מדרש אגדה, ויקרא ז׳:י״בMidrash Aggadah, Leviticus 7:12
א׳אם על תודה יקריבנו. ראה היאך הקב"ה סולח עונותיהם של ישראל, אמר הקב"ה מי שיש לו פר יביאו, ומי שיש לו איל יביאו, ומי שיש לו שה יביאו, ומי שיש לו יונה יביאו, ומי שאין לו אחת מכל אלו יביא סלת, ומי שאין לו סלת יביא דברים, שנאמר קחו עמכם דברים ושוב אל ה' (הושע יד ג), ואם תאמר מקבל הן, אמר הקב"ה הן, ונשלמה פרים שפתינו (שם שם), לפי שאין חשוב לפני הקב"ה יותר מן ההודייה, לכך נאמר אם על תודה יקריבנו:
1
ב׳ד"א אם על תודה יקריבנו. את מוצא כל הקרבנות שהיו מביאים היו באים על העבירות, מי שהיה מקריב אשם על עונות, [שנאמר ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמום איל צאן על אשמתם (עזרא י יט) והחטאת היתה באה על השגגה], שנאמר וחטאתם לפני ה' על שגגתם (במדבר טו כה). עולה היתה באה על הרהור הלב, שנאמר והשכים בבקר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה). אבל התודה היתה באה על חנם, אמר הקב"ה חביבה היא עלי יותר משאר הקרבנות, לכך נאמר זובח תודה יכבדנני, ומהו יכבדנני בשני נונין, רצה לומר בעולם הזה ובעולם הבא:
2
ג׳ אמר ר' יהודה בר גדייא כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה זוכה ועונה אמן לעולם הבא, שנאמר ברך ה' אלהי ישראל, (מן העולם) [מהעולם] ועד העולם [אמן ואמן] לכך נאמר זובח תודה יכבדנני:
3
ד׳ אמר ר' עקיבא כל מי שאמר שירה בעולם הזה זוכה לומר שירה לעולם הבא, [שנאמר אז ישיר משה (שמות ט״ו:א׳), אז שר לא נאמר אלא אז ישיר, הוי כל מי שאומר שירה בעה"ז זוכה לומר שירה לעה"ב], לכך נאמר זובח תודה:
4
ה׳ [וזאת תורת זבח השלמים. גדולה שלמים שהן עושין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. ר' אליעזר הקפר אומר גדול הוא השלום שאפילו ישראל עובדים ע"ז, ועושים חבורה אחת, אין מדת הדין נוגעת בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו (הושע ד יז):
5
ו׳ אמר רבי [לוי] גדול הוא השלום שאין חותם ברכת כהנים אלא שלום, שנאמר וישם לך שלום (במדבר ו כו):
6
ז׳ אמר רבן שמעון בן גמליאל גדול הוא השלום שהוסיף פסוק אחד מן התורה שלא היה, ואיזה הוא, עת שמת יעקב אבינו ע"ה מיד יירא אחי יוסף, שנאמר ויראו אחי יוסף כי מת אביהם (בראשית ו טו), מה עשו, לקחו את בלהה ואמרו אליה תכנסי ליוסף ותאמר אליו, אביך צוה לפני מותו [לאמור] כה תאמרו ליוסף אנא שא נא [פשע אחיך וחטאתם וגו'] (שם שם טז יז) ולא צוה יעקב אבינו אלו הדברים, אלא מעצמם אמרו אותם, אמר ר' שמעון (בר יוחאי) [בן גמליאל] כמה דיו נשפך, כמה קולמוסים איבדו, בשביל לכתוב דברים שלא נאמרו, ראה כמה גדול כח השלום, וכן אתה מוצא בשרה, כיון שאמרו מלאכי השרת לאברהם [ואמרו לו] למועד אשוב אליך [כעת חיה ולשרה בן] (בראשית יח יד), צחקה שרה, שנאמר ותצחק שרה וגו' (שם שם יב), וכשנגלה הקב"ה אצל אברהם ואמר לו מה אמרה האף אמנם אלד ואני זקנתי, וכל כך למה שינה, בשביל השלום, ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלם ויחזור כל הגליות לתוכה, בשלום הוא מחזיק, שנאמר שאלו שלום ירושלם (תהלים קסב ו), וכן הוא אומר הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעי' סו יב):
7