מדרש אגדה, ויקרא ז׳:י״אMidrash Aggadah, Leviticus 7:11
א׳וזאת תורת זבח השלמים. זה שאמר הכתוב אשמעה מה ידבר האל ה' (תהלים פה ט), אמרו אומות העולם לבלעם קרבנינו אינו מתקבל, אמר להם מפני שאין לכם שלום, ואין שלום אלא התורה. שכתובין בה הקרבנות, אתם תחלה פסלתם את התורה, ועכשיו אתם מבקשים להיות מקריבים קרבנות, מי שקבלה הוא מקריב, שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט יא), לכך נאמר אשמעה מה ידבר האל ה' [כי ידבר שלום אל עמו]:
1
ב׳ ד"א וזאת תורת זבח השלמים. למה נאמר זבח השלמים, שהוא עושה שלום בין המזבחות ובין הכהנים ובין ישראל. היאך העולה אין כתיב בה שלום לא בחטאת ולא באשם, בוא וראה העולה היתה באה כליל לאישים והחטאת חלביה ואימוריה דם למזבח, ועורה ובשרה לכהנים, אבל ישראל לא היה ממנה הנייה, והאשם כן, אבל התודה דמה ואימוריה למזבח, והחזה והשוק לכהנים, ועורה ובשרה לישראל, נמצאת עולה ועושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל, לפיכך נקראת זבח השלמים, שהיו שלום לכל:
2
ג׳ ד"א וזאת תורת זבח השלמים. [כשהיו מקריבים זבח השלמים], היה הקב"ה נושא להם פנים, שנאמר ישא ה' פניו אליך [וישם לך שלום] (דברים ו כו), ואפשר שהוא נושא לשום אדם בעולם פנים, והא כתיב אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד (דברים י יז), ואפשר שני מקראות מכחישות זו לזו, אלא עד שלא נחתם גזר דינו של אדם נושא לו פנים, אחר שנתחתם גזר דין אינו נושא פנים:
3
ד׳ מעשה היה ברבינו הקדוש שעבר על סימוניה, ויצאו כל בני העיר לקראתו, ובקשו ממנו שיתן להם זקן [שילמדם תורה], ונתן להם את ר' לוי [בר סיסי], והיה אדם גדול בתורה, ועשו לפניו שולחן, ושאלו ממנו דבר אחד, אמרו לו למה אמר דניאל אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת (דניאל י כא). וכי יש דברים של שקר בתורה, שהוא אומר הרשום בכתב אמת, ולא מצא ר' לוי בר סיסי להשיבם על דברזה, מיד יצא לו משם ובא לפני רבינו הקדוש, אמר לו למה באת, אמר לו אדוני איני יכול לעמוד בהם דבר אחד שאלו אותי, ולא מצאתי להשיבם, אמר לו רבינו הקדוש ומה הוא הדבר ששאלו ממך, אמר שאלוני אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, וכי יש דברים שלא יהי אמת, אמר רבינו הקדוש לרבי לוי בר סיסי תדע מה פירוש זה העושה עבירה והקב"ה רושם עליו, אם לא עשה תשובה בכתב אמת, הקב"ה כותב בידו ומחתם עליו גזר דינו, לכך אמר את הרשום, אם עשה תשובה הרי רושם ולא נחתם גזר דינו, ואם לאו בכתב אמת. אף כאן נאמר ישא ה' פניו [וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים (דברים י יו) אם ישא למה לא ישא, אלא לאומות העולם לא ישא פנים, אבל לישראל ישא ה' פניו], אמר הקב"ה כשם שהם נושאים לי פנים, אף אני נושא להם פנים, והיאך ישראל נושאין פנים, אלא אדם מישראל יש לו חמשה או ששה בנים, ונותנים לפניהם מאכל ואוכלין ואינם שבעין ומברכין לאלהיהם, ואני גזרתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח י), כשם שהם עשו עמי יותר מן הראוי, אף אני אטה להם את הדין, שנאמר ישא ה' פניו אליך:
4