מדרש שכל טוב, שמות ט״ז:כ״בMidrash Sekhel Tov, Shemot 16:22
א׳והיה [ויהי] ביום הששי. ששי לימות השבוע וחמישי לירידת המן, וזה ששנינו בסדר עולם שניסן שיצאו ישראל ממדבר הוקבע ערב שבת חסר אייר ובא באחד בשבת ובט"ו בו באו אל מדבר סין בט"ז בו שהוא ב' בשבת ירד המן תחלה ולקטו ממנו עומר לגלגולת ד' בקרים, ורמז לדבר ולא שהוא ראיה, וילקטו אותו בבקר בבקר, ד' בקרים שני בשבת שלישי בשבת ורביעי וחמישי, וביום הששי לקטו לחם משנה, זה לחם כפול שני העומר לאחד, כלומר באותו עומר של חול ליקטו עכשיו שני עומרין לכל אחד, כמו שנצטוו כבר, דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה וגו' (שמות טז ה):
1
ב׳ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה. אמרו לו רבינו משה עשינו מה שציוותנו, אבל אין אנו יודעין מה נשתנה היום הזה מכל הימים:
2