מדרש אגדה, ויקרא כ״ה:ו׳Midrash Aggadah, Leviticus 25:6
א׳והיתה שבת הארץ וגו'. שתהא משמרת אחת לשבע, שבשביל השמטה מוציאה זרעים וכל טוב והיא להקב"ה, שנאמר לה' הארץ ומלואה וגו' (תהלים כד א) בוא וראה כי כל שביעי חביב לפני הקב"ה, בדורות, באבות, בבנים, ברקיעים, בארצות, בשנים], בחדשים, ובימים:
1
ב׳בדורות, אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, ומכולם לא בחר כי אם בחנוך, שנאמר ויתהלך חנוך את האלהים (בראשית ה' כ"ד). באבות, אברהם, יצחק, יעקב, ולולי, וקהת, עמרם, ומשה, ומכלם לא נבחר לדבר עמו פה אל פה כמשה, כמו שנאמר פה אל פה אדבר גו' וגו' (במדבר יב ח). בבנים שהיה לישי, (אליאב הבכור) [וישי הוליד את בכורו את אליאב], ואבינדב השני, ושמעא השלישי, נתנאל הרביעי, רדי החמישי, אצם הששי, ודוד השביעי (דה"א ב' יג יד טו). ברקיעים, רקיע, שמים, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, ומכולם בחר בערבות, שנאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח ה). בארצות. ארץ, אדמה, ארקה, חרבה, יבשה, נשייה, תבל, ומכלם לא בחר אלא בתבל, שנאמר והוא ישפוט תבל בצדק (שם ט ט). בשנים. שש שנים תזרע שדך ובשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כג יא). בחדשים. ניסן אייר סיון תמוד אב אלול תשרי, ומכולם בחר בתשרי שהוא חדש שביעי, שנאמר ובחדש השביעי באחר לחדש (ויקר' כג נד), והוא לתקיעה ולכפרה ולשמחה. בימים, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך (שמות כ ט י):
2
ג׳ כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם. זה שאמר הכתוב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א ג), ויש אוצר למעלה מן השמים, עד הוא אומר תחת השמש, אמר ר' תנחומא בוא וראה טובותיו של הקב"ה שהבריות ישנים על מטותיהם, והשם משיב רוחות, ומעלה עננים, ומוריד גשמים, ומפריח טללים, ומגדל צמחים, ומדשן פירות, ואין אתה נותן לו אלא את העומר, אמר ר' לוי הרי שעמלת, וחרשת, וזרעת, וניכשת, וכיסחת, ועימרתה, ודשתה, ועשתה אותה ערימה, אם אין הקב"ה מוציא מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי, הרי אין אתה נותן לו אפילו שכר הרוח, ראה כשנותן הקב"ה לישראל נותן דבר בלי קצבה, וכששואל מהם אינו שואל כי אם מעט מן המעט, הלא תראה כאשר נתן להם במצרים דבר שאין לו קצבה, נתן להם ממון ובגדים ותכשיטים וזהב לרוב, וצאן ובקר, וכששאל מהם לא שאל כי אם מחצית השקל, ומן הצאן לא שאל כי אם הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים (שמות כט לט), נתן להם עוף כפי כוחו, שנא' ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים וגו' (במדבר י"א ל"א), וכשבקש מהם לא ביקש כי אם לפי כוחם, שני תורים או שני בני יונה (ויקר' ה ז), וכשהאיר להם לפי כחו, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו' (שמות יג כא), וכשביקש מהם לפי כחו, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו' (שמות יג כא), וכשביקש מהם לפי כוחם, שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך וגו' (שם כ"ז ב'), כשנת להם את המן נתן להם כפי כוחו, וכששאל מהם לפי כוחם, שנאמר ותן שמה מלא העומר מן וגו' (שם טז לג), כשנתן להם תבואה לפי כוחו, שנאמר ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו (ויקר' כו י) וכששאל מהם לפי כוחם, שנא' וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן (שם כג י):
3