מדרש שכל טוב, שמות י״ב:מ״דMidrash Sekhel Tov, Shemot 12:44
א׳כל עבד איש. דהיינו עבד גוי של ישראל גדול, ומניין לרבות עבד גוי של ישראל קטן ושל אשה בת ישראל, ת"ל מקנת כסף מכל מקום:
1
ב׳ומלתה אותו אז יאכל בו. רבו, מגיד שמילת עבדו מעכבת את רבו לאכול בפסח, אין לי אלא מילת עבדיו, מילת זכריו מניין, הרי אתה דן נאמר כאן אז, ונאמר במילת זכריו אז, פי' דכתיב המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו (להלן פסוק מח) מה אז האמור להלן מילת זכריו מעכבתו מלעשותו, אף אז האמור כאן מילת עבדיו מעכבתו מלעשותו, זו דברי ר' אליעזר, שר' אליעזר אומר אינו רשאי לקיים לו עבדים ערלים, א"כ מה ת"ל וינפש בן אמתך (שמות כג יב), אמר להם זה שלקחו ערב שבת עם חשיכה ולא הספיק למוהלו עד שחשיכה, לכך נאמר וינפש בן אמתך:
2