מדרש שמואל י׳Midrash Shmuel 10
א׳ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עושה דבר בישראל (שמואל א' ג' י"א), רבי שמואל בר רב נחמן אמר זו שביית הארון. ביום ההוא אקים אל עלי וגו' והגדתי לו כי שופט אני וגו' ולא כהה בם (שם שם י"ב י"ג), לא גער בהון. ולכן נשבעתי לבית עלי (שם שם י"ד), רב כהנא הוה קאים ומצלי והוי רבי חייא בר אבא קאים מצלי קודמוי, כיון דחסל רבי חייא בר אבא לא בעא דיפסוק קודם רב כהנא, אמר ליה רבי חייא בר אבא כן אתון נוהגין בבבל מצערין רברביכון, אמר ליה לית רבי ידע דאנא ממשפחת עלי קא אתי, שכתוב בו אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם (שם שם) (אמר ליה) בזבח ובמנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר בתפלה, וצלי עלוי והאריך ימים, עד דאתעבדון [שערוי] סמוקין כהלין דקקיא.
1
ב׳ויגדל שמואל וה' היה עמו וגו' [שם שם י"ט], אמר רבי יהודה בר רבי סימון אף משנפל ארצה, לא הפיל מכל דבריו ארצה (שם שם), שכן הוא אומר לשאול ומחר אתה ובניך עמי (שמואל א' כ"ח י"ט), בתוך מחיצתי. וישכב שמואל עד הבוקר וגו', ויקרא עלי (אל) [את] שמואל וגו', כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף, אינו כתוב כאן, אלא כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף (שמואל א' ג' ט"ו ט"ז י"ז), אמר לו כשם שאין בני יורשין את מקומו כך אין בניך יורשין את מקומך. ויגד לו שמואל את כל הדברים וגו' ויאמר ה' הוא (שם שם), אדון הוא מר הוא, הטוב בעיניו יעשה.
2
ג׳וידע כל ישראל מדן וגו' (שם שם י"ט כ'), אבא אבוי דשמואל בר אבא הוה מתעסק במטכסא ושלח גבי' רבי יודה בן בתירה לנציבין, בתר זמן קם עמו, אמר ליה לית רבי בעי האי מלתא, אמר ליה ולא מילין הוון, אמר ליה לית מלתך הימנה עלי סגי מן ממונה, אמר ליה את היימנת במילתי עלך, תזכה למקמא בר כשמואל נביאה, דכתיב ביה וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע וגו', וזכה למקמא שמואל בר אבא. ויוסף ה' להראה בשילה וגו' (שם שם כ"א), רבי ברכי' בשם רבי לוי בכל מקום שהקב"ה נגלה בשילה, תניינא בשילו כתיב.
3
ד׳וישמעו פלשתים את קול התרועה וגו' אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה (שמואל א' ד' ח'), עד כאן אמרו כשרים שבהן, אבל הרשעים שבהן אמרו, אלה הם האלהים המכים וגו' (שם) אמרו עשר מכות על הים ושאר מכות כלה בעמו במדבר, אמרו אין לו מכה עוד מעתה, חייכם שאני מביא עליכם מכה שלא נראתה ולא נהייתה מעולם, הדא הוא דכתיב ותכבד יד ה' (על) [אל] האשדודים ויך אותם בטחורים (שמואל א' ה' ו'), הא כיצד היה [יושב] בטחור ועכבר עולה מן התהום ושומט את בני מעיו, ויורד לו לתהום הדא הוא דכתיב ותכבד יד ה' (על) [אל] האשדודים וישימם וגו' חזרו להיות עושין להם ספסלים, היה עכבר אומר לספסל אני שליחו של מי שאמר והיה העולם, ואתה ברייתו, תן כבוד למי שבראך, והיה הספסל נבקע ועכבר עולה מן התהום, ושומט את בני מעיו, ויורד לו לתהום, הדא הוא דכתיב ותכבד יד ה' וגו', כל הפרשה עירובי דברים, מה שאמר זה לא אמר זה, ומה שאמר זה לא אמר זה, ודכותה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני (בראשית ל"ח כ"ו) והקדוש ברוך הוא מכתיב עליו ולא יסף עוד לדעתה, שמשידע שכלתו היא ולא יסף עוד לדעתה (שם), וכל הפרשה, ודכותה באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגו' (במדבר י"ג כ"ז), עד כאן אמר כלב, כל הפרשה עירובי דברים, מה שאמר זה לא אמר זה ומה שאמר זה לא אמר זה, ודכותה ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד הוא (במדבר י"א ז') את סביר מה שאמר זה [לא] אמר זה, מהו אומר ועתה נפשנו יבשה אין כל (שם שם ו'), והקב"ה מפייס (לאומות העולם) [את כל באי העולם] ואומר להם בואו וראו על מה בני מתרעמין עלי, והמן כזרע גד הוא וגו' (שם שם ז'), כל הפרשה עירובי דברים, מה שאמר זה לא אמר זה, ודכותה מדוע בשש רכבו לבוא (שופטים ה' כ"ח), עד כאן אמרה אמו של סיסרא, מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שם), עד כאן אמרה אשתו, חכמות שרותיה תענינה (שם שם כ"ט) עד כאן אמרו כלותיה, הלא ימצאו יחלקו שלל (שם שם ל') נתגלו דברי' שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש שלחה לה דבורה אל תצפי עוד לסיסרא בנך מעתה, כן יאבדו כל אויביך ה' (שם שם ל"א), ודכותה מיכה המורשתי היה נבא בימי (יחזקיהו) [חזקיהו] מלך יהודה וגו', ההמת (תמיתהו) [המיתהו] חזקיהו מלך יהודה (ירמי' כ"ו י"ח י"ט) עד כאן אמרו כשרין שבהן, [אבל רשעים] אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו', וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וגו' וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים, ויוציאו את אוריהו (בן שמעיהו) ממצרים ויביאוהו אל המלך (שם שם כ' כ"א כ"ב כ"ג), אמרו כשם שנתנבא אוריה כך נתנבא ירמי', וכשם שנהרג אוריה כך היה ירמי' ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן וגו' (שם שם כ"ד), כל הפרשה עירובי דברים מה שאמר זה לא אמר זה ומה שאמר זה לא אמר זה, ודכותה שימני כחותם על זרועך וגו' (שה"ש ח' ו'), שימני כחותם על לבך וכחותם על זרועך, עד כאן אמרה כנסת ישראל כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה (שם), עד כאן אמרו אומות העולם, ורוח הקודש אומרת רשפיה רשפי אש שלהבת יה וגו' (שם), הא כל הפרשה עירובי דברים, מה שאמר זה לא אמר זה.
4