מדרש שכל טוב, שמות ט״ז:י״חMidrash Sekhel Tov, Shemot 16:18
א׳וימודו בעומר. לא שלקטו באומד הדעת והניחו אלא לקטו במידת העומר, דהיינו עשירית האיפה, והאיפה ג' סאין, הסאה ששת קבין, הקב ד' לוגין, והלוג ו' ביצים, סימן גוד"ו אילנא (דניאל ד יא), נמצא הקב כ"ד ביצים, הסאה קמ"ד ביצים, האיפה תל"ב ביצים, העומר שהוא עישור תל"ב ביצים, מ"ג ביצים וחומש ביצה, ואם יש בעיסה כשיעור הזה חייבת בחלה, פחות מכאן אינה חייבת בחלה, וכשיעור הזה לשין עיסה בפסח, כדי שלא לערב קמח בפסח יותר מזה ליטול הימנה חלה כראוי:
1
ב׳ולא העדיף המרבה. שיש לו נפשות הרבה בתוך אהלו ללקוט באיפה אלא בעומר:
2
ג׳והממעיט. שאין לו אפילו נפש אחת:
3
ד׳לא החסיר. מעומר אחד:
4
ה׳איש לפי אכלו לקטו. עומר לכל נפש:
5
ו׳ויאמר משה אליהם. משה אמר לזקנים, וזקנים אמרו לכל ישראל:
6
ז׳איש. שום בעל הבית:
7
ח׳אל יותיר ממנו עד בוקר. וה"ה לכל מ' שנה וי"ד יום שהיו אוכלין את המן, וכל כך למה, כדי להכין את לבם לאביהם שבשמים. שהרי מי שהיה לו בנים ובנות דואג ואומר למחר לא ירד המן ויהא לבו נכון לאביו שבשמים:
8