מדבר קדמות, מערכת צMidbar Kedemot, Letter Tzadi
א׳א. צדיקים שמם קודם להם כמו שאמר הכתוב ושמו בועז ושמו מרדכי רז"ל ברות רבתי ובאסתר רבתי. ואפשר שהטעם דקודם שיבואו לעולם אומר השי"ת חידושיהם למעלה כמשז"ל שמצא משה רבינו שהקב"ה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו'. וכן אמרו בזהר דאורייתא דעתידין לחדש כשיבואו לעה"ז כבר נודעה למעלה ולזה שמם קודם להם ר"ל לביאתם בעה"ז. ויתכן עוד לומר כי הנה כתב הרמ"ז ז"ל דשמו היא נשמתו והבאתיו בס' הקטן פני דוד פ' ויקרא ופ' מטות (ובפ' מטות יש ט"ס). והצדיקים עושים החומר צורה זה חומ"ר בקדש וכל מעיינם אחר הנשמה והגוף משתמשים לצורך חיותם דוקא ואם כן הנשמה עיקר והגוף טפל דטפל ולכן שמם קודם להם והענין כי כאן רצו לפרש דרך משל ושמו מרדכי ושמו על הנשמה מרדכי על הגוף. והגם כי לפי האמור מרדכי הוא רומז לנשמתו הקדושה מ"מ למראה עינים הגוף נקרא בשם מרדכי והעולם מכירים הגוף בשם מרדכי ולכן להבדיל בין עובד אלהים לאשר לא עבדו פירשו רז"ל כאן ושמו על הנשמה ומרדכי על הגוף והשתא א"ש מ"ש הצדיקים שמם קודם להם ר"ל לגופם כי הצדיקים עיקרם הנשמה והגוף טפל וכל עצמם לקדש הגוף עד שיהיה לו קדושת נשמה. לא כן הרשעים דהם ר"ל גופם קודמים לשמם הוא בחי' נפשם כי הם עושים הנשמה גוף ודו"ק היטב. ובזהר פ' שמות דף י"ב ע"א אמר ר' שמעון רוחיהון דצדקיא שכיהין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא ושם בסמוך אמרו דאינון זכאין עד לא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא ע"ש. ובז"ח שיר השירים דף י"ו ע"ג רשימין לעילא עד לא תיתי לעלמא משמך ע"ש באורך:
1
ב׳ב. צדיק שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק י"ש עולמות המאתים וחמשים מבחינת חסד והשאר מבחינת גבורה. לקוטי גורי האר"י זצ"ל על פסוק אמרו בגוים ה' מלך אף תכון וכו' אמנם בס' קרבן שבת דף י"ט ע"ד כתב משם הזהר הקדוש והרב האר"י ז"ל ש"י עולמות שעתיד הקב"ה להנחיל וכו' ר"ז עולמות עומדות בימין המרכבה וק"ג משמאלא וכו' ע"ש ושמעתי כי מ"ש ר"ז בימין טעם לחשבון זה במ"ש גדול א' כי תרי"ג מצות וז' דרבנן הם כת"ר ובכל מצוה נברא מלאך אחד ומלאך הוא שלישו של עולם א"כ ג' מצות הם ג' מלאכים שהם עולם אחד ונמצא התר"ך מצות הם ר"ז עולמות בקירוב וכו' כמ"ש הרב קב הישר עש"ב וז"ש ר"ז בימין שהם כמספר תר"ך מצות עכ"ש:
2
ג׳ג. צדיקים נמשלים לדגים בינונים לעופות רשעים לבהמה. כלי יקר על התורה להגאון מהר"ר שלמה אפרים פ' בראשית פ' ישרצו המים:
3
ד׳ד. צדיק אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא היינו לפי מדת הדין אבל לפי מדת רחמים רובן צדיקים רבינו אפרים בפי' עה"ת כ"י. פ' אחרי. ואפשר דז"ש בארץ הרומז למ' דינא דמלכותא דינא ואתי שפיר ובבחינה זו אין צדיק אשר לא יחטא:
4
ה׳ה. צדיק כשילך לג"ע אז בת צור סט"א ושריו שהם עשירי עם יתנו לו מתנות בתולות הם נשמות שלא באו לעולם ובעולות שבאו והלכו לקוטי תורה לגורי האר"י זצ"ל פ' האזינו:
5
ו׳ו. צדיק כשיש צדיק אחד בדור השכינה עמו ובאמצעותו נוטלת שבח ותפלות כשרי ישראל ועבודתם ע"י הצדיק ההוא ראש הדגל מז"ה חסד לאברהם דף ב' ע"ג. וזש"ה אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי פי' אשכל איש כל כמשז"ל שהכל מתקבץ על ידו והוא צנור לקבל ולהעלות ולהוריד השפע:
6
ז׳ז. צער המצטער על השכינה תדיר זוכה לכתרה של תורה. הרב קב הישר פרק צ"ג עיין שם בדבריו והטעם פשוט דתורה שבע"פ היא בחינת השכינה ולפי שהוא מצטער בצערה זוכה לכתרה של תורה:
7
ח׳ח. צדקה אמרו רז"ל שהצדקה במקום קרבן ומכפרת על המזיד ומצלת ממיתה ומארכת ימים ומהפכת מדת הדין למדת רחמים ואין עבירה מכבה אותה כשאר מצוות ומצות הצדקה מאירה לאדם בכל השבוע בסוד וצדקתו עומדת לעד ומקרבת הגאולה. וכל זה מפורש ברז"ל בש"ס ובמדרשים וכתבי האר"י זצ"ל מלבד מעלות הכתובות בתורה ובנביאים ובכתובים ושאר מאמרי רז"ל וכהנה וכהנה ויתיצבו כמו לבוש בס' מעיל צדקה להרב מהר"א הכהן זלה"ה:
8
ט׳ט. ציור כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה הנה הצורה הקדושה שידמה בדעתו ישלים שכלו וז"ש ר' אבא פרשת משפטים שהיתה צורת ר"ש מצויירת לפניו והיה משיג עי"ז השגה גדולה וז"ס שארז"ל חייב אדם להקביל פני רבו ברגל וכו' ע"ש באורך מז"ה חסד לאברהם עין הקורא נהר ל"ג דף ח"י ע"ג וכן כתב רבינו האר"י זצ"ל כי כאשר יתקשה בדבר תורה יצייר צורת רבו וטוב לו להבין הענין. ועמ"ש בעניותי בקונטרס צוארי שלל על הפטרת שמחת תורה דף חל"ק ע"ג ע"ש:
9
י׳יוד. צרה כשהאדם עומד בצרה יזכיר זכיותיו בשעת סכנה כ"כ הרב החסיד מהר"י חאבילייו זלה"ה משם רבינו האר"י זלה"ה ונראה שיעשה המצאה לומר לשון דמשמעו ענין אחר אך פנימיותו משמע על הזכיות שעשה דאם יזכיר בפשיטות זכיותיו מי יודע אם אדרבה נותן יד למקטרג שיהיה קטרוג בזכיות עצמם מצד הכונה או מצד דלא עבד כדבעי למעבד וכיוצא וזה יהיה לו למוקש להעיר קטיגוריא חדשה אך באופן האמור שפשט משמעות דבריו הוא ענין אחר אין לקטרג אך הקב"ה בוחן לבות ויודע כונתו האמיתית בדבריו ומרחם עליו ובזה פירשתי בעניותי איזה כתובים ומאמרי רז"ל כמ"ש בספר הקטן דברים אחדים דף י"ב בס"ד ע"ש.
10
י״איא. צבור אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללים פ"ק דברכות דף ח' ופ"ק דתעניות דף ח' אמרו שתפלת הצבור נשמעת אפי' אין לב כלם שוה ע"ש ופירש"י ובזהר פ' ויחי דף רל"ד ע"א דצלותא דיחיד לא עאלת קמי מלכא קדישא אלא בחילא תקיפא וכו' אשגח בה קב"ה ואסתכי בה ואסתכי בחובוי וכו' דצלותא דזכאין כמה אינון צלותין דלא מן זכאין אינון ואעלין כלהו קמי קב"ה ולא אשגח בחוביהו וכו' ע"ש.
ופירש הרב המבי"ט בס' בית אלהים שער התפלה פ' י"א טעם גדולות מעלת תפילת הצבור מצד עניני קדושה שאינם נאמרים בפחות מעשרה. והשני שאינו דומה מועטים העושים המצוה לרבים העושים כי היא מתעלת הרבה יותר מעין דוגמא למ"ש כל טונא דמדלי איניש תלתא דטועניה וכו' וכן תתעלה יותר המצוה בהתאחד כמה בני אדם והג' כי תפלת היחיד אם הוא בלי כונה וכיוצא אינה מקובלת ותצטרף עם הרבים ותתקבל ועמ"ש בעניותי בספר הקטן פתח עינים שם בברכות:
ופירש הרב המבי"ט בס' בית אלהים שער התפלה פ' י"א טעם גדולות מעלת תפילת הצבור מצד עניני קדושה שאינם נאמרים בפחות מעשרה. והשני שאינו דומה מועטים העושים המצוה לרבים העושים כי היא מתעלת הרבה יותר מעין דוגמא למ"ש כל טונא דמדלי איניש תלתא דטועניה וכו' וכן תתעלה יותר המצוה בהתאחד כמה בני אדם והג' כי תפלת היחיד אם הוא בלי כונה וכיוצא אינה מקובלת ותצטרף עם הרבים ותתקבל ועמ"ש בעניותי בספר הקטן פתח עינים שם בברכות:
11
י״ביב. צבור מאן דפריש ממינות מיית ליתיה בצבור ועוד במעלת הצבור כי נסים שנשתנו מסדרי בראשית אינם מכוערים בצבור הרב החסיד בספר הבהיר שמע יעקב דף פ"ח ע"ד ע"ש באורך:
12
י״גיג. צדיקים בעבור השמחה בקיום מצות עשה והגדרים בלא תעשה נוטלים שכרן מן הדין ולא בהיתי לאסתכולי באפיה דליכא מי הקדימני הרב בירך יצחק פ' בראשית ע"ש באורך:
13
י״דיד. צדיקים ג' טעמים לפטירת הצדיק שנמשלים לזרוע ודמי להקזה או ללב או לעינים ונוטל מאור עיניהם ונפטרים כעבד שיוצא בשן ועין ועיין בירך יצחק פ' נח ובליקוטי דרשותי בס"ד:
14
ט״וטו. צדיקים העובד ה' בכל כחו יש לו שכר בעה"ז ק"ו מפועל שמתכשר במלאכתו. הרב בירך יצחק פ' בראשית עיין בדבריו:
15
ט״זטז. צדיק אמרו רז"ל עשן בחופה למה אלא שכל צדיק נכוה מחופתו של חבירו וכתוב בס' לקוטי גורי האר"י זצ"ל על פ' ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהצדיק היותר גדול מחבירו נוטל חלקו של חבירו הצדיק שאינו כמוהו מה שהיה ראוי לו יותר וז"ש אפילו שהם צדיקים ירשו ארץ כל א' ממי שהוא למטה ממנו ע"ש באריכות:
16
י״זטו"ב. צדיקים ידוע כי בעוה"ר מחיצה מפסקת בינינו לשמים והצדיקים ע"י מצות כתקנן פורצים בגדר הזה כחלונות. ואשר יעשו מצות שאינן כתקנן אין בהם כח לפרוץ רק מעט והם חרכי' וזש"ה משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. מפרשים:
17
י״חח"י. צדיק כאשר הרשע רובו עונות וכבר הולכת נפשו לסט"א ממפלאות תמים דעים שלוקח הרע המועט מהצדיק אשר כבר טרח הצדיק מאד רק זה נשאר מעט רע ומחליף רע בטוב של הרשע שלוקח הרע המועט של הצדיק ונשלם הרע. והטוב שברשע מצרפו לצדיק ונשלם הטוב וזש"ה יגמור נא רע רשעים תשלים הרע כי מה שחסר לשעור קומת הרע יושלם במעט רע של הצדיק ותכונן צדיק שבמעט טוב מהרשע יכון הצדיק ויושלם רבינו האר"י זצ"ל בספר הגלגולים:
18
י״טיט. צדקה אמרו בכתובות דף ן' המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכתב רבינו בצלאל בשיטה מקובצת דהיינו דוקא לעניים אבל לתלמוד תורה אם עבר ופזר צדקתו עומדת לעד ע"ש ואני בעניי כתבתי בקונטרס כסא דוד דרוש ט' דהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו לעניים וכמ"ש רש"י שם ורבינו בצלאל אבל אם עבר ופיזר לעניים יותר מחומש הנה שכרו אתו והיינו פזר נתן לאביונים סתם אף שהוא יותר מחומש צדקתו' עומדת לעד אמנם לעמלי תורה שרי אפילו לכתחילה יותר מחומש וכמעשה ר' עקיבא לרבי טרפון ברבה פ' בהר ולדעת רבינו בצלאל דהיה יותר מחומש:
ובהכי ניחא לי דברי הרמב"ם בפי' המשנה ריש פאה שכתב דאי מחסידות בעי לתת יותר מחומש רשאי ומקשים דהוי הפך הבבלי וירושלמי אכן על פי האמור ניחא דכיון דבדיעבד יותר מחומש צדקתו עומדת לעד ולעמלי תורה אפילו לכתחלה כמו שעשה לכתחילה רבי עקיבא סבר הרמב"ם דאם בא לידו שבוי וכיוצא רשאי לתת מחסידות יותר מחומש דבהא איירי התם ודו"ק היטב ובמ"א כתבנו בזה:
ובהכי ניחא לי דברי הרמב"ם בפי' המשנה ריש פאה שכתב דאי מחסידות בעי לתת יותר מחומש רשאי ומקשים דהוי הפך הבבלי וירושלמי אכן על פי האמור ניחא דכיון דבדיעבד יותר מחומש צדקתו עומדת לעד ולעמלי תורה אפילו לכתחלה כמו שעשה לכתחילה רבי עקיבא סבר הרמב"ם דאם בא לידו שבוי וכיוצא רשאי לתת מחסידות יותר מחומש דבהא איירי התם ודו"ק היטב ובמ"א כתבנו בזה:
19
כ׳כ. צדקה צריך לתת מחצית השקל אפילו בזה"ז לעמלי תורה שהם עניים ותורתן אומנותם. והצדקה שנותן האדם מדעתו ורצונו בלב שלם מצילתו מגיהנם. אך הצדקה שנותן להתכבד או מחמת בושה מצילתו ממיתה משונה אבל אין בה כח להצילו מגיהנם ומצלת אפילו ממיתה בידי שמים מז"ה חס"ל עין הקורא נהר נ"ג:
20
כ״אכא. צדיקים לא יעלה על דעת כי הצדיקים בפטירתם והיותם שוכני עפר בטלים מן העבודה ומן היחוד ח"ו כי הם מיחדים תמיד בסוד נר"ן שלהם העולים למעלה ומיחדים חכמה עם בינה בסוד נשמתם ות"ת עם מ' בסוד רוחם ומ"ן דידיה בסוד נפשם ומה גם בחצי הלילה שהקב"ה משתעשע עם רוחות של צדיקים בג"ע. ולע"א שגם הם מזדווגים תמיד בג"ע ומולידים נפשות לגרים כמבואר פ' שלח לך אלא שסוד עבודתם ויחודם בהיותם בחיים הולכין ומתחדשין ומוסיפין כח למעלה מידי יום ביום ומאירים אור באצילות עד אין ערך בכל יום נוסף על חבירו ואחר פטירתם מיחדים כאשר עשו כבר בחיים חיתם עכ"ל מז"ה חס"ל עין יעקב נהר כ"ה. והלשון מוגה מספר חס"ל כ"י:
21
כ״בכב. צדיקים קב"ה בעי ביקריהון דצדקיא יתיר על דיליה וכו' כגון סנחריב וכו'. ירבעם בן נבט וכו' וכיון דאושיט ידיה לקבליה דעידו ותיבש ידו וכו' זהר הקדוש בשלח דף ס"ד עש"ב:
22
כ״גכג. צדיקים תחילת הצדיקים יסורין למרק מיעוט עונות בעה"ז כדי שיהא שכרם שלם לעה"ב וכשנגמרו למרק אז מתחילים ליתן להם שכר עה"ב ומתחיל מעכשיו שהם עדיין בעה"ז לפי שכבר שלמו יסורין וז"ש רז"ל בנח תמים היה שראה עולם חדש ר"ל העה"ב שנק' חדש. הרב מהרי"ד בצמח דוד דף ט"ל ע"א. וראה זה חד"ש:
23
כ״דכד. צדיקים יש צדיקים גדולים וחסידים שאינם רוצים ליהנות מאחרים. וכשיש חוטאים שצריכים לקבל עונש. אורות המצות והלימוד של אלו החוטאים נתנים לצדיקים ויש צדיקים שמחזיקים בהם וכשנתקנים בעלי המצות אינם מחזירין להם. ויש צדיקים וחסידים שאינם רוצים בשל אחרים וכשנתקנים החוטאים בעלי המצות מחזירין להם. וזה כונת ברכת על הצדיקים ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם הכונה ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת שאינם רוצים ליהנות משל אחרים ומחזירין אורות מצות שהפקידו בידם משל אחרים אתה ברחמיך תן להם שכר טוב על זה. ועתה מתפלל ושים חלקנו עמהם שאם נגזר דאורות מצותנו וחלקנו יותנו לצדיקים. אתה בטובך שים חלקנו עמהם של אלו החסידים שאינם רוצים משל אחרים ויחזירו לנו חלקנו כ"כ רבינו האר"י זצ"ל בשער הכונות בפירוש ברכה הנז':
24
כ״הכה. צדקה גימטריא קצ"ט דמי שיש לו קצ"ט זוז מותר ליטול צדקה אמנם אם יש לו מאתים זוז לא יטול. הרב ס' יוחסין והביאו רבינו האר"י משמו. ופוק חזי כי צדקה בא"ת ב"ש הוא צדקה רמז כי עשיר עושה צדקה עם העני. והעני עושה צדקה עמו כמשז"ל על פסוק ושם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז. הרמ"ע במאמר חקור דין ח"ב פרק כ':
25
כ״וכו. צפורה אשת משה רבינו ע"ה נתגלגלה בדבורה כמ"ש שכחת לקט בשם גלי רזיא. וז"ש אשת לפידות רמז למשה רבינו ע"ה שנתנה תורה על ידו בלפידים ונקרא ברק וכו' ופירשה דבורה מבעלה בעבור הנבואה לתקן מה שהתרעמה על משה שפי' ממנה. ובאותו הדור ביטלו פריעה לזאת באת דבורה לתקן שימולו בפריעה כמ"ש בפרוע פרעות וראוי זה לצפורה כמ"ש האר"י ז"ל שנרמז בשמה צור ע"ש ותקח צפרה צר ואותיות פ"ה גימט' מילה ולכן נתקנו ע"י דבורה ה"ה מהרי"ד בצמח דוד דף קט"ן ע"א ע"ש באורך.
26
כ״זז"ך. צפור החיה שמשלח ביום טהרתו המצורע. כתב מהר"ם מריקאנטי בשם יב"ע ויהי אין איטימוס ההוא גברא למלקי תוב בצרעת תייבא צפורא חיתא לבייתיה ביומא ההוא וכן בנגעי בתים אמר אין איטימוס ההוא ביתא למלקי בצרעת פירוש ביום ההוא שמשלח אותה שלחה וחזרה בו ביום והוא אות שנגזר עליו ללקות עוד וק"ל. תייבא צפורא תמן ביומא ההוא ועיין ביב"ע ובפירוש:
27
כ״חכח. צדיקים כפי מה שמעלים את הצדיק ממדור למדור לפי כבודו חוזרים ומדקדקים בדינו כי אף שנתמרק כל צרכו בכדי שיזכה אל המדרגה התחתונה צריך עוד מירוק וזכות לזכות למה שלמעלה הימנו כי כפי גדר העליה כן צריך לדקדק עמו. רבינו האר"י זצ"ל ש' הגלגולים והוא ג"כ בכנפי יונה ח"ד סימן ח':
28