מדרש שמואל י״זMidrash Shmuel 17
א׳בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל (שמואל א' י"ג א'), רבי זעירא [הוון] בעין ממנייא יתיה, ולא [בעי] קבלי עלוי, כיון דשמע הדא מתניתא חכם וחתן ונשיא הגדולה מכפרת, קבל עליו, חכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא י"ט ל"ה), וכתיב בתריה וכי יגור אתך גר (שם שם ל"ג), מה גר נמחל לו על כל עונותיו, אף זה [חכם שנתמנה] נמחל לו על כל עונותיו, חתן וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת (בראשית כ"ח ט'), וכי מחלת הוא שמה, והלא בשמת היה שמה, אלא מלמד שמחלה לו על כל עונותיו, נשיא, בן שנה שאול במלכו, וכי בן שנה היה שאול כשמלך, אלא מלמד שמחלו לו על כל עונותיו, (נשיא ומלך) ונעשה כתינוק בן שנה שלא טעם טעם חטא.
1
ב׳ויאמר שאול פוצו בעם וגו' [ושחטתם בזה] (שמואל א' י"ד ל"ד), מה הוא ושחטתם בזה, רבנין אמרי הראה להם את הסכין [כמה הוא צריך להיות שיעור ארכו מנין בז"ה ב' תרין, ז' שבעה, ה' חמשה, הרי ארביסר אצבעות] אמר להם כסדר הזה היו שוחטין ואוכלין, אימתי פרע לו הקב"ה ביום מלחמת פלשתים, הדא היא דכתיב והיה ביום מלחמה ולא נמצא חרב וגו' ותמצא לשאול וליונתן בנו (שמואל א' י"ג כ"ב), ולא נמצא ואת אמר ותמצא, מי המציאה לו, רבי יודן בר רבי יצחק אמר המלאך המציאה לו, [ורבנין אמרי הקב"ה המציאה לו], (מה כתיב בתריה) כתיב ויבן שאול מזבח לה' אותו החל לבנות מזבח לה' (שם שם ל"ה), וכמה מזבחות בנו הראשונים, ויבן נח מזבח, ויבן משה מזבח, (ויבן שאול מזבח) ואת אמר אותו החל, רבנין אמרי אותו החל למלכים, אמר רבי יודן לפי שנתן נפשו לדבר, העלה עליו הכתוב כאלו החל לבנות מזבח לה'.
2
ג׳ויאמר העם אל שאול היונתן ימות וגו' (שמואל א' י"ד מ"ה), רבי אלעזר אמר נתנו משקלו זהב ופדאוהו, אמר ר' יוחנן וכי לחם אכל והלא לא לחם אכל אלא דבש אכל, רבי שמעון בן לקיש אמר וכי אכל והלא מטעומת טעם, לא כן א"ר בא חסידא בר ר' זעירא המטעומת אין בה לא משום אכילה, ולא משום שתיה, ולא משום הפסק תענית, ואינה טעונה ברכה. (ויפדו העם את יונתן ולא מת).
3
ד׳תוחלת ממושכה וגו' (משלי י"ג י"ב), תוחלת ממושכה מחלת לב, זה שמארס את האשה ואינה נושאה מיד, ועץ חיים תאוה באה (שם), זה שמארס את האשה ונושאה מיד. ד"א תוחלת ממושכה מחלת לב, זה דוד שנמשח ומלך לאחר שתי שנים, ועץ חיים תאוה באה, זה שאול שנמשח ומלך מיד. (ושאול לכד את המלוכה על ישראל) [ובזכות מה בזכות מעשים טובים] שהיה עניו, שהיה שפל רוח, שהיה ירא חטא, שהיה מבזבז נכסיו וחס על נכסיהן של ישראל, יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש שהיה בן תורה, (כתיב) [דכתיב] בי מלכים ימלוכו (משלי ח' ט"ו), (וילחם סביב בכל אויביו, מהו בכל אשר יפנה ירשיע. ירשיע יחייב), תני (רבי שמעון בן יוחי) [רבי ישמעאל] עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע את הקול ואינו מתיירא, וכיון שחטא ויאמר את קולך שמעתי וגו' (בראשית ג' י'), אמר רבי אחא עד שלא חטא היה שומע את הקול אגריון, וכיון שחטא היה שומע את הקול נימורין, [וכן עד שלא חטאו ישראל מה כתיב תמן ומראה כבוד ה' כאש אוכלת] וגו' (שמות כ"ד י"ז), אמר רבי אבא בר כהנא שבע מחיצות של אש היו (לישראל) תוספת זו לתוך זו ולא היו מזדעזעין, וכיון שחטאו אפילו פני הסרסור לא היו יכולין להקביל, רבי פנחס ורבי אבין בר רבי חנין אף הסרסור הרגיש עמהם, (וייראו מגשת אליו, עד שלא חטאו) [שנאמר] מלכי צבאות ידודון ידודון (תהלים ס"ח י"ג), רבי יודן בר רבי אייבו מלאכי אין כתיב כאן אלא (מלאכי) [מלכי] מלכיהון דמלאכייה, וכיון שחטאו אפילו לפני הגליורין לא היו יכולין לעמוד, [שנאמר] כי יגורתי מפני האף והחמה (דברים ט' י"ט), עד שלא חטא דוד, [מה כתיב] ה' אורי וישעי ממי אירא (תהלים כ"ז א'), וכיון שחטא [מה כתיב ביה] ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים וגו' (שמואל ב' יז, ב'), עד שלא חטא שלמה [היה רודה בשידה ושידות, שנאמר] עשיתי לי שרים ושרות וגו' (קהלת ב' ח'), וכיון שחטא הנה מטתו שלשלמה וגו' (שה"ש ג' ז'), עד שלא חטא שאול [מה כתיב ביה] ובכל אשר יפנה ירשיע, [מהו בכל אשר יפנה ירשיע, ניצחן], וכיון שחטא [מה כתיב ביה] וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד (שמואל א' י"ז י"א).
4