מדרש שמואל י״דMidrash Shmuel 14
א׳כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג' ז'), כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' זה יוסף, ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא וגו' (בראשית מ"א כ"ה), דבר אחר כי לא יעשה ה' אלהים [וגו'] זה דניאל אדיין לדניאל בחזוא די ליליא רזא גלי (דניאל ב' י"ט), דבר אחר כי לא יעשה [וגו'], זה משה ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה (שמות י"א ד'), דבר אחר כי לא יעשה [וגו'] זה אלישע, לך אמור לו חיו תחיה וגו' (מלכים ב' ח' י'), דבר אחר כי לא יעשה וגו' [אלו החכמים] דתנינן בארבעה פרקים הדבר מרובה, דבר אחר כי לא יעשה וגו' [זה יהושע] ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון אשר רוח בו (במדבר כ"ז י"ח), דבר אחר כי לא יעשה וגו', זה אליהו ויאמר ה' אליו לך שוב לדרכך וגו' (מלכים א' י"ט ט"ו). דבר אחר כי לא יעשה וגו', זה אחיה השילוני, וה' אמר אל אחיה הנה אשת ירבעם וגו' (שם י"ד ה'), דבר אחר כי לא יעשה וגו', זה שמואל, וה' גלה את אזן שמואל וגו' (שמואל א' ט' ט"ו).
1
ב׳כעת מחר אשלח אליך איש מארץ וגו' [כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי] (שמואל א' ט' ט"ז) רב חנן בר אדא בעי לשעבר, לאו, אלא עד שלא הגיע הקץ הקדוש ברוך הוא מפליג עצמו, משהגיע הקץ הקדוש ברוך הוא מפרסם עצמו.
2
ג׳ויגש שאול את שמואל וגו' ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הרואה (שמואל א' ט' י"ח י"ט), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל, שמואל אתה רואה, אני מראך שאין את רואה, אימתי הראהו, בשעה שאמר לו מלא קרנך שמן וגו' (שמואל א' ט"ז א'), ויהי בבואם וירא וגו' ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו וגו' (שם שם ו' ז'), למה שהיה קופדן, ודכותה והדבר אשר יקשה מכם וגו' (דברים א' י"ז), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה משה את דן דין קשה, אני מביא לפניך דין שתלמיד תלמידך יכול לשמעו, ואין את יודע לשמעו, הדא היא דכתיב ויקרב משה את משפטן וגו' (במדבר כ"ז ה'), ר' הונא בשם רבי יהודה בר רבי סימון רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק רבי חגי (מה טיבה) [מטי בה] בשם רבי פדת חס ושלום לאותו הצדיק שאמר כלשון הזה, אלא אמר דבר שאני יכול לשמעו תקריבון אלי (דברים שם), ושאיני יכול לשמעו, (והשמעתיו) [ושמעתיו], (שם) לאלהים.
3
ד׳וירם הטבח את השוק והעליה וגו' (שמואל א' ט' כ"ד), ר' אלעזר אומר שוקה וסופה, רשב"ל אמר שוקה וניעה, ורבנין אמרין שוקה ואליתה.
4
ה׳ויקח שמואל את פך השמן וגו' (שמואל א' י' א'), שאול ויהוא נמשכו מן הפך שהיתה מלכותן עוברת, דוד ושלמה נמשחו מן הקרן שהיתה מלכותן קיימת. וישקהו (שם שם), כל נשיקה לתפלות, בר מן תלת, נשיקה של פרישות נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות, ותשק ערפה לחמותה (רות א' י"ד), נשיקה של גדולה, ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים, וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו (שמות ד' כ"ז), רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קרובות, וישק יעקב לרחל (בראשית כ"ט י"א) שהיתה קרובתו.
5
ו׳בלכתך היום מעמדי וגו' (שמואל א' שם ב'), רבי ינאי ורבי יונתן הוו יתבין ואתא חד גבר ושאל להו מהו דין דכתיב בלכתך היום מעמדי וגו' עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח (שם), (רבי ינאי ורבי יונתן) והלא קבורת רחל בתחומו של יהודה, וצלצח בתחומו של בנימן, אמר רבי ינאי לרבי יונתן, יונתן אחי אסוף חרפתי, למחר הן באין מקבורת רחל את הולך והן באין, ואת מוצא אותן בגבול בנימן בצלצח, אמר ליה מהו דכתיב ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל (שמואל ב' י"ט מ"ד), אמר ליה אלו שולחים כתבים אל דוד ואלו מקבלים כתבים, מה דוד אומר להם, אחי אתם עצמי ובשרי אותם (שם שם), צלצח, רבי יוסי הגלילי אומר צל (צחו) [צח, כצחו] של יום, רבי עקיבא אומר צל צח שאמר הזקן ומלכים מחלציך יצאו (בראשית ל"ה י"א).
6
ז׳(ויען) [ויעל] נחש העמוני וגו' ויאמר (להם) [אליהם] נחש וגו' (שמואל א' י"א א'), רבי לוי ורבי סימון ורבנין, רבי לוי אמר אלו הקלעים והקשתים שבישראל, שהן מחמד עיניהם של ישראל, כמה דאת אמר נושקי רומי קשת (תהלים ע"ח ט'), ורבי סימון אמר אלו סנהדרין של ישראל שהן גלגל עיניהם של ישראל, כמה דאת אמר והיה אם מעיני העדה וגו' (במדבר ט"ו כ"ד), ורבנין אמרי זה ספר תורה, אמר להם נחש העמוני הביאו לי ספר תורה ואעקרה מתוכה לא יבא עמוני (דברים כ"ג ד') (בזאת אכרות לכם בנקור לכם כל עין ימין).
7
ח׳ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי (שמואל א' י"ב ב'), זה אחד מחמשה דברים שהן מכופלין זקנתי ושבתי, עדי וסהדי, משפטי ודיני, פרא ערוד, עצמיו גרמיו.
8
ט׳הנני ענו בי נגד ה' את שור מי לקחתי ואת מי עשקתי (שם שם ג'), אמר רבי אבא בר כהנא קשה הוא הגזל ששני גדולי עולם הוצרכו להתוכח עליו, משה ושמואל, משה לא חמור אחד מהם נשאתי וגו' (במדבר ט"ז ט"ו) (ר' חנוא בר שלדא) [ר' חנינא בר שילא] ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מה הניח משה לקפחין ולגנבין, אלא אמר משה בשעה שהיו ישראל מתנדדין ממסע למסע, לא אמרתי לאחד מהם טול כלי זה בידך, טול כלי זה על חמורך, נשאתי וטענתי, כמה דאת אמר ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' (שמות ד' כ'), אמר רבי יודן גדול הדור בשעה שהוא הולך לעשות צרכי צבור, ממי הוא צריך לטול את החמור, לא משל צבור, ברם הכא ויקח משה את אשתו וגו' (שם). אמר רבי לוי כגואל ראשון הוא גואל שני, מה גואל ראשון ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, אף גואל שני עני ורוכב על חמור (זכרי' ט' ט'). ואשיב לכם, אמר רבי יוסי עשיר גדול היה שמואל, שאילו תבעו, ספיקה היתה בידו להחזיר, כמה דאת אמר ואשיב לכם. ויאמרו לא עשקתנו וגו', ויאמר אליהם עד ה' בכם וגו' (שם שם ד' ה'), ויאמרו עדים אין כתוב אלא ויאמר עד, אמר להם הקב"ה אתם מעידין עליו על מה שבגלוי, ואני מעיד עליו על מה שבסתר.
9