מדרש פנחס ח׳Midrash Pinchas 8
א׳כל עבירות שאדם עושה צריך איזה סיבה לדבר או ע"י אדם או ע"י דבר אחר אבל גיאות אין צריך לשום סיבה רק יכול להיות ששוכב על התנור ובביתו קור גדול והוא מתכסה בפעלץ קרוע ומחשב בלבו איך בין גרויס איך בין גרויס לכן צריך ליזהר מאוד מגיאות משום דשכיחא הזיקא טובא:
1
ב׳הי' מוכיח ומזהיר מאוד שיהי' האדם טוב ונוח הן בביתו לאשתו ובני ביתו והן לכל אדם והי' מזכיר לשון הזהר בנחת ובחודו וכנ"ל גם לשון רמב"ן וכו' ע"ש בשם הרב שאמר בזה הלשון אין איטליכין איז דא טייערס וואש אין קיינים איז ניט דא והי' מסיים לכן אל תהי בז לכל אדם וזהו פי' הגמ' כמדומה בשם הרב כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו חופתו לשון מכוסה ומחופה ר"ל שכל אחד נכוה מדבר יקר שהי' אצל חבירו מכוסה בהצנע מכל אדם פון זיין באהלטין קייט וואם איטליכר האט גיהאט מה שלא הי' בחבירו:
2
ג׳עיקר הוא אמונה להאמין שכל הנהגותיו ומאורעותיו הכל בא מאתו י"ת בהשגחה פרטית והי' מזכיר מה שכתוב בגמ' בא חבקוק והעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחי' וכדומה שאמר מה לשון והעמיד' דאיתא שקר אין לו רגלים ואנו אומרים אמת ואמונה כי מי שמדבר אמת יש לו רגלים ויש לו אמונה בהש"י משא"כ מי שאומר שקר כמו שכתב הרב השקרנים הגדולים יש להם הרהורי ע"ז לכן אמר הגמ' והעמיד' שמי שיש לו אמונה בודאי אומר אמת לכן יש לו העמדה על רגליו:
3
ד׳גם אמר הרב שצריך להתפלל על אמונה ואמר הרב על עצמו אני אומר באלהי נצור ותן בלבי האמונה והכנעה וענוה עיין לעיל על פסוק מרשת רגלי וכו' ועיקר הרשת הוא גיאות ושקר שבזה היצה"ר צד את האדם והראי' שאמר לשון רגל כי שקר אין לו רגלים גם גיאות נמשך משקר שסובר שהוא אדם חשוב לכן מתגאה אבל הוא שקר ודוד המלך ע"ה אמר שהש"י יעזור לו בזה נגד היצה"ר:
4
ה׳מי שרגיל בשקר קשה לו לעשות תשובה כי שקר פוגם באימא שהוא בינה שהוא תשובה. בשם הרב אורח הוא המתקת דינים שמע בשם ר' נחום והי' חביב אצלו הדבר מאוד מהו תורה לשמה ר"ל כדי לקיימה כמו ששמע תורה שהוא מורה דרך כמדומה לו שבשם חסד לאברהם שכל מה שאדם רואה דברי תורה בס' הוא בחינ' נשמה והי' מספר בשם הרב בזה הלשון שפעם אחד ב"ק טראסטינעץ שבתי יחד והפציר בו מאוד שידבר בשבת זה הרבה מחומר השקר ואמר לו כי בפניכם איני צריך לדבר בענין זה מן הסתם אתם זהירים מאוד משקר וגם מזהירים עוד לאחרים וא"ל גם אני צריך לשמוע מאוד דברים אלו ואמר לו כשצריך לזכור חומר השקר יש עצה לפתוח ראשית חכמה שמאריך בזה והשיב בזה הלשון הערין פין א מויל איז טייעיר והי' מסיים כנ"ל שהוא בחי' נשמה:
5
ו׳(בשם הרב) שהי' מצפה להגיע לד' פרשיות ואמר איך וואלט שוין געהרין עם זאל קומין דיא ד' פרשיות איך זאל מיך זעהן מיט דעם אייברשטין:
6
ז׳(בשם הרב) בענין אבן עזרא שקורא תגר על הקליר אמר הרב אני אוהב ללמוד זכות על אבן עזרא כי פעם אחת חלם לי שעליתי לתורה ואמרו לי הס"ת של אבן עזרא ואמר שיש ללמוד זכות עליו ע"ד משל מי שהולך במקום חשך ורואה מרחוק אור גדול או אבוקה יש אחד שיש לו עינים חזקים ויכול לראות ולהשתמש לאותו אור אף מרחוק ויש אדם אחר שיש לו רגלים חזקים ויכול לרוץ עד סמוך לאותו אור ויראה לאורו כן התנאים ואמוראים היו סמוכין לחרבן ביהמ"ק והי' עדיין מאיר מאור שנסתלקו בקרוב והצדיקים האחרונים בדורות הללו סמוכים לאור של משיח ע"כ אין חידוש עליהם שהם משיגים האמת ואמר בזה הלשון סיידין מען זאל זיין בלינד אז מען זאל ניט זעהין דעם אור פין משיחין אבל האבן עזרא הי' באמצע שהי' רחוק מאור החורבן וגם רחוק מאור משיח לכן לא השיג מעלת הקליר:
7
ח׳(בשם הרב) יש בידי בקל להתיר הגלות כמשחל ביניתא מחלבא אזוי וויא דיא שטרוי אויף צי הייבין רק שיש לו נאמנות. פ"א ירדו גשמים בליל א' דסוכות ועשה הרב כדין הש"ע ועש' קידוש בסוכה ואכלו כזית ואח"כ אכלו בבית ואח"כ פסקו הגשמים ואמר הייתי יודע שיפסקו הגשמים ולא רציתי להמתין עם האכילה שלא יאמרו שאני נביא. הי' מקפיד שלא להדליק נר של חלב בסוכה וגם שלא יכנס ערל וכשהיו צריכים להסיר המנורה בשבת היו נושאים השלחן לבית ושם הסירו ונ"ל קרוב לודאי שזה מנהג הרב:
8
ט׳סיפר שהרב עשה נשואין והי' עולם גדול על הנשואין ולא היה שום היזק אפי' צלוחית קטן לא נשבר והי' חידוש גדול אצל העולם ואמר הרב זה חידוש אצליכם שהיו מתים שומרים, זה אני שמעתי שהי' זה על החתונה של חמותי ואמר בשעת טאנצין מתים איר האט ניט צו טאהן היט עם זאל ניט זיין קיין שאדין:
9
י׳בשם הבעש"ט שאמר שעם ביאת המשיח לא יהי' הריגות ח"ו. איש אחד מ"ק סיפר לר' ישעי' הנ"ל שהיו מתים אצלו כמה בנים ושלח להרב פדיון וצוה הרב שיאמר מעמדות וכן עשה והועיל לו שנתקיימו בניו ואחר פטירתו כמה שנים שכח הדבר ופסק לומר מעמדות ומתו לו שנים רח"ל:
10
י״אסיפר להרב בעד ר' דוד כהן שמתו לו כמה בנים ואמר הרב איר האט זיך גימיזט נעמין שוועסטיר קינדר וכן הי' [שייך לעיל לסי' ל"ב] אני שמעתי זה בשם ר' נחום ז"ל שאמר בזה הלשון מיר האבין ג'אסר'ת דיא שחיטה והסברה נותנת שהוא בשם ר' נחום ז"ל. (שאמר בזה הלשון) כי היתה ההריגה בק' אומן בשנת תקפ"ח אחר פטירת הבעש"ט כי נפטר שנת תק"ך:
11
י״במפי ר' שמחה נ"י שאמר בשם ר' יאקיל בן מוה' נ"י טעם למה כל מין מאכל לפעמים קץ בו אדם ונמאס עליו משא"כ לחם אין אדם קץ בו לעולם, כי כל מאכל יש בו חיות ונמשך מאיזהו טבע פרטיות וכפי שיש לו לאדם שורש וחיות באותו זמן שצריך להוליך באותו הספירה אז המאכל הנמשך מאותו הס' חביב וערב עליו משא"כ אח"כ כשצריך להוליך בדרך אחרת, לכך המאכל הראשון נמאס עליו משא"כ בלחם שיש לו חיות מכל היוד ספירות כמבואר בש"ע שיאחז בשעת המוציא הפת ביוד אצבעות כי יש בברכת המוציא יו"ד תיבות וכן בפסוק מצמיח חציר וכו' להוציא לחם וכו' ועוד פ' ע"ש לכך באיזה ספי' שמהלך אדם יש לו חיות מהלחם לכן הוא חביב וערב עליו תמיד והבן:
12
י״גמפי ר' נתן נאמן ד"ק ששמע מפי ר' שלמה שאמר להרב ר' יעקב שמעון בן הרב על הפטרת שלח וישלח יהושע וכו' חרש וכו' אשה זונה וכו' ויגד למלך וכו' דקשה איך ידעו תיכף בלילה שבאו לרגל הלא באו בשתיקה כמו קדרין כמו שפירש"י ותירץ דאיתא באותה הפטרה ולא קמה עוד רוח באיש ופירש"י אפי' לשכב עם אשה ע"ש נמצא שבטל מהם התאוה לגמרי וכיון ששמע שבאו איזה אנשים לבית הזונה אמרו בלבם מי הוא זה שאין לו פחד כלל ויש לו עוד תאוה ע"כ הם מבני ישראל ולרגל באו ודו"ק ואמר לי הר' יעקב שמעון שגם הוא שמע דבר זה מאביו זצלה"ה:
13
י״דדבר זה שמעתי מהרב דק' אפטא ואח"כ בא הר' ישראל בן צבי סיקליאר מארץ הקדושה וסיפר לנו שאמר דבר זה לרב"ז הנ"ל בשם הרב ושאמר ר' דוד בנו שהיה זוכר זה מכבר בהרב טעם שאין פיוט בפורים על ברכת את צמח כי בפורים הוא יום של שאול המלך שבו ניתקן מה שקלקל ע"י מלחמת אגג לכך אין לדבר בדוד כי אין מלכות נוגעת בחברתה ולכן בהושענא שהוא יום של דוד המלך אין מזכירים זכות שאול בהושענות אף ששם מזכירים אפי' נח ואפי' גדעון וכנ"ל והבן:
14
ט״ואמר לי ר' נתן הנ"ל ור' שמחה בשם מוה' ני"ו וכמדומה לי שבשם הבעש"ט שבמקום שיש שריפה רח"ל נשרפים כל הקליפות שהיו שורין שם במקום ההוא ולכך חתיכת עץ שנאחז בו האש אין לתת אח"כ בבנין:
15