מדרש שכל טוב, שמות י״ד:כ״אMidrash Sekhel Tov, Shemot 14:21
א׳ויט משה את ידו על הים. התחיל הים עומד כנגדו, היינו רהב שרו של ים נמחץ, כדכתיב ובתבונתו מחץ רהב (איוב כו יב), ואעפ"י שהיה נמחץ מששת ימי בראשית נותן בה כח מאת הקב"ה כדי להדיין עם שרם של מצרים ולהתגבר עליו ולהפילו מן השמים תחלה כשדרשוהו, ועכשו היה רהב עומד ומסרב כנגד משה, אמר לו שיבקע הים בשם הקב"ה, ולא קיבל עליו, הראהו את מטה האלהים שהיה כתוב עליו שם המפורש הנכבד והנורא, ולא נבקע מלפניו, עד שנגלה עליו הקב"ה בגבורתו ובכבודו, והתחיל הים בורח, שנא' הים ראה וינוס (תהלים קיד ג), אמר לו משה כל היום הייתי אומר לך בשם הקודש ולא קבלתיה עליך, ועכשו מה לך הים כי תנוס, אמר לו רהב למשה לא מפניך בן עמרם הים בורח, ולא מפניך משה אני נס, אלא מלפני אלהי יעקב (שם שם ז):
1
ב׳מיד ויוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה. איזו היא עזה שברוחות, זו רוח קדים, וכן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מדור המבול ומאנשי סדום אלא ברוח קדים, שנא' מנשמת אלוה יאבדו (איוב ד ט), זה דור המבול, ומרוח אפו יכלו (שם), אלו אנשי סדום, וכן בדור הפלגה, שנא' ומשם הפיצם ה' (בראשית יא ט), ואין הפצה אלא ברוח קדים, שנא' ברוח קדים אפיצם (ירמי' יח יז), וכן בצור, שנא' רוח (קדים) [הקדים] שברך בלב ימים (יחזקאל כז כו), וכן במלכות העליזה אין הקב"ה נפרע ממנה אלא ברוח קדים, שנא' ברוח קדים תשבר אניות (תהלים מח ח), וכן לגבי רשעים בגיהנם, שנא' כי ערוך מאתמול תפתה (ישעי' ל לג), וכתיב הנה ברוחו הקשה ביום קדים (שם כז ח):
2
ג׳וישם את הים לחרבה. עשאה כמין חרבה:
3
ד׳ויבקעו המים. כל המים שבעולם נתבקעו ונשפכו לתוך הים סוף, בין מימי ימים ונהרים ונחלים ומעיינות ובורות ומערות ומקוואות, וכל מימי כלים כולם נבקעו ונשפכו לתוך ים סוף ואף מים העליונים פחדו שמא יפלו לארץ, שנא' ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו (תהלים עז יז), אלו מים העליונים, אף חצציך יתהלכו (שם שם יח), אלו מים התחתונים, ואומר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא (חבקוק ג י), וכשחזרו מי ים סוף למקומם כולן חזרו למקומם, שא' וישוכו המים (בראשית ח א), כל המים שבעולם חזרו למקומן:
4
ה׳אלו ג' פסוקים ויסע מלאך האלהים (פסוק יט), ויבא בין מחנה מצרים (פסוק כ), ויט משה את ידו (פסוק כא), כשתצרף את שלשתן את מוציא מהם שם של ע"ב שמות הכתוב על ספר הישר, וכך אתה מצרפן, פסוק זה ויסע הראשון וזה ויט האחרון תקח אותיותיהם מראשם לסופם ופסוק האמצעי דהיינו ויבא בין מחנה תקח אותיות למפרע מסופו לראשו, כיצד ו' מן ויסע ה' מן הלילה ו' מן ויט הרי וה"ו וכן כולם, והו, ילי, סיט, עלם, מיהש, ללה, אבא, כהת, הזי אלד לאו ההע יזל מבה הרי הקם לאו כלי לוו פהל נלך ייי מלה חהו נתה האא ירת שאה ריי אום לבב ושר יחו להח כוק מנד אני חעם רהע ייז ההה מיב וזל ילה סאל ערי עשל מיה והו דני החש עמם ננא נית מכה פוי נמס ייל הרח מצר ומב יהה ענו מחי דמב מיק איע חבו ראה יבס היי מום:
5