אח"כ הוי להוסיף ועוד חילק דבצואות ושטרות לא אמרינין וי"ו לחלק. ומהרשד"ם בתשו' א"ה סי' מ"ח דמחלוקתם הוא בדברי הכתוב אך בלשון בני אדם הוא להוסיף. אכן האחרונים חלקו עליו והביאו ראיות. וכל חילוקים אלו יועילו לדרוש כידוע:

י״גיג. וידוי המתודה חטאתו וחטאת כל ישראל גורם לטהר המדות העליונות ולנקותם מאותו הפגם ויורד שפע מלמעלה ומעבירו ומטהרו והיינו נושא עון ועובר על פשע והוא מימי הטהרה לרחוץ חלאת הפגם. ואומרו ואתה צדיק על כל הבא עלי הרי קבל יסורין ושעבד עצמו אל הב"ד עליון וגוזר יסורין לכפרה והסט"א שמחים בכח הדין הנשפע עליהם ליסרו. וזהו הבא ליטהר בודוי ותשובה מסייעין אותו ביסורין לכפרה ומקרבין אותו. מז"ה חס"ל עין יעקב נהר ל"ז:

י״דיד. וידוי דע כי החטא נמשל לחבל של שני חוטין והעון לחבל של ח' חוטין והפשע נמשל לחבל של עשרים חוטין בסוד בושה חרפה כלימה ר"ת בח"כ ודע כי הכפרה לחטא מחילה לעונות סליחה לפשעים וסדר הודוי כך מתבייש אני מחטאי ונחפר מעונותי ומוכלם מפשעי אנא ה' כפר נא וכו'. ודע כי שגגה ג' פעמים בעבירה אחת נעשה עון וצריכה מחילה. ורבני אשכנז כתבו כי' שוגג שני פעמים, הוא זדון וסמוכות שלהם ממ"ש פ"ב דביצה אההוא סמיא דשגג ב' פעמים ולא עירב וא"ל שמואל פושע את. ואם עשאה עשרה פעמים נעשה פשע וצריכה סליחה. ומי שעבר במזיד ג"פ נעשה פשע וצריך סליחה. מז"ה שם נהר ל"ח:

ט״וטו. ודוי המתודה ומתחרט ובוכה ושב אל ה' בכל לבו ומגביר התשובה על כל אותם הענפים הרי העונות נעשות לו כזכיות מפני שבהיותו מגביר אור התשובה על אותו מקום הפגום מאירו ומזכך אותו ואינו משבית אותו וכובשו כמו הצדיק אלא מתקנו ומאירו מהתשובה ולזה זדונות נעשות לו כזכיות שממש יזכך אור נקודת התשובה באותם המאורות השמאלים שחטא בהם. מז"ה חס"ל שם נהר ט"ל והלשון הועתק מס' כ"י מוגה. ובזה יומתק מה שפירשתי בעניותי פ' אהבת צדק ותשנא רשע ע"כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך מר ואהלות קציעות כל בגדותיך הכונה אהבת צדק תשו' כמשז"ל נוראות בצדק אהבת מאהבה ותשנא רשע כמ"ש הרמב"ם הטעם. ופירש על כן וכו' מחבריך צ"ג ונ"ט מר ואהלות קציעות נעשו זכיות כל בגדותיך וע"פ האמור יומתק דהצדיק אינו אלא כובשו ומשביתו אך אתה מאירו ומזככו ונעשה מר ואהלות קציעות שימשך אור התשובה בצד שמאל שחטא כל בגדותיך ודו"ק היטב כי קצרתי:

ט״זטז. ודוי וחרטה, יש קושיא עצומה איך הרשע שהלך כל ימיו אחרי שרירות לבו ולבסוף נתחרט ואמר ודוי חטאתי וכו' איך נמחלים לו כל עונותיו בדיבור חטאתי וכו' יש לומר כי כל שעה שהישראלי חוטא ועובר על מאמר יוצרו הקב"ה מתמלא כעס וחימה. והפ' שמח והכל לפי שיעור החטא ומדריגת החוטא וכשהישראלי מתחרט על מעשיו ואומר חטאתי פ' מצטער לרוב. והקב"ה שמח שמחה גדולה. והדאגה שמקבל פ' בחרטה הוא כפלי כפלים מהשמחה ששמח בשעת העבירה. והשמחה ששמח הקב"ה בעת החרטה היא כפלי כפלים מהכעס שכעס הקב"ה בשעת החטא. בעבור שנחשב לפני המקום בשעת החטא כאלו השוה לפ' למקום ח"ו ובשעת החרטה כאלו הפילו עד תהום רבה וזה כאשר תהיה החרטה בלב שלם. מז"ה חס"ל שם נהר מ'.
ובמערכת תיו אות כ"א כתבתי דברי המפרשים בחקירה זו בסגנון אחר ע"ש ודו"ק:

י״זטו"ב. ודוי אפשר לרמוז דע"י הוודוי בלב שלם תיבת ו"י שנאמר עליו כשחוטא ממשיך הארה מקודשא בריך הוא ושכינתיה שלם ד"ו כי דל"ת היא רומזת לשכינה כנודע ואות וי"ו רומז לקב"ה כי וי"ו רומז לתפארת והיא אות החיים כנודע ונכנסו אותיות דו בין הוי שהיה כשחטא ונעשה ודוי.
עוד אפשר לרמוז שעיקר הודוי שיכנע לפני ה' ויבוש ויכלם מאד על חטאו. כי החוטא לשר וכ"ש המלך האדיר ממ"ה הקב"ה. הדין הוא שימות וברוב רחמיו מרחם עליו ומעביר אשמתו ומקבלו בתשובה כי חנון ורחום הוא ורב חסד. לכן תיבת ודוי גימטריא השם המיוחד הוי"ה ברוך הוא שמספרו כ"ו כמספר ודוי שם רמז שיהי' נגד עיניו למי חטא. וגם שה' ברחמיו מרחם עליו בשם ה' שהוא מדת רחמים ככל צדקותיו:

י״חח"י. ודוי עיקר הודוי לצייר שחטא בהחלט ושלא לבקש שום מין התנצלות וזה הפרש בין שאול הע"ה לדוד הע"ה. דשאול כשאמר חטאתי לא החליט ואמר כי יראתי את העם וכו'. אבל דוד הע"ה תכף אמר חטאתי בהחלט וכה ענהו גם ה' העביר חטאתך וכו' הרב בינה לעתים דרוש מ"ז:

י״טיט. ודוי כתבו הראשונים דטעם הוידוי דקי"ל מודה בקנס פטור כי הקב"ה כובש עדותו כ"י ואינו מעיד והו"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור. ובזה פירש הגאון מהר"ר אברהם ברודא ז"ל דרכים נחמדים ונכתבו בהקדמת יפה ענף. ועמ"ש אני השפל בספר הקטן דברים אחדים דף ל"א בס"ד. ובקונטרס חדרי בטן פ' תבא כתבנו עוד רמזים בודוי בעניותנו ע"ש: