מדרש שמואל ט״זMidrash Shmuel 16
א׳גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה וגו' (תהלים פ' ט'), מה הגפן הזו אינה נטעת בערבוביא אלא שורות שורות, כך הן ישראל אינן חונין אלא דגלים דגלים, מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואח"כ נוטעין אותה כך תגרש גוים ותטעה, מה הגפן הזו שומר שלה [עומד] למעלה הימנה, כך [ישראל שומר שלהן עומד למעלה מהן ומשמרן שנאמר] הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכ"א ד), מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנה והוא מכבש כל האילנות, כך הן ישראל צדיק אחד עומד מהן ושמו הולך מסוף העולם ועד סופו, ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ (יהושע ו' כ' ז), מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה, כך הם ישראל על מדת הטוב ברוך הטוב והמטיב, על מדה אחרת ברוך דיין האמת, מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ יש בה ענבים ויש בה צמוקים, כך הם ישראל יש בהם [בעלי] מקרא ומשנה תלמוד ואגדות, מה הגפן הזו כל שהוא אוכל ממנה בוסר שניו קהות עליו, כך כל שהוא בא ונזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, פרעה בא ונלחם עם ישראל ונטל את שלו מתחת ידיהם, שלשים ואחד מלכים עשו מלחמה עם ישראל וכלם נפלו, מה הגפן הזה העלין חפין על האשכולות, כך עמי הארץ חפין על בני תורה, מה הגפן הזה יש בה אשכולות גדולים וקטנים וכל אשכול שהוא גדול מחברו נמוך ממנו, כך כל מי שהוא גדול מחברו נמוך ממנו, מה הגפן הזה כל שהוא אוכל ממנה ושותה מיינה פניו מצהילות, כך חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א'). בשעה שהוא נשאל ומשיב, ועוז פניו ישנה (שם) בשעה שהוא נשאל ואינו משיב, מה הגפן הזה בתחלה היא נרפסת ברגל ואח"כ מעלין אותה על שלחנות מלכים, כך הן ישראל, בעולם הזה צוה ה' ליעקב סביביו צריו (איכה א' י"ז), כגון חלמיש לנוה סוסיתא לטבריא, וקצרה לחיפה, אבל לעתיד לבוא והיו מלכים אומניך וגו' (ישעי' מ"ט כ"ג), מה הגפן הזה סומכין אותה על גבי קנים והוא חיה, כך הן ישראל אינם חיים אלא בזכות התורה, שהיא כתובה בקנה, מה הגפן הזה סומכין אותה על עצים יבשין והיא חיה, כך הן ישראל אינן חיין אלא בזכות אבותיהם אעפ"י שהם מתים (לפי שכתוב) [לפיכך כתיב] וזכרתי את בריתי יעקב וגו' (ויקרא כ"ו מ"ב), אחר כל השבח הזה אבידתו הראה לו ואמר, למה פרצת גדריה (תהלים פ' מ"ג י"ג), כתאנה זו שהיא עומדת בפרשת דרכים כל מאן דבעי עדי בה. יכרסמנה חזיר מיער (שם). זה עשו הרשע, וזיז שדי ירענה (שם), אלו המלכיות. אלהים צבאות שוב נא וגו' ופקוד גפן זאת (שם שם ט"ו), רבי מנחמה ור' נחמן דיפו בשם רבי יעקב דקיסרין פקוד מה שאמרת לשרה וה' פקד את שרה וגו' (בראשית כ"א א'), וכנה אשר נטעה וגו' (תהלים שם), באי זה זכות העולם עומד. רבי אבא בר כהנא אמר בזכות מלכי בית דוד [שנאמר] אשר הכינני (מלכים א' ב' כ"ד), רבי שמעון בן לקיש אומר בזכות התורה המכוננת בארון, ורבנין אמרין בזכות ישראל [המד"א] ותכונן לך את עמך ישראל וגו' (שמואל ב' ז' כ"ב). תהי ידך על איש ימינך (תהלים שם), זה אברהם, (ועל) [על] בן אדם אמצתה לך (שם) זה יצחק, ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא, זה יעקב, דבר אחר ולא נסוג שנאמר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול (שמואל א' י"ב כ"ב).
1
ב׳כי לא יטוש ה' את עמו וגו' (שם), כתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, וכתוב אחד אומר [כי לא יטוש ה' עמו] ונחלתו לא יעזוב, (תהלים צ"ד י"ד), אמר רבי שמואל בר נחמן פעמים הוא עושה למען שמו, פעמים הוא עושה למען עמו ונחלתו, בחוצה לארץ בעמו ונחלתו, בארץ ישראל בעבור שמו הגדול, אמר רבי ראובן לעולם הוא עושה למען שמו, הדא היא דכתיב למעני למעני אעשה וגו' (ישעי' מ"ח י"א), כי הואיל ה' לעשות וגו' רבי יהודה ור' נחמי' ורבנין רבי יהודה אומר (אלא) אין הואלה אלא תחלה. כמה דאת אמר ועתה הואל וברך את בית עבדך וגו' (שמואל ב' ז' כ"ט), ר' נחמיה אומר אין הואלה אלא לינה, כמה דאת אמר הואל נא ולין ויטב לבך (שופטים י"ט ו'), ורבנין אמרי אין הואלה אלא שבועה, כמה דאת אמר ויואל משה לשבת את האיש (שמות ב' כ"א), ויואל שאול את העם לאמר (שמואל א' י"ד כ"ד), הואל וקח ככרים (מלכים ב' ה' כ"ג), ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין הואלה אלא תוכחה, כמה דאת אמר ועתה הואילו פנו בי וגו' (איוב ו' כ"ח).
2