מדרש שכל טוב, שמות י״ד:כ״בMidrash Sekhel Tov, Shemot 14:22
א׳ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. ר' מאיר אומרו בלשון אחד, ור' יהודה אומרו בלשון אחד. ר' מאיר אומר כשעמדו ישראל, דהיינו השבטים, על הים, זה אומר אני אהא יורד תחילה לים, וזה אומר אני אהא יורד תחילה לים, מתוך שהיו עומדין וצוהבין, קפץ שבטו של בנימין וירד תחלה, שנא' שם בנימין צעיר רודם (תהלים סח כח), אל תקרי רודם אלא רד ים, והיו שרי יהודה ושרי זבולון ושרי נפתלי מרגמין אותם באבנים, שנא' שרי יהודה רגמתם שרי זבולון שרי נפתלי (שם שם), לפיכך זכה בנימין לשרות שכינה בחלקו, שנא' ידיד ה' ישכון לבטח עליו (דברים לג יב), ר' יהודה אומר כשהיו שבטים עומדין על הים זה אומר אני לא ארד תחילה לים, וזה אומר אני לא ארד תחילה לים, מתוך שעומדים ונוטלים עצה קפץ נחשון בן עמינדב ואחריו שבט יהודה וירד תחילה, שנא' סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל (הושע יב א), סבבוני בכחש אפרים שיוצאים קודם הזמן ונכשלו, ובמרמה בית ישראל, שלא היו רוצין לירד לים שהיו מחוסרי אמנה. ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן (שם שם), שהאמין למשה ולאהרן, לפיכך זכה למלכות, שנא' היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד ב), לפיכך ישראל ממשלותיו. ואנן סבירא לן כר' מאיר, דבהדיא אשכחן שכולן האמינו ביוצרם וירדו לים ברצון, שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות יד לא):
1
ב׳והמים להם חומה. כמין בולוס של זכוכית היו קפואין ועומדין בגובה שלש מאות מיל למעלה מעל ישראל:
2
ג׳מימינם. בזכות מצוות מזוזה שמימין כניסתם לבית:
3
ד׳ומשמאלם. בזכות תפילין שבזרוע שמאלם:
4