מדבר קדמות, מערכת פMidbar Kedemot, Letter Peh
א׳א. פשט התורה הוא כמו גוף המלביש לנפש וכמו שפירש רבינו האר"י זצ"ל דזהו שאמרו הן הן גופי תורה ואמרו גופי הלכות דהוו כמו הגוף והסוד כמו הנפש. ואפשר כי התורה נמשלה למים ויין המים רמז לפשט והיין רמז לסוד. וז"ש נכנס יין יצא סוד ויין גימט' סוד. ומי שאומר כי אין בתורה כי אם פשט לייט עלייהו בזהר הקדוש. וזה רמז טפש כחלב לבם טפש אותיות פשט כי האומר דהתורה היא פשט דוקא טפש כחלב לבם. ומי שאינו מאמין בסוד אלא פשט רמז דרש הוא ר"ת פרד ועליו נאמר כסוס כפר"ד אין הבין כי התורה היא פרד"ס והוא חיסר סמך ונשאר פרד ודו"ק:
1
ב׳ב. פרעה שרש נחש קין וכן פרעה גימט' נח"ש עם ג' כנגד תיבות פרעה מלך מצרים והיה רוצה להרוג למשה שהוא הבל והכהו עשר מכות ולקח כל ממונו כנגד הצאן שלקח כדכתיב ונמצא ישלם שבעתים וכו' ענין ארוך והקדמה מחודשת בספר הרב שפתי כהן על התורה:
ובהכי ניחא לי מש"ה בירמיה פרעה חפרע. דחפרע לא נודע מהו ועיין במפרשים והשתא ניחא טובא כי חפרע גימט' נחש ובספרי הקטן כסא דוד הארכתי בעניותי בזה בס"ד. ובכלל רעות פרעה שציוה שלא יתנו להם תבן וכשילכו לקושש קש יכום וז"ש תבן אין ניתן והנה עבדיך מוכים. ה"ה מהרי"ד בצמח דוד דף קל"ו ע"ד:
ובהכי ניחא לי מש"ה בירמיה פרעה חפרע. דחפרע לא נודע מהו ועיין במפרשים והשתא ניחא טובא כי חפרע גימט' נחש ובספרי הקטן כסא דוד הארכתי בעניותי בזה בס"ד. ובכלל רעות פרעה שציוה שלא יתנו להם תבן וכשילכו לקושש קש יכום וז"ש תבן אין ניתן והנה עבדיך מוכים. ה"ה מהרי"ד בצמח דוד דף קל"ו ע"ד:
2
ג׳ג. פגם מדור הפלגה ואילך אין מעשה האומות פוגמים למעלה בספירות ח"ו אלא בשר שלהם. מז"ה חסד לאברהם דף ג' ע"א. והדברים נכוחים ע"פ מ"ש מז"ה עצמו בפירוש המשנה והבאתיו אני בעניי בכמה מקומות דבדור הפלגה נפרדו הנשמות. ונשמות ישראל ושרשם נתונים באוצר בפני עצמו. הנה כי כן דוקא נשמות הישראל הקדושות כשיחטאו ח"ו מגיע הפגם למעלה כ"י אבל מעשה האומות אינו אלא בש"ר להם. וזה פשט הפ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם מכונה בהנחל עליון גוים הם שרי א"ה שהנחילם ע' אומות וע' חלקי הארץ ואז בירר נשמות הקדושה ונתונים באוצר בפ"ע והוא בעצם אומרו בהפרידו בני אדם יצב וכו' כי חלק ה' עמו והם דוקא ח"ו פוגמים למעלה ובדרושים הארכתי בעניותי וביארת"י הקדש עפ"י הקדמה זו בס"ד:
3
ד׳ד. פלפול אם יש לו כח לפלפל לכוון את ההלכה ואינו עושה הוא מחזיק הקלי' ומעמידן והוא איסור גמור. מז"ה חסד לאברהם עין הקורא נהר כ"ח דף י"ז ע"ב וע"ג ע"ש באורך וברוחב ויאירו עיניך ועמ"ש במערכ' חי"ת אות ב' ע"ש ודו"ק היטב:
4
ה׳ה. פריה ורביה כל המבטל פריה ורביה או גורם לבטל פריה ורביה או גורם ניאוף סופו לקבל ענשו מקליפת זבו"ב שהוא שר של ריחיים ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנקראת טוב ותורה ממש טוב והמקור השם טוב. ס' קרנים דף ט"ז מס' דן ידין דפוס אמשטרדם:
ופירוש הפשוט הוא כי זבו"ב גימט' טו"ב שמעניש לאשר פגם ביסוד הנקרא טוב ומתבטלת קליפה זו בתורה הנקראת טוב ויעקב אע"ה ששמר היסוד הנק' טוב וקבל התורה הנקראת טוב ביטלה כי הוא תקן ג"ע של אדה"ר ועסק בתורה כדכתיב יושב אהלים ונטמן אצל שם ועבר במדרשם וכן בבית לבן ובמצרים כמבואר במדרשי רז"ל. והק' מהר"ר שמשון מאסטרפולי זלה"ה בפירושו דן ידין העמיק הרחיב בזה ע"ש באורך:
וראיתי לרבינו אפרים בפירושו על התורה כ"י שכתב על פ' זאת זכרון בספר ושים באזני ר"ת זבוב והוא מלך עמלק עכ"ל ואפשר דעמלק יונק מקליפה זו. ובהכי ניחא שרפו ידיהם מהתורה ובא עמלק שאלמלא עסקו בתורה היו מבטלים קליפה זו דביטולה ע"י התורה ועמ"ש מהר"ש שם בפירושו. ואפשר לרמוז בפ' ואברהם זקן בא בימים ר"ת זבוב דע"י שעסק בתורה כמ"ש בפ"ג דיומא ואברהם זקן זקן ויושב בישיבה וע"י התורה ביטל קליפה זו ובדרושים הארכתי בס"ד:
ופירוש הפשוט הוא כי זבו"ב גימט' טו"ב שמעניש לאשר פגם ביסוד הנקרא טוב ומתבטלת קליפה זו בתורה הנקראת טוב ויעקב אע"ה ששמר היסוד הנק' טוב וקבל התורה הנקראת טוב ביטלה כי הוא תקן ג"ע של אדה"ר ועסק בתורה כדכתיב יושב אהלים ונטמן אצל שם ועבר במדרשם וכן בבית לבן ובמצרים כמבואר במדרשי רז"ל. והק' מהר"ר שמשון מאסטרפולי זלה"ה בפירושו דן ידין העמיק הרחיב בזה ע"ש באורך:
וראיתי לרבינו אפרים בפירושו על התורה כ"י שכתב על פ' זאת זכרון בספר ושים באזני ר"ת זבוב והוא מלך עמלק עכ"ל ואפשר דעמלק יונק מקליפה זו. ובהכי ניחא שרפו ידיהם מהתורה ובא עמלק שאלמלא עסקו בתורה היו מבטלים קליפה זו דביטולה ע"י התורה ועמ"ש מהר"ש שם בפירושו. ואפשר לרמוז בפ' ואברהם זקן בא בימים ר"ת זבוב דע"י שעסק בתורה כמ"ש בפ"ג דיומא ואברהם זקן זקן ויושב בישיבה וע"י התורה ביטל קליפה זו ובדרושים הארכתי בס"ד:
5
ו׳ו. פרצוף של האדם בו ניכר בשעורו ותכונת אברו וכיוצא מה מדות יש לו וטבע תכונתו. אך גם שטבעו רע בדעתו או ביראת השם יכוף את יצרו וטבעו אל הטוב. וכמעשה בפלוסוף שהביא הרב משכנות יעקב דף קע"ח וכתב שזה כונת הכתוב בישעיה סי' ג' הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדום הגידו לא כחדו כלומר הכרת פניהם היא מעידה עליהם בתכונת אבריהם ואיכותם שהם גנבים ומג"ע כסדום. וכי תימא אף שתכונתם בחכמת הטבע מורה על זה מ"מ בדעתם ויראתם כופין טבעם לז"א לא כחדו שמעשיהם ותכונתם שוו בשעוריהם ומעשיהם לא שקרו בצורתם ודו"ק:
6
ז׳ז. פגם. האדם כסא לשכינה בנר"ן. ואם לא נהג האדם כשורה אפי' באבר אחד אותו האבר פגום ואין יכול להיות כסא לשכינה כי אין כסא לשכינה אלא בהיותו בעל רמ"ח אברים וחסר אבר ועוד כי הסט"א (אינה) שרויה באדם מצד פגם האבר ההוא ולכן מסתלקת השכינה משם וסט"א שורה על כל רמ"ח אבריו וזה פגם לשכינה כי נתגרשה וזה טעם שהאומר אקיים הכל חוץ ממצוה פ' נקרא משומד למצוה א' ואין לו תקנה אלא בהטהר גופו מכל וכל ושב ורפא לו. מז"ה חס"ל עין יעקב נהר י"ו:
7
ח׳ח. פגם. בנשמה פוגם הרשע גם כן וביאר הדבר באורך מז"ה חס"ל עין יעקב נהר ל"ה ושם כתב כי מאחר שהרשע נמצא בין הקלי' הנה כשהוא עוסק בתורה הוא משפיע אל הקלי' בהכרח והקלי' תובעת ואומרת תפלתו של פ' משלנו היא ונוטלת השפע הבא מחמתו אבל ע"י כח התשובה יתקן הכל כמו שהיה בראשונה ויותר כי ישבר ויכניע כח הקלי' ויקח כל השפע שנטלו מחמתו ויעלה לריח ניחוח לה':
8
ט׳ט. פירות האילן האילנות בעלי גאוה ואינם מוציאים פירות אלא על ידי מים זכרים חוץ מאתרוג שאינו מתגאה ונאכל כלו וכל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים וגם ע"י מים נקבות מוציאים פירותיהם חוץ מן החטה. וא"י שותה ממים זכרים אפילו בחרבנה וארץ מצרים ערות הארץ ונילוס מים נקבות ובזכות אאע"ה נתברכה שבא אליה טיפת מים זכרים. הרב עמודיה שבעה עמוד ג' סימן כ"ג הרב עמודיה שבעה זכר שר שהקדמה הלזו מאיש לוקחה זאת הנשי"א בטוב הארץ משם חס"ל ועיין בחס"ל למז"ה שרשן של דברים עין גדי נהר ז' ע"ש ודו"ק. ועמ"ש לעיל במערכת טי"ת אות ג' ועמ"ש בעניותי בפני דוד פ' עקב בס"ד:
9
י׳יוד. פדיון הבן מסורת בידינו מפי זקנים שקבלו מהקדמונים כי איש אשר יקיים מצות פדיון בנו הבכור כדין ויתן ה' סלעים לכהן בשמחה והיו לו לגמרי שלא יחזיר הכהן שום דבר בשום אופן יהיה בטוח שהילד יחיה וינצל מפגעי חוליי הילדים ויגדל והיה לאיש:
10
י״איא. פורים גימט' המן עמלק עם הכולל ולכן נקרא פורים לבטלם וכמו שנמחה המן כך ימחה זכר עמלק בב"א ובעניני פורים כתבנו בעניותנו בראש דוד דברים אחדים כסא דוד בס"ד:
11
י״ביב. פורים מה שעושים שמחה ופרסום גדול מאד הוא למען ישמעו מלכי ושרי א"ה מתוקף הנס ואשר שלח ידו ביהודים נעקר מן העולם ומורא יעלה עליהם לגזור על ישראל ולזה כיון הראב"ע בפיוט. החכ"ם בס' כף ונקי:
12
י״גיג. פשתן סגולת לבישת בגדי פשתן בלי תערובת כלל היא נפלאת ואין שולט ללובשו שום כשוף ושום מזיק ולא שום רע מז"ה חס"ל עין יעקב נהר נ"ב ע"ש באריכות ועמ"ש הרמ"ז בפי' הזהר ח"ג על דף כ"ו:
13
י״דיד. פסח חג הקדוש הזה נורא ונשגב מאד כי כמעט ישראל ח"ו היו נכנסים בן' ש"ט אמנם גברו רחמיו והאיר אורים גדולים שלא כסדרן ונכנעה סט"א וגבר ישראל כמבואר באורך בשער הכונות בדרושי פסח וציונו יוצרנו להתרחק מן החמץ והחמירה תורה ורז"ל יותר מכל האסורין בחמץ לפי שהחמץ רומז ליצה"ר וצריך להתרחק מאד מאד כמ"ש הרדב"ז בתשו' דפוס פירדא סי' תקע"ו ואני הדל אני ענית"י מהו"ד הפסח בקונט' ראש דוד דברים אחדים כסא דוד שמחת הרגל זרוע ימין בס"ד: טו.
פוקד עון אבות על בנים כי האדם בחטא שעושה מת. והעונות והפשעים נשארים לבניו אחריו והם יקבלו יסוריהם וזש"ה אבותינו חטאו ואינם דבשביל חטאתם מתו ואנחנו עונותיהם סבלנו דנשארו לנו. רבינו האר"י זצ"ל שער הפסוקים בדניאל:
פוקד עון אבות על בנים כי האדם בחטא שעושה מת. והעונות והפשעים נשארים לבניו אחריו והם יקבלו יסוריהם וזש"ה אבותינו חטאו ואינם דבשביל חטאתם מתו ואנחנו עונותיהם סבלנו דנשארו לנו. רבינו האר"י זצ"ל שער הפסוקים בדניאל:
14
ט״וטז. פרישות מעבירה אסור שלא לשמה כמ"ש אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר וכו' ונתן טעם לדבר מ"ש מתורה ומצות שלא לשמן. צמח דוד למהרי"ד ז"ל דף רכ"ח ע"ב:
15