מדרש שכל טוב, שמות י״ב:י׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 12:10
א׳ולא תותירו ממנו עד בקר. הא אם הותיר שומעני יהא כעובר על המצוה ויהא כשר, ת"ל והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, לפי שאין לוקין היכא שניתק לעשה הלאו אלא על לאו גמור:
1
ב׳דומיא דלאו דחסימה דכתיבא במשנה תורה, דכתיב ארבעים יכנו וגו' (דברים כה ג), וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו (שם שם ד):
2
ג׳אקרא אני והנותר ממנו באש תשרופו, ומה ת"ל עד בקר, אלא בא הכתוב ליתן תחום לבוקרו של בקר, דהוי עמוד השחר תחום דידיה. דבר אחר מה ת"ל עד בקר, מגיד הכתוב שאינו נשרף עד בקר שני, דהיינו אור ששה עשר לפי שאין שורפין קדשים בי"ט, היינו דתנן אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט, ואמרינן מאי שמן שריפה שמן תרומה העומד לישרף הלכך כי מקלע ששה עשר להיות בשבת אין שורפין את הנותר עד מוצאי שבת, דהיינו י"ז בניסן, ולפיכך אין שורפין חמץ הנראה ביו"ט ולא מפרישין חלת האור לישרף ביו"ט. אלא תלטוש בצונן ותשרף בחולו של מועד:
3