מדרש פנחס ט׳Midrash Pinchas 9

א׳מפי ר' מרדכי נ"י נכד רב"ד ששמע בשם החסיד ר' זאב מזבאריש מהו תשובה דאיתא שיהיו כל ימיו בתשובה הא תשובה הוא רק מצוה אחת מתרי"ג מצות אלא הענין דתשוב הוא ר"ת תמים תהי' וכו' שויתי ה' לנגדי וכו' ואהבת לרעך וכו' בכל דרכיך דעהו. הצנע לכת וכו':
1
ב׳שמעתי מר' ישראל בן ר' שלמה שדודי הרב ר' יוסף מגיד דפולנאה הי' ישן פ"א שינת צהרים וראה מראה גדול ושאל לשמחה מה זו עושה ואמרו לו שהרב ר' זוסיא אמר דיבורים אלו ואמרו לו הדיבורים שאמר ומזה נעשה כך שמחה גדולה וזה לך האות כי המראה שראית היא אמתי שתיכף בהקיצך משנתך יבא הר' זוסיא לעיר וכן הי' שתיכף בהקיצו משנתו נעשה רעש שבא ר' זוסיא ולא יכול ר' יוסף להתאפק ונכנס עם הר' זוסיא לדבר לפנים מחדר וסיפר לו המראה הגדול הזה ומיד התחיל ר' זוסיא לבכות בכיה גדולה ואמר הלא זה אפשר לאבד ברגע א':
2
ג׳שמעתי מר' משה מלמד מגראניב שהיה לו זקן ארוך בשם הר' שלמה פי' הגמרא הא דמצי לצעורי נפשיה אחר התענית שלא להרבות באכילה יותר מפעם אחר וכנ"ל והעיד אחד מחברינו ששמע בשם הרב ג"כ כשהרגיש שהוא אוכל אחר התענית יותר מפעם אחר פסק מלהתענות:
3
ד׳שמעתי שר' הירשקי מטראסטינעץ בהרב פ"א למד עם בנו רש"י מפרשת חוקת ואמר שעתה נתיישב לי מה שהר' קשה לו זמן רב במה שפירש"י בגדי כהונה הלבישו לאהרן והפשיט וכדי להלביש אלעזר בפניו וכי שייך שבתוך כך נשאר אהרן ערום וכמדומה שאמר בשם הרב שהיה לו צער גדול מזה ועתה נתיישב לו כי בגדי כהונה לבן שוים הם לכהן הדיוט ולכ"ג ואלעזר היה לבוש בלא"ה ד' בגדי לבן ולא הוצרך להפשיט מאהרן רק בגדי הזהב אבל לא בגדי הלבן:
4
ה׳שמעתי מר' חיים מלמד מסטראסטינעץ שהיה מקורב מאוד לרב"ז הנ"ל ששמע מפי' בשם הרב ראש השנה הוא הראש של השנה בסוד עולם שנה נפש וכיון שהוא ראש צריך אדם להיות אצל ראש הדור לכן המנהג לנסוע אל רבו על ר"ה:
5
ו׳עוד מר' חיים הנ"ל בשם הנ"ל בשם הרב ברש"י ויחי בחרבי ובקשתי הוא חכמתי ותפלתי והניח מהרש"א דברי רש"י בצ"ע שהוא דלא כב"ר ולא כתלמוד דידן ע"ש והוא ז"ל אמר שדברי רש"י מיוסדים על דברי הזהר פ' חוקת בסוף אר"ש וכו' אילין דלא ידעו וכו' אלא סדורא בעלמא וכו' משכין עלייהו וכו' זכאה חולקיהן וכו' עד כי ידע שמי ע"ש נמצא שעיקר התפלה כשהיא בחכמה וכנ"ל והבן:
6
ז׳עוד ר' חיים הנ"ל הזכיר לי דיוק ששמעתי גם אני מפי מו"ר שניתקן מאנשי כנסת הגדולה והוא ג"כ יקר מאוד עד שראה בתרגום ירושלמי כשאמרו בני יעקב שמע ישראל קודם פטירתו ענה הוא יהא שמיה רבא א"כ שיעקב תקנו בודאי הניח בו איזה דבר האט ער דאך עפיס דרינין אריין גלייגט:
7
ח׳וסיפר עוד הנ"ל בשם הנ"ל רפואה לשינים לישן הרבה כי לשון שינה מלשון שינים וכנ"ל. עוד מהנ"ל בשם הנ"ל שפעם אחד ראה הרב בספר יוסיפון התפלה שהתפלל יוסף בן גורין בעת החורבן והיה מתאנח ע"ז הרב ואמר שהוא בושה גדולה איש גדול שהיה משוח מלחמה יתפלל תפלה כזאת ואיזה דבר הניח שהכניס בה וואס האט ער דרינין אריין גלייגט ובדבר זה היו יכולים לדעת שהגלות יהי' כאשר הוא בעוה"ר:
(שייך לעיל) ע"ד הדפוס ואמר דבר זה לר' רפאל נ"י ואמר לי זה תורה הקדושה דבור זה שמעתי מר' ישראל הנ"ל שאמר לפני מו"ה נ"י ששמע מר' זאב ז"ל בשם הרב כלה נבואתך וצא וכו' דהוא תמוה לומר כן לנביא וביאר דנביאים יונקים מנצח והוד וכנ"ל וחכם עדיף מנביא שיניקתו מס' חכמה שהוא מג' ראשונות וחכמה נקרא אבא והוא מקבל הארה מכתר ושם לית דינין כלל וזה כלה נבואתך שהוא בחינ' תחתונה לגבי דרגא דידי כי אני מבחינ' חכם ומקבל הארה מאבי אבא שם ששם רחמים גמורים לכך אפילו חרב חדה וכו' אל ימנע את עצמו מן הרחמים והבן:
8
ט׳גם זה שמעתי מהנ"ל בשם ר' חיים קראסניר שפעם אחד רצה בנו להשאיל ספר אחד לאיש אחד עני להשכיל וחיפש איזה ספר שאין לומדים בו תדיר ורצה ליתן מורה נבוכים ושאל את אביו ולא רצה להשאיל הספר הנ"ל ואמר לו אביו ספרים של הרמב"ם כשהם בבית מביאים יראת ד' לאדם:
9
י׳מפוי הנ"ל בשם הנ"ל שפעם אחד בא אצל הרב והראה לי ספרי עשרים וד' דפוס זולצבאך ואמר לו דפוס אמשטרדם איז צו ווייל און דפוס זאלקאווע איז כמדומה צו גימיין אבל דפוס הנ"ל הוא מדה בינונית. גם אמר לי הנ"ל בשם הנ"ל שדפוס אמשטרדם לא היה חשוב אלצו גם דפוס פאריצק לא היה יכול לסבול כלל רק דפוס וויליסמיר דארף הי' חשוב אצלו גם מהנ"ל בהנ"ל בשם הרב דרך דרש וכולם לדרוש אפי' רק איזו תיבות אפי' לא ישלים הפסוק לפי זה זכר לדבר דרש דרש חצי תורה והבן:
10